כל הפוסטים של גדי כץ

אודות גדי כץ

מייסד TI ישראל

שחייה ו- Flow: להפוך מוטיבציה לתשוקה

כללי, , , , , , , , ,
טוב, זה הולך להיות קצת מוזר. הטקסט מבוסס על תיאוריה של פסיכולוג ידוע עם שם מאוד ארוך. בתור מבוא – צפו בסרטון הלא פחות מוזר הזה. בסוף הטקסט צירפתי סרטון שיסביר כל מה שהצלחתי לסבך…

לאהוב את המישור
ג'ורג לאונארד שכתב את הספר Mastery, טוען שהמפתח למצוינות הוא מחויבות ואהבת האימון -במיוחד כשנמצאים במישור – כשלא מתקדמים. כמורים המטיפים למצוינות, על מדריכי TI ללמד את תלמידיהם איך להמיר הרגלים וטכניקה שהספיקו להטמיע לפני לימוד לפי TI, להתמסר לתרגול – כך שהזמן במים 'עף' בלי לשים לב ושהזמן בין האימונים יחלוף בציפייה לתרגול-אימון הבא. התהליך הזה מתחיל, לפי לאונרד, בהבנה שהאתגרים הם הזדמנות ולא מכשול.

Flow
בספר In Flow: The Psychology of Optimal Experience הסופר מיכלי צ'יקזנמיכלי (Mihalyi Csikszentmihaly) ד"ר לפסיכולוגיה אומר שהעולם מעוצב, לא בכדי לגרום לנו אושר אלא בכדי לעזור לנו לצמוח על ידי התמודדות עם אתגרים. הרגעים המספקים ביותר בחיים קורים כאשר אנו מקבלים בברכה אתגרים ומפקסים את מחשבותינו, כוונותינו, האינטואיציות שלנו ותחושותנו ביעד מוגדר ובעל משמעות.

דר' צ'יקזנמיכלי ביצע 250,000 ראיונות עם אומנים ואנשים העוסקים ביצירת משמעות (Creating Meaning). המרואיינים תיארו חוויה שהיו שקועים בה כל כך עד שאיבדו כל קשר למציאות החיצונית… לתחושת הזמן. פסנתרן אחד סיפר שהיה מודע רק להרגשה של "להיות אחד עם המוזיקה". טרי לוכלין מספר שמאז שעבר את גיל 50, הוא מסוגל לייצר גישה למצב הזה בכל אימון שחייה. יותר מכל מטרה חיצונית, הרצון לשוב ולחוות את החוויה שוב, הפכה את השחייה למען מטרה או יעד ספציפים (מוטיבציה) לשחייה תשוקתית – Passionate-Swimming.

מה מאפשר Flow (זרימה תודעתית)?
תחושת ההיי, ה- Runner‘s High, מוכרת לכל רץ ממוצע. היא תוצאה של שילוב של הבאז האירובי (אנדופנים) עם תנועה ריתמית וקבועה. אבל הכישורים הנדרשים בכדי לרוץ ברמה סבירה הינם בסיסיים ביותר, הבאז המושג הוא הרבה יותר מתון ממצב הזרימה, ה- Flow, המתאפשר על ידי האתגר הטמון בפתרון בעיות אינהרנטיות לשחייה מוכוונת שיפור. זה מאפשר להגביר את תחושת ההיי של הרץ לחוויה כמעט אופורית.
לפי ספרו של צ'יקזנמיכלי, רצ"ב רשימה של מרכיבים המאפשרים את 'הדרכון' ל- Flow או כפי שאני בוחר לתרגם Flow – "זרימה תודעתית" בכל מה שקשור לשחייה ולדרך בה TI מלמדת שחייה:
1. פעילות מתגמלת. רבים מתלמידי TI החדשים מגיעים עם צורך בסיסי – להתקדם ממצב של "לא לטבוע" לשחייה. אלה שקצת יותר מתקדמים, לרוב הינם בעלי מוטיבציה יותר הוליסטית – לשפר את בריאותם. מטרתנו המפורשת היא 'לתכנת' את שחייתם עם התנאים שיאפשרו 'זרימה' – Flow, כדי שתרגול שחייה יהיה התגמול עצמו.
2. מטרות וציפיות ברורות. כאשר תלמידינו מתקדמים מעבר לצורכיהם הבסיסיים, אנו מסייעים להם בהדרגה להעלות את רף מטרותיהם: (א) להשיג נוחות, איזון, תנוחות גוף המשיגות חיכוך נמוך וכישורי יסוד נוספים; (ב) להטמיע מיומנויות מתקדמות יותר כמו קצב 2 ברגליים (Two Beat Kick); (ג) להשיג SPL – Stroke Per Length – יעיל; (ד) שילוב אפקטיבי של SPL עם קצב להגברת מהירות; ו- (ה) להשלים משחה איירון מן למרחק 3.8 ק"מ עם רגליים רעננות וחיוך גדול לקראת חלק הרכיבה.
3. פידבק. כדי להתאמן באופן אפקטיבי, את זקוקה לשיטה להשוות את ביצועייך (הבריכה הזו, האימון הזה, השלב הזה בהתפתחותי) למטרותייך. לפעמים אנו מספקים פידבק מילולי או וורבלי. אנו גם מלמדים כיצד לקבל פידבק עצמי.
4. דיוק ברמת הקושי הנכונה. התאמה בין מטרות ליכולות היא קריטית. קשה מידי=תסכול, קל מידי=שעמום. רמת קושי מספיקה שומרת על ה- Flow. עם התפתחות המיומנויות השונות, כך גם צריכים להתפתח ולגדול האתגרים. אנו מלמדים גם את זה. זה נקרא Kaizen או שיפור מתמיד.
5. פוקוס. פעילות מאתגרת ובעלת משמעות מובילה בטבעיות ומשפרת את היכולת להתפקס, לנטרל הסחות דעת ולהתרכז. שחייה מודעת – צמד המילים שהכי מזוהה עם TI. אבל הפוקוס צריך להיות עמוק (חסין מהסחות דעת) ומוכוון מטרה. בדיוק כמו כישורים מוטוריים, פוקוס הוא תוצאה של משמעת, והטמעה עקבית. התהליך מתחיל בתרגיל הבסיסי ביותר ולאט לאט היכולת לבצע תרגיל בסיסי מאוחסנת בזיכרון ארוך טווח (לימוד מיומנות חדשה). חודשים לאחר מכן היכולת משתפרת ואפשר להתפקס על "לסיים את הבריכה בדיוק ב- 15 תנועות". בחלוף הזמן השיפור ביכולת לשמור על פוקוס תאפשר לשמור על קוקון של רוגע בכאוס של תחרות מים פתוחים או טריאתלון.
6. תחושת שליטה. רוב התלמידים החדשים שמגיעים ל- TI, מגיע מתוך תסכול, הנובע מתחושות כגון "למה אני מתעייף?" או "למה אני נכנס לפאניקה בטריאתלון?". השירות הראשון שלנו הוא להסביר שהסיבות לקשיים טבעיות לגמרי ושאנחנו יודעים לעקוף את הקשיים. זה יוצר תקווה המבוססת על הבנה כך שבסוף היום מתקבלת תחושת שליטה. בסופו של דבר הם מבינים שהם יכולים לשלוט בכל אספקט בשחייתם ואפילו גם לדרך שבה הם מגיבים להפתעות לא רצויות.

נגישות ו- Flow
ברגע שחווים חווית שחייה חיובית בפעם הראשונה, העקרונות הנ"ל פועלים כאסטרטגיה מוכחת בהפיכת החוויה לארוכה יותר, חזקה יותר, עמוקה יותר ומשמעותית יותר. לא צריך לצייר יצירת מופת או לטפס על האוורסט כדי למצוא את הזרימה, את ה- Flow. שחייה מציעה הזדמנויות נגישות למציאת Flow. כל שצריך לעשות הוא ליישם את רוח ה- Kaizen בשחייה.

מצורף סרטון מתוך הרצאה של צ'יקזנמיכלי ב- TED. מומלץ!

שחיין בלב ים

צליחת הלמאנש – עובדות ומספרים

כללי, , , , , , , , ,

בסוף ספטמבר שישיית שחיינים ישראלים מתכוונת לצלוח את התעלה האנגלית. הלמאנש (השרוול) כפי שמכנים אותה הצרפתים. קצת סטטיסטיקה על האתגר הזה לא תזיק כדי להבין את מורכבותו והקשיים הצפויים.

קצת סטטיסטיקה…
1. יותר אנשים היו בחלל מאשר צלחו את התעלה (צליחת סולו).
2. בערך פי 4 יותר אנשים העפילו לפסגת האוורסט (כ- 4,000) מאשר צלחו את הלמאנש.
3. ב- 24 באוגוסט 1875 קפטן מתיו וב צלח בפעם הראשונה בהיסטוריה את התעלה האנגלית מאנגליה לצרפת.
4. ב- 6 באוגוסט 1926 גרטווד אדרלה הפכה לאישה הראשונה שצלחה את התעלה. היא עשתה את זה בזמן של 14:31 שעות תוך שהיא שוברת גם את שיא הגברים ביותר משעתיים.
5. ב- 1962 אנטוניו אברטונדו מארגנטינה הפך לאדם הראשון ששחה רצוף את שני הכיוונים (אנגליה-צרפת-אנגליה).
6. ביולי 1972, לין קוקס (Lynne Cox) הפכה לאדם הצעיר ביותר כשצלחה את התעלה בגיל 15, תוך שהיא מנפצת את שיאי הגברים והנשים. ב- 1973 היא צלחה את התעלה שוב כשהיא קובעת שיא חדש בזמן של 09:36 שעות.
7. בשנת 1983, סמנטה דרוס בת ה- 12 צלחה בזמן של 15:27 שעות וזכתה בתואר האדם הצעיר ביותר שחצה את התעלה בהצלחה.
8. הזמן הכי מהיר שנרשם בצליחת התעלה הוא של פטר סטויצ'ב שצלח 132 שנה בדיוק אחרי מתיו וב בזמן של 06:57 שעות.
9. בשנת 2006 יווטה הלקובה קבעה את השיא לנשים בזמן של 07:25 שעות.
10. הזמן הכי מהיר שנרשם לצליחה כפולה נקבע על ידי פיליפ ראש – 16:10 שעות ב- 1987.
11. הזמן הכי מהיר שנרשם לצליחה כפולה לנשים נקבע על ידי סוזי מרוני – 17:14 ב- 1991.
12. בשנת 1987 נרשם הזמן הכי מהיר לצליחה משולשת ורצופה (אנגליה-צרפת-אנגליה-צרפת) שנקבע גם הוא על ידי פיליפ ראש ב- 28:21 שעות.
13. הצליחה המשולשת המהירה ביותר (והיחידה) של אישה נקבעה על ידי אליסון סטריטר ב- 1990. לקח לה 34:40 שעות כדי לסיים את הסיוט.
14. מלכת התעלה, האישה שצלחה את התעלה הכי הרבה פעמים, היא אליסון סטריטר עם רקורד של 43 צליחות שכולל צליחה משולשת אחת ועוד שלוש צליחות כפולות.
15. מלך התעלה הוא קווין מרפי שצלח 34 פעמים מתוכן 3 צליחות כפולות.
16. ויקי קית' היא השחיינית הראשונה שצלחה את התעלה כשהיא שוחה בסגנון פרפר.
17. אהרון אהרונסון, ממקימי ארגון ניל"י, נספה בהתרסקות מטוסו במימי התעלה ב- 15 במאי, 1919.
18. מילוט "ספינות שרבורג" – ב-25 בדצמבר 1969 חמקו חמישה סטי"לים של חיל הים הישראלי מנמל שרבורג שבצרפת למימי תעלת למאנש בדרכם לישראל.
19. פרופ' איתן פרידמן חצה בשחייה את התעלה ב-30 ביולי 1993, מאנגליה לצרפת, בזמן של 13 שעות ו-13 דקות. בכך היה הישראלי הראשון והיחיד שצלח את התעלה.
20. טרי לוכלין, מייסד TI, חצה את התעלה ב- 2009 במשחה שליחים של 3 שחיינים ומתעתד לצלוח סולו באוגוסט 2010.
והנה סרטון נחמד על צליחה מוצלחת:

מגדלור וירח

צליחת הלמאנש – על גיאות ושפל

כללי, , , , , , , , ,

כתבתי כאן על הצליחה במשחה שליחים שאנחנו מתכוונים לעשות בסוף ספטמבר 2010. אחד המשתנים הכי חשובים בניסיונות צליחה הוא נושא הגיאות והשפל. אז קבלו הסבר לא קצר בנושא…

המרחק
קשה מאוד להעריך את מרחק השחייה שיש לעבור בניסיון צליחה וזאת בשל זרמי הגיאות שעוברים בתעלה. המרחק הקצר ביותר הוא 33.7 ק"מ מחוף שייקספיר שבעיר דובר, אנגליה (Shakespeare Beach) לקאפ גרי נז (Cap Gris Nez) שבצרפת.
מחזור גיאות נמשך קצת מעל 12 שעות (6 שעות Flood Tide ו- 6 שעות Ebb Tide) ומכיוון שבמהלך השחייה השחיינים שוחים עם ונגד הגיאות, מסלול השחייה הוא לא ישר ונראה כמו S הפוכה. ככל שמהירות השחייה גבוהה יותר, כך הסיכוי של השחיין לשחות מרחק קצר יותר, גבוה יותר. לשון אחר – מהירות השחייה עוזרת לצמצם את מרחק השחייה. על כן, יש שחיינים שישחו מרחק של קרוב ל- 34 ק"מ ויהיו כאלה שישחו 45 ק"מ.

גיאות ושפל
גיאות ושפל במספרים:
1. זרמי הגיאות חזקים מאוד. הגיאות משתנה כל 6 שעות לערך. זרם הגיאות לכיוון צפון-מזרח מתחיל 1.5 שעות לפני שיא הגובה (High Water) ועד 4.5 שעות אחרי שיא הגובה. זה נקרא Flood Tide.
2. מיד לאחר מכן הזרם משנה כיוון לדרום-מערב 4.5 שעות אחרי שיא הגובה ועד 1.5 שעות לפני שיא הגובה. זה נקרא Ebb Tide.
3. מהירות זרמי הגיאות יכולה להגיע עד ל- 4 מיילים ימיים בשעה או 7.4 קמ"ש. זה מהר מאוד…
4. הגיאות מתאחרת מידי יום בין 30 ל- 50 דקות ומשתנה בגובהה ובמהירות הזרם מידי יום.
5. התקופה בה הזרם הכי איטי (כמו גם ההבדל בגובה המים) נקראית Neap Tides וזו התקופה בחודש שבה רוב השחיינים מנסים לצלוח.
6. התקופה בה הזרם הכי מהיר וגובה המים מקסימלי נקראית Spring Tides. דרוש מזג אוויר ממש טוב וסקיפר (Pilot) מעולה כדי להשלים צליחה בהצלחה בתקופה זו של החודש.

השפעת הגיאות על הצליחה

אפשר לחשוב על התעלה כנהר שכל 6.2 שעות הזרם בו משתנה ב- 180 מעלות וזורם בדיוק לכיוון שממנו הגיע – הנגדי.
ב- Flood Tide הזרם מגיע מהפינה השמאלית התחתונה לעבר הפינה העליונה הימנית (ראו תמונה). כעבור 6 שעות הזרם מתהפך וחוזר חזרה לכיוון הפינה השמאלית התחתונה והכיוון הזה נקרא Ebb Tide.

נשמע מסובך? עוד לא התחלנו… השפעת כוח המשיכה של השמש והירח (מה שבעצם הגורם לגיאות) משתנה בהתאם למיקום הירח. מדובר במחזור של 14 יום:
Spring Tides מתרחשות כשהירח והשמש מאונכים ונמצאים על אותו הקו – מצב בו גם כוח המשיכה של הירח וגם של השמש גורמים למסה גדולה של מים להימשך לכיוונם. זה קורה במולד הירח ובירח מלא. המסה הכי גדולה של מים שנעה במעלה התעלה ואח"כ במורד התעלה מתרחשת במולד הירח.
Neap Tides מתרחשות כשהשמש והירח נמצאים בזווית ישרה האחד לשני – כשיש ירח חצי מלא. בזמן הזה הגיאות היא הכי חלשה (מבחינת הזרם וגובה המים).
הקישו על התמונה למטה כדי לצפות באנימציה של שני סוגי הגיאות:

בדובר שבאנגליה, בשיא ה- Spring Tides לוח הגיאות יראה 6.8 מטרים ומעלה בשיא הגובה ו- 0.8 מטר הכי נמוך. מה שזה אומר בעצם זה שמסה גדולה של מים תעלה ותרד ושוב תעלה ב- 6 מטרים ב- 12 שעות. בשיא ה- Neap Tides ההבדל יעמוד על 3.3 מטרים גובה במהלך מחזור של 12 שעות. המסקנה היא שמסה של מים, כמעט פי 2, נעה בשיא ה- Spring Tides לעומת המסה שתנוע ב- Neap Tides.

לשחות עם ונגד הגיאות
בתקופת ה- Neap Tides, זרם הגיאות, ה- Flood Tide, ימשוך את השחיין כ- 13 ק"מ במעלה התעלה לכיוון צרפת ואז יחזיר אותו לכיוון אנגליה כ- 13.5 ק"מ ב- Ebb Tide. הצולחים לא ממש שוחים את המרחקים הללו אבל מסלול הצליחה יהיה בצורת עקומה או עקומות ארוכות והכל בהתאם למהירות השחייה של השחיין. המרחק ששחיין ישחה בתעלה כתוצאה מזרמי הגיאות יהיה זהה והשינוי בכיוון הגיאות יבטל האחד את השני. ההשפעה הגדולה ביותר על הצליחה היא מיומנותו של הסקיפר, הקפטן של סירת הליווי – ה- Pilot בעגה האנגלית…

אתגר לא פשוט כבר אמרנו?

מפה

התעלה

כללי, , , , , , , , ,

נתחיל מהסוף
בסוף ספטמבר חבורה של שישה שחיינים ואני ביניהם הולכת לחצות את התעלה האנגלית, הלמאנש, במשחה שליחים. במילה אחת: פחד. בשש מילים: הביצים שלי משקשקות כבר מעכשיו ולמפרע…

ההתחלה
בקרב קהילת שחייני המים הפתוחים, כשנוקבים במילה 'התעלה' או 'The Channel' אין צורך בהסברים נוספים. מדובר במכה של השחיינים. האוורסט. ב- ה"א הידיעה.

התעלה
תעלת למאנש היא מצר ים המקשר בין האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני, ומפריד בין האיים הבריטיים וצפון צרפת. שמה הצרפתי (La Manche) משמעו "השרוול", ובפי דוברי אנגלית היא קרויה "התעלה האנגלית" (English Channel). אורכה כ- 560 ק"מ, ורוחבה נע בין 34 ק"מ במיצר דובר לכ- 240 ק"מ.

האתגר. קווים לדמותו
אם חשבתם שלכבוש את פסגת האוורסט זה האתגר המוחלט לסבולת האנושית, תחשבו שוב: מאז ה- 29 במאי 1953 כשאדמונד הילארי וטנזינג נורגיי כבשו את פסגת העולם, יותר מ- 4,000 איש חזרו על ההישג. לעומת זאת, כשמתיו ווב חצה בפעם הראשונה את תעלת למאנש (בשחיית חזה ב- 21 שעות) ב- 1875, רק 1,000 איש חזרו על ההישג שלו. בשנת 2008 רק 29 אנשים חצו את התעלה ורק 1 מתוך 10 שהתחילו במשחה – השלימו אותו ופסעו על חופי צרפת. חלק גדול מאלו שלא הצליחו להשלים את השחייה שחו יותר מ- 12 שעות וזכו להציץ על חופי צרפת כשנתקלו בגיאות שגרמה להם לשחות שעות ולהישאר באותו המקום מבלי להתקדם. מבחינת דרגת הקושי, האתגר הזה עולה על העפלה לפסגת האוורסט. חציית הלמאנש היא היא האתגר המוחלט מכל האתגרים המוכרים לאדם שכן האדם לא 'נועד' לשחות. זהו לא רק אתגר של כושר אלא גם של מיומנות (Skill), מיומנות שחייבים לדעת לשלוט בה ורק שילוב של כושר ומיומנות יכולים להביא לכיבוש היעד השאפתני הזה.

אז למה התעלה נחשבת לאתגר כזה קשה?
שלוש סיבות עיקריות (יש עוד אבל לא נהיה קטנוניים):
– הקור. כדי שחצייה תיחשב 'רשמית', יש לבצע אותה ללא חליפת שחייה, עם בגד-ים, כובע ים אחד וגריז 'תקני' שמאושר ע"י ה- CF&PF – הגוף הרשמי שמוסמך לאשר צליחה תקנית. טמפרטורת המים מגיעה לכ- 17 מעלות בחודשים יולי-אוגוסט ולכ- 18 מעלות בספטמבר (אם יש מזל). הטמפרטורה החיצונית ביולי-אוגוסט גבוהה ובספטמבר נמוכה יותר.
– המרחק. מיצר דובר, בנקודה הכי צרה שלו הוא 34 ק"מ בקו אווירי. הבעיה היא שלא שוחים בקו ישר בעיקר בגלל גיאות ושפל אגרסיביים שמחייבים צליחה במסלול הדומה לאות S הפוכה.
– התנאים. גלים, גיאות ושפל קיצוניים (6 מטרים הבדל), זרמים, מדוזות, קור, מים עכורים, לשחות בלי לראות יבשה באופק, המרחק. קור כבר אמרתי?

למה?
בעצם בנינו על תחרות של 26 ק"מ באגם ציריך באוגוסט הקרוב. הבעיה הייתה שלא הערכנו שיש המון משוגעים שקופצים על התחרות מידי שנה. עד שהספקנו להתארגן, ליצור קשר וכו' – ההרשמה נסגרה. התבאסנו בטירוף.
ואז שלמה אמיתי התחיל לברר על מקצה שליחים בתעלה. למרבה הפלא קיבלנו תשובה חיובית. מי שלא רצה אותו בתור רמטכ"ל, קיבל אותו בתור שר ביטחון. במקום אגם ציריך הפסטורלי, קיבלנו את התעלה העכורה והקרה…
והרי אנחנו כבר מאוקלמים לקור, שחינו כל החורף ללא חליפה, למרחקים ארוכים יחסית וראינו שהשד לא נורא כל כך.

צליחת סולו
צליחה בשליחים היא הכנה נהדרת לצליחת סולו. להבין, להריח, לטעום את גודל האתגר אבל רק שישית ממנו. אני מתכנן לצלוח סולו בשנים הקרובות. החבורה המיוחדת שתצלח היא הזדמנות נדירה לטעום רק שישית 'מהכיף'…

שישיה
שלמה אמיתי
עוזי תשובה
עמי גינזבורג
אבישי טל
עומר בר
עבדכם
כל אחד מאיתנו ישחה שישית מהדרך כ- 6-7 ק"מ במימיה הגועשים של התעלה. כדי שמשחה שליחים (Relay attempt) יוכר רשמית, יש להתחלף כל שעה כשגם לחילוף יש חוקים מדויקים וברורים. בימים אלה אנו משלימים בדיקות רפואיות כדי לקבל אישור מרופא שאנחנו משוגעים מספיק כדי לעשות את זה…

בתכנית
בשבועות ובחודשים הקרובים אכתוב את כל מה שאני יודע על האתגר הזה. יש המון היבטים ואספקטים שיש לדעת לקראת צליחה מוצלחת.


שלמה אמיתי

עוזי תשובה

עמי גינזבורג

אבישי טל

עומר בר

שחיין

איך למצוא את מספר התנועות האופטימלי בהתאם למטרה ומצב נתון

הכל, , , , , , , , ,

כמה נמוך אפשר לרדת?

לא מעט שחיינים מבלבלים בין ההמלצה לשחייה באורך תנועה גבוה (מספר תנועות נמוך) לבין שחייה במספר תנועות מינימלי. יש הבדל גדול בין השניים…
הטקסט הזה נכתב בעקבות דיון בפורום TI ב- Ynet שעסק בנושא יעילות, גלישה (Glide) ומספר תנועות לבריכה (SPL או Strokes Per Length). לדיון המלא הקישו כאן.

אופטימום, לא מינימום

אחרי השלב הבסיסי שבו השחיין לומד טכניקה נכונה, השלב הבא הוא לתרגל באמצעות מדד מספרי/נומרי – ספירת תנועות. כאן המקום להדגיש: המטרה היא לא להוריד את מספר התנועות למינימום אלא להגיע לאופטימום של מספר תנועות לבריכה. במילים אחרות, למצוא את מספר התנועות שהכי קל לשחות איתו למרחק ומהירות נתונים. מספר התנועות הנכון דומה למציאת ההילוך המתאים ברכיבה על אופניים.
שחייה בקצב-תדירות החלפת ידיים גבוהה ואורך תנועה קצר משולה ל- 'לעשות גלגלים' או 'חרקות' ברכב – הגלגלים מסתובבים על ריק ולא מסייעים להתקדמות (אבל עושים הרבה רעש). שחייה בקצב איטי ואורך תנועה ארוך מידי היא כמו לרכוב בעלייה בהילוך נמוך. שחייה באורך תנועה גבוה יכולה להיות מעייפת בדיוק כמו רכיבה בעלייה בהילוך נמוך מה שכמובן יבוא לידי ביטוי במהירות (איטית).

מספר תנועות נמוך מידי

כשאורך התנועה גבוה מידי, השחיין צריך 'לעבוד' חזק יותר כדי להתגבר על האינרציה. כשרוכבים באופניים בירידה ומיד בסיומה צריך לטפס עלייה, התנופה שנצברה בירידה, מסייעת לחלק הראשון של העלייה. אם תבלמו בסוף הירידה, תצטרכו לפדל קשה יותר בתחילת העליה. לפי אותו העיקרון, כשמנסים בצורה מלאכותית להאריך את התנועה על ידי גלישה מוגזמת בין תנועה לתנועה, מאבדים תנופה/מומנטום ולכן צריך להתאמץ יותר כדי לייצר תנופה בכל תנועה מחדש. בזבוז אנרגיה מיותר. כששוחים כך לאורך מרחק, 40 פעמים בדקה, העומס והמאמץ מצטברים והשחייה רחוקה מהאופטימום.

מספר תנועות אופטימלי

מספר התנועות האופטימלי משתנה משחיין לשחיין:
– שחיינים גבוהים שוחים בפחות תנועות משחיינים נמוכים;
– שחיינים מתקדמים, מיומנים ב- Active Streamlining ישחו בפחות תנועות מרחק נתון.
וכמובן, מספר התנועות מושפע ממרחק ומהירות השחייה. הדבר הנכון לעשות הוא לייצר מגוון או טווח-Range של מספרי תנועות ולבחור בהם לפי המרחק והמהירות הרצויים (כמו תיבת הילוכים באופניים). מספר התנועות לספרינט של 25 או 50 מטר יהיה שונה ממספר התנועות לסט של 100 או שיוט בשחייה למרחק ארוך של 3 ק"מ. יתרה מכך, גם בסט של 100 מטרים מספר התנועות משתנה מהבריכה הראשונה לבריכה האחרונה. הנקודה החשובה היא שזו בחירה אסטרטגית, תוצאה של תרגול ומיומנות ולא מספר מקרי.

תכנון אימונים ושיפור מתמיד

בתכנון של אימון/תרגול שחייה חכם, יש ארבעה עקרונות שכדאי להחיל:
1. שיפור – Improvement-Oriented. המוח מייצר יותר מיאלין ותאים עצביים חדשים כשמפוקסים על שיפור הטכניקה והמיומנות. ה- SPL הוא המדד הכי פשוט ונגיש בשחייה כדי להציב מטרות מונחות שיפור.
2. משימתי – Task Oriented. יש מספר אפשרויות-שילובים כמעט בלתי מוגבל שאפשר לבנות סביב שיפור, סטנדרטיזציה, כיול והתאמה של SPL.
3. מדיד – Measurable. ספירת תנועות היא הדרך הכי נגישה למדידה של איכות השחייה. ניתן להצליב את מספר התנועות עם שלושה נתונים אמפיריים נוספים: תדירות (SR), זמנים ודופק כדי לקבל הבנה מושלמת למידת האפקטיביות ששחיתם למרחק, מאמץ ומהירות נתונים.
4. מותאם – Adjustable. המיומנות הכי גדולה שאפשר לרכוש מאימון המשלב ספירת תנועות היא היכולת ללמוד כיצד להתאים SPL נבחר כדי להחזיק את המהירות הכי גבוהה במאמץ הכי נמוך.

קריאה משלימה
– כדי להבין את יחסי הגומלין בין אורך תנועה ותדירות תנועה ולמה זה חשוב, מומלץ לקרוא על השימוש ב-Tempo Trainer:
מהפיכת ה- Tempo Trainer
– כדי להבין יותר לעומק את חשיבות התהליך הביולוגי במוח, מומלץ לקרוא את אוסף המאמרים על שחייה וקוד הכישרון:
שחייה וקוד הכישרון: פרק 1: דוד וגלית
שחייה וקוד הכישרון: פרק 2: ברזיל, כדורגל ו- Deep Practice
שחייה וקוד הכישרון: פרק 3: מהפכה קופרניקית
שחייה וקוד הכישרון: פרק 4: על הקשר בין מדע המוח לתשתיות
שחייה וקוד הכישרון: פרק 5: Myelin מביא לשלמות
שחייה וקוד הכישרון: פרק 6: המנוף הנכון
– עצות לגבי שיפור אורך התנועה:
8 עצות שימושיות לשיפור אורך התנועה ומהירות השחייה