כל הפוסטים של גדי כץ

אודות גדי כץ

מייסד TI ישראל

לשון ים

חדשות TI – ניוזלטר ינואר 2010

שלומות לכולם!

1. קבוצות המאסטרס – תכנית אימונים ינואר 2009.

2. שחיית מים פתוחים.
2.1 איך להתמודד עם זרמים. מאמן השחייה פיליפ טוריאלו מסביר על שחיית מים פתוחים ובעיקר במצבים של שפל וגלים בו זמנית: How to Swim in Currents
2.2 באגם של לאקי. ד"ר לאקי מייזנהיימר הוא מנתח פלסטי שגר בפלורידה. אחוזתו משיקה לאגם שאורכו 500 מטרים ומאז 1989 הבית שלו פתוח בכל בוקר לשחיית מים פתוחים באגם. כך נראה בוקר טיפוסי באגם של לאקי: Lucky's Lake Swim
2.3 שחייה בטבע – לשחות בנהרות אנגליה. הבריטים 'נהנים' ממי נהרות קפואים ומגשם כמעט תמידי. מצד שני אנגליה משופעת בנהרות ובשנים האחרונות הטרנד החדש הוא שחייה בטבע, בנהרות של אנגליה. הנה קטע מסרטון שמראה איך זה נראה: Wild Swimming
2.4 Tiburon Mile Swim. מידי שנה בסתיו מתקיימת במפרץ סן פרנסיסקו תחרות מים פתוחים שנקראת Tiburon Mile – שחייה של מייל ימי (1852 מטרים) במי המפרץ. התחרות נקראת על שם מקום הזינוק שמתקיים בטיבורן ואליו שוחים כ- 800 שחיינים במי המפרץ הקרים לכיוון Angel Island. מצורף קליפ מהתחרות: 10th Annual Robert C. Placak Tiburon Mile Open Water
2.5 חברת SwimTrek. חברת SwimTrek מתמחה בארגון טיולי שחייה במים פתוחים. לחברה מסעות וטיולים לשחיינים בכל הרמות והיא פועלת בעיקר באגן הים התיכון. דווקא בחורף בחרנו לצרף לינק לסרטון מאחד הטיולים שלהם בקרואטיה. בקיץ הקרוב אנחנו מתכננים לצאת למחנה אימונים עם החברה באיזור יוון. אנו מבטיחים להביא פרטים בנושא בחודשים הקרובים…

3. דוגמאות וידאו לביצוע תרגילים. החודש אנחנו מצרפים מספר לינקים לקטעי וידאו בנושאים שונים לתרגול עצמי:
3.1 ה- Catch. ממש לפני שהיד מתחילה לגרוף, חשוב מאוד לעגן אותה נכון – עוגן אפקטיבי ונכון מסייע מאוד לאורך התנועה שכן גלגול הגוף והתנופה מהגילגול מייצרת מומנטום קדימה עצום לעומת גריפה ללא עוגן אפקטיבי. שחייני מרחקים ארוכים משתמשים במה שנקרא בז'רגון המקצועי High Elbow Catch. לפני כשנה הכנו סרטון הדרכה בנושא: כיצד לגרוף נכון. הסרטון הבא מכיל מספר טיפים נוספים: Shoulder Catch
3.2 הנשימה הראשונה. מתי לנשום? מיד בחתירה הראשונה אחרי הסיבוב? בחתירה השנייה? התשובה רחוקה מלהיות חד משמעית בעיקר מכיוון שזו עסקת חליפין – לעיתים האוויר נחוץ יותר משלמות התנועה והמהירות. צפו בקליפ ותבינו: First Breath
3.3 תרגול בעיטות. לעיתים מנח הגוף יכול להשפיע על הבעיטה ולהיפך. ב- TI אנחנו נמנעים מלתרגל בעיטות עם קרש בשל מנח הגוף שאינו דומה למנח בזמן הנשימה (להרחבה קראו כאן). בדרך כלל אנו ממליצים לתרגל בעיטה נכונה במנח Skate. הסרטון הזה מראה אופציות נוספות: Flutter Kick X
לתשומת ליבכם: ניתן לצפות בכל הסרטונים למעלה באיכות HD!

4. שחייה וקוד הכישרון. לפני מספר חודשים יצא לאור ספר מעניין. אפילו יותר ממעניין. ספר ששופך אור על כל פילוסופיית התרגול והלימוד של TI. ספר שמסביר את כל המאמרים שנכתבו אודות TI מנקודת מבט מדעית. ספר על נושא שמחולל מהפכה. לא פחות. לספר קוראים קוד הכישרון – The Talent Code וכתב אותו דניאל קויל. קויל כתב לפני שלוש שנים את הספר על לאנס ארמסטרונג Lance Armstrong's War לאחר שבילה שנה במחיצתו. מצורפים לינקים לשישה מאמרים בנושא:
שחייה וקוד הכישרון: פרק 1: דוד וגלית
שחייה וקוד הכישרון: פרק 2: ברזיל, כדורגל ו- Deep Practice
שחייה וקוד הכישרון: פרק 3: מהפכה קופרניקית
שחייה וקוד הכישרון: פרק 4: על הקשר בין מדע המוח לתשתיות
שחייה וקוד הכישרון: פרק 5: Myelin מביא לשלמות
שחייה וקוד הכישרון: פרק 6: המנוף הנכון

5. עמוד החדשות באתר TI. אנחנו מעדכנים את אתר TI כמעט מידי יום. כדי לעקוב אחרי כתבות והודעות שונות אנחנו מזמינים אתכם לבדוק את
עמוד החדשות באתר. מצורפים לינקים לארבעה מאמרים נבחרים:
שחייה‚ מים פתוחים ושבוע בסימן Myelin וים גבוה
שחייה, מים פתוחים והיום הקצר ביותר
שחייה והכחול הגדול
שחייה, מים פתוחים, ציריך ופעמיים למרינה

כמו תמיד, מעודדים אתכם לשאול עוד ועוד שאלות
במייל או בטלפון למשרדים: 03-5400710.

בהזדמנות זו ובפתח השנה החדשה רצינו לאחל לכם שנת 2010 מוצלחת ורפויה.קום!!!

 

צוות TI

 

חוף אפרורי

שחייה, מים פתוחים, ציריך ופעמיים למרינה

שיא השפיות
שבת בבוקר יום יפה. קבעתי עם עומר ושלמה לשחות מעל לשעתיים כדי 'לחזק' את ההתאקלמות שלנו לשחייה בטמפרטורות נמוכות. אני מגיע לחוף קצת לפני 8 בבוקר. עוד במהלך הירידה מהצוק לכיוון החוף אני מזהה סגנון מוכר. 100 מטרים בעומק הים מישהו שוחה. עומר. נכנס ב- 07:30 כדי לסגור 3 שעות של שהייה במים. לא שפוי הבחור אבל בשנים האחרונות אני מתחיל להתרגל ללא שפויים. אפילו מתחיל לחבב אותם. ואפשר לחשוב ששעתיים פלוס במים זה שיא השפיות. אני דואג להזכיר לעצמי.

ציריך
אז מה בוער לנו כל כך לשחות קרוב ל- 7 ק"מ בחוף הצוק בבוקרו של יום חורפי שמרגיש יותר בכיוון של האביב? אז ככה: ב- 8 באוגוסט 2010 מתקיימת תחרות מים פתוחים באגם ציריך למרחק של 26 ק"מ. רוב החבורה של השלושה ימים בשלושה ימים מתכננת להתחרות שם – חלקנו במשחה שליחים וחלקנו סולו. כולנו בלי חליפות…
שחייה של 8 שעות פלוס במים של 19-20 מעלות מחייבת הכנה מקיפה והסתגלות למים קרים. וככה מתחילים: שעה, שעתיים, שלוש וכן הלאה. המטראז' הוא לא הבעיה עבור רובנו. הבעיה והאתגר נעוצים בקור של המים. ואם אתם תוהים איך זה נראה (התחרות) – קבלו סרטון רפוי מ- 2009:

קר
ואין שמש. אני עם דלקת גרון שמסרבת לעבור ואחרי שכל מי שאני מכיר 'רקד על הדם' והתפלא איך לא שחיתי ביום שישי, החלטתי שאני על כזה ים לא מוותר. הים פלטה, חמים (יחסית) והעובדה שהשמש מאחורי העננים לא גורמת לנו להתחרט. נכנסנו למים. לא תאמינו: קר.. אבל נסבל. כל מה שעובר לי בראש בדקות הראשונות זו המחשבה שאם ככה אגם ציריך מרגיש, כמו שזה נראה עכשיו, אני לא מסוגל לגמור את התחרות. אין לי מושג למה מחשבות פסימיות חדרו לי למוח. זה לא קורה בדרך כלל. אולי זה בגלל הגרון או קצב העברת הידיים האיטי ואולי זה בגלל שפשוט קר לי…

להפוך שעה אבודה לשעת עבודה
שחייה מודעת היא לא אופציה עבורי. היא האפשרות היחידה. מאז שהתחלתי לשחות, התחברתי לפילוסופיה הבסיסית של TI – לא לנתק את המוח מהגוף. לא נכון לחשוב מחשבות שלא קשורות לתנועה הנוכחית ולתנועה הבאה. ניתוק של המוח מהשחייה עצמה הוא טעות פטאלית. חשיבת מחשבות שלא קשורות לשחייה עצמה מביאה לשיעמום ויתרה מכך – מונעת שיפור מתמיד.
איפה הייתי? אהה כן, שיפור מתמיד ושחייה מודעת. החלטתי שאימון כזה ארוך הוא הזדמנות נהדרת לעבוד על הטכניקה שלי. במים פתוחים אין קירות, אין סיבובים ואין שחיינים נוספים במסלול. לשון אחר: אין הסחות דעת. אפשר לתרגל נקודת פוקוס אחת לאורך מאות מטרים בלי שום הפרעה. בקצב של 1.30 אני יכול לעבוד על טכניקה ויש לי מספיק זמן לחשוב, לתקן ובעיקר – להתרכז יותר בשל הדופק הנמוך. הנקודה שאני עובד עליה בשבועות האחרונים היא סנכרון הבעיטה עם תנועת האגן ומתיחת היד קדימה. בבריכה, כשאני חושב על זה, אני מצליח להוריד תנועה בכל קצב ואורך סט שאני מבצע.

קוקון
הפוקוס עושה לי טוב. מהר מאוד אני מטאטא את המחשבות על הקור ועל ציריך ונכנס לתוך קוקון של פוקוס ושקט. עומר ושלמה שוחים לידי ואנחנו בקצב איטי יחסית בדרכנו לכיוון המרינה. סנכרון הבעיטה עובד והקור כבר לא אישו. מהר מאוד אני מבחין בסוכה הראשונה וכמה דקות לאחר מכן אנחנו 'בג'קוזי' של סלעי המרינה. שלמה מאיץ בנו לקצר את ההפסקה ואני מכוון את הטמפו ל- 1.25. אנחנו כבר בדרך חזרה.

תדלוק
המים לא צלולים אבל גם לא עכורים מאוד. הים פלטה ואין זרם, גיאות או שפל. בריכה ענקית. הקצב המהיר יותר עוזר לי לחמם את הגוף ואני שב ושוקע לתוך הקוקון שלי. עוד בעיטה ועוד מתיחת יד ומלון מנדרין מתחיל להתקרב. עומר מאט ושלמה ואני מגיעים אל מול בית הקפה. אין ברירה: חייבים לשתות ולאכול וזה כמובן מחייב יציאה מהמים. גם ככה הגרון שלי לא במצב מי יודע מה ואני משתדל לשתות ולאכול כמה שיותר מהר. למרבה הפלא לא קר לי ביציאה. הנחתי את המגבת על הגב, רוקנתי ליטר מים ואכלתי סוכריית ג'ל. דחפתי שקית ג'ל לבגד הים ונכנסתי שוב למים. כל העסק לקח כחמש דקות. אגב, עומר, ברוב חוכמתו בחר שלא לצאת ולא לשתות. אח"כ הוא כבר הצטער על זה…

התקבלה הודעה חדשה
בכניסה למים אני מגלה שהרבה יותר קל להיכנס. הקור הרבה יותר נסבל! אני מכוון את הטמפו טריינר ל- 1.20 ומתחיל לחתור לכיוון המרינה. הקצב מחמם אותי עוד יותר והדרך חזרה לכיוון המרינה טסה. אני עומד על אחד הסלעים בשובר הגלים של המרינה ואוכל את הג'ל. מישהו קורא לי. אחד הדייגים דואג לעדכן אותי שעומר כבר בדרך חזרה. גם כן דרך להשאיר הודעות אני מחייך ומתחיל לשחות חזרה בפעם האחרונה. הטמפו על 1.15 ואני דוהר (הכל יחסית) הבייתה. מדוזה ענקית 'מחכה' לי בחצי הדרך. לפעמים ריכוז מוגבר יכול לגרום לתאונות. שכחתי שהן עדיין כאן וכנראה שלא יעזבו לעולם…

התחרדנות רפויה
נכנסתי ב- 08:10, יצאתי ב- 10:23 מהמים. היה בסדר גמור. בפעם הבאה שיהיה לנו זמן – שלוש שעות של תענוג… אני מתלבש הכי מהר שאני רק יכול. השמש מאחורי העננים מחממת מעט יותר. השיחה נסבה סביב היפוטרמיה ולמה התאקלמות למים קרים עוזרת למניעתה. אבל זה כבר נושא יותר רציני ומחייב פוסט נפרד. שעה ומשהו של רביצה על החוף ואני בדרך למקלחת רותחת בבית. עוד שבת של כדורגל…

מסקנה
אנחנו עדיין רחוקים מלהיות מוכנים לציריך. אם טמפרטורת המים באגם הייתה 24, אין לי ספק שהייתי מסיים את התחרות בלי הרבה בעיות. הענין הוא שהטמפרטורה לא 24 מעלות…

פוסטר עם דולפין

שחייה והכחול הגדול

הכחול הגדול
The Big Blue או Le Grand Bleu הוא סרט צרפתי שמספר את סיפורו של צולל חופשי (Free Diving/Diver) בשם ז'אק מיול. הסרט מקסים לטעמי ובכל פעם שצפיתי בו, החשק ללכת לשחות לאחר הצפיה לא ידע גבול.

הצילומים מדהימים, הנופים עוצרי נשימה והעלילה מרגשת, מצחיקה וגם קצת עצובה. אז, למי שלא מכיר, אני ממליץ בחום לצפות. ולמה אני כותב על זה? כי חבר שלח לי לינק מיוטיוב על אחת הסצנות שהוא ואני נוהגים לצטט מידי פעם ונזכרתי שמעולם לא כתבתי על זה. בקיצור – קבלו כמה קטעים מעוררי השראה וחשק לשחות (מומלץ לצפות ב- HQ).

חוף אפרורי

שחייה, מים פתוחים והיום הקצר ביותר

השקט שלפני הסערה
הבוקר של יום רביעי שעבר היה מעונן. עמי הצטרף בפעם הראשונה אל אבישי ואליי ולהבדיל
מיריב שזכה לקבלת פנים צוננת מחוף הצוק, הים היה פלטה ועמי יכול היה להינות מים מושלם. כנראה שיש משהו במונח 'השקט שלפני הסערה'. שחינו עד למרינה ובחזרה, המים היו קרים אבל נסבלים והשמש שהתחבאה מאחורי עננים סמיכים הייתה חסרה מאוד. זה מרגיש אחרת כשהשמש מחממת את הגב תוך כדי שחייה והיא תורמת משמעותית לראות במים. התרומה העיקרית היא לקפה של אחרי השחייה – אין כמו להתחרדן בשמש ביום חורף. בקיצור, השמש הייתה חסרה…

הגולשים חוגגים, השחיינים בוכים והעולם שותק
כמה שעות אחרי שחיית הבוקר שלנו מזג האוויר התהפך לגמרי. בלילה דני רופ בטלוויזיה מתלהב ומספר על גלים של 5 מטרים, על ימים של חג לגולשים ועל מערכת ממושכת. מניאק. אני יושב מול הטלוויזיה כשבחוץ גשם אימים ושוקל ברצינות לבכות. באסה. אני גם יודע שכמויות כאלו של גשם יעכירו את מי הים גם בימים של אחרי הסערה. ולא רק זה: מים קרים נשפכים לים והטמפרטורה של המים תיתן קפיצה משמעותית למטה. לטבע חיים משלו…

לכל שבת יש מוצאי שבת
את זה גם הגולשים יודעים. בשבת הסערה כבר הייתה מאחורנו אבל ראשון היה עדיין גלי והמים ממש חומים. התחזית מדברת על גלים נמוכים, שני בבוקר חם ושני בלילה גשום. יש! נפתח חלון הזדמנויות לשחייה בים פלטה ביום שני. ככה זה שהחיים שלך מתנהלים לפי ימי הגשם והרוח, המערכת הקרובה וזו שלאחריה, תחזית מזג האוויר היא התכנית האהובה עליך והמחשב נכנס לאתרי מזג אוויר שונים בלי להקיש על העכבר. באופן עצמוני…

ואלוהים ברא את ה- SMS
בראשון בערב אני מסמס לאבישי, חגית, עומר, שלמה, דני, יריב, עמי ועידן. "ב- 06:20 אני בודק במצלמות החוף ומסמס עד 06:30 אם יש שינוי בתכניות". על הבוקר אני ניגש למחשב בחשש ומתפלל. תפילותיי נענו: הים פלטה! אני מסמס: "בוקר טוב לכולם! ים מדהים! 08:10 בצוק".

היום הקצר ביותר
בדרך לחוף אני למד מהרדיו שה- 21.12.09 הוא יום תחילת החורף ושזה גם היום הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר. נשמע כמו שם של סרט ומוסיף חגיגיות לשחיית הבוקר. אין תאריכים קדושים אני מזכיר לעצמי ומחייך לבלונדינית מצודדת בג'יפ חדיש בפקק של צומת גלילות. היא מביטה בי ומתעלמת משל הייתי שקוף. סנובית. אנטיפטית. צפונית. אני מסנן בלי להזיז את השפתיים.

היינו שישה
אני יורד לחוף. לחנן יש פגישה בהרצליה והוא מגיע רק 'להגיד שלום'. שלמה כבר על החוף בבגד-ים, יריב, עמי ואבישי מצטרפים וחגית מאחרת אבל אנחנו סולחים. רגע לפני הכניסה למים אני רואה מישהו יוצא מהים ממש מולנו. עומר מגיע כולו חיוכים (בתמונה). ניכר שהקור ממש לא משפיע עליו. יום לפני זה, למרות שלא היו תנאי שחייה, עומר נכנס ל- 20 דקות רפויות למים כדי שלא לאבד את 'ההתאקלמות'. לשהות 20 דקות בלי לשחות במים בטמפרטורה של 20 מעלות זה תענוג מאוד מפוקפק. עומר יוצא מהמים כאילו שאנחנו באוגוסט. אז למה אני רועד כשאני יוצא???

טמפרטורת המים
אנחנו נכנסים למים. האמת: לא ממש קר ובהחלט נסבל. אני מתחיל להתאקלם לטמפרטורות שבספטמבר נשמעו לי דמיוניות. בתמונה: טמפרטורת המים שנמדדה במצוף הימי של אשדוד מראה על 19.8 מעלות בשעה 09:00 בבוקר. תענוגי תענוגות…

השחייה
המים עכורים והשמש בוחרת להסתתר מידי פעם מאחורי העננים מה שמונע כמעט לחלוטין לראות את הקרקעית. כיוונתי את הטמפו טריינר על 1.25 והתחלתי לחתור. עמי ושלמה לידי. מבט חטוף לאחור ואני רואה את הטריו השני קצת עמוק יותר… הים פלטה, אין מדוזות וסוכת המציל הראשונה שמבשרת שגמאנו כמעט שני שליש מהדרך מגיעה מהר מאוד. אני מגביר את הקצב ועמי שועט לפני לכיוון המרינה. הניווט קשה כי לא רואים את הקרקעית אבל האנטנה הסלולרית מקלה מאוד על הניווט. מנוחה קצרה על הסלעים של המרינה. 'הג'קוזי' כפי ששלמה קורא להם ואנחנו בדרך חזרה. הזמן טס, אני מגביר את הקצב כל 300 תנועות ומסיים בקצב של 1.03 בדיוק מול המקלחת.

דני רופ
המים במקלחת קפואים ואני רץ לכיוון המגבת כדי להתייבש ולהתלבש הכי מהר שאני רק יכול. כבר מאוחר אבל לא מוותרים על הקפה של אחרי. כמה שאלות מצד יושבי בית הקפה שעל החול לגבי טמפרטורת המים ואני נאלץ להיפרד מהחבורה בשמש. התחזית להמשך השבוע: עליה הדרגתית בטמפרטורות. במילים פשוטות: יש סיכוי טוב לשחיית בוקר גם ברביעי או בחמישי. אני מתפלל שדני רופ לא ישנה את דעתו והמפה הסינופטית תאיר לנו פנים.

שלמה אומר
שלמה, היחיד ביננו שיש לו ניסיון בשחייה במים פתוחים בטמפרטורה של 16 מעלות לאורך שעות, אומר שההתאקלמות הכי טובה היא לנוח כמה דקות, לשתות משקה חם ולהיכנס שוב למים. בנסיעה מהים אני שואל את עצמי האם הייתי יכול להיכנס לעוד 3.5 ק"מ ועונה, עם יד על הלב, שכן. בלי הרבה בעיות.

סנאי

שחייה וקוד הכישרון: פרק 6: המנוף הנכון

שחייה וקוד הכישרון: פרק 1: דוד וגלית
שחייה וקוד הכישרון: פרק 2: ברזיל, כדורגל ו- Deep Practice
שחייה וקוד הכישרון: פרק 3: מהפכה קופרניקית
שחייה וקוד הכישרון: פרק 4: על הקשר בין מדע המוח לתשתיות
שחייה וקוד הכישרון: פרק 5: Myelin מביא לשלמות

Give me a lever long enough and a fulcrum on which to place it, and I shall move the world
Archimedes

למה הדבר דומה?
למעשה מערכת ייצור סיבי השריר שלנו די דומה למערכת ייצור ה- Myelin: אם נשתמש בשרירים שלנו בדרך מסוימת – נתאמץ כמה שרק אפשר להרים משקל שאנו מתקשים להרים, אותם שרירים יגיבו בהתחזקות. כלומר, אם נשדר סיגנלים בדרך הנכונה – על ידי כך שנשתדל לבצע פעולות-מיומנויות שאנו ממש מתקשים לבצע – המעגלים הללו יגיבו בכך שהם יהפכו למהירים וזורמים (Fluent) יותר.

מערכת הלב-ריאה/המערכת האירובית
עד לשנות ה- 70 מעט מאוד אנשים רצו ריצת מרתון. אלו שרצו נחשבו אנשים עם כישרון מיוחד. תפיסת העולם הזו התהפכה כשהמין האנושי הבין כיצד המערכת האירובית מתפקדת – להתאמן אימונים אירוביים ואן-אירוביים אשר יחזקו את הספק הלב והשרירים לפעול מעבר לתחום היכולת שלנו: לנסות ולרוץ מרחק ארוך יותר, מהר יותר. מהר מאוד הסתבר שאנשים רגילים יכולים להפוך לרצי מרתון בהדרגה ע"י אימון מנגנון הלב-ריאה.

מיומנות היא סוג של שריר
לחשוב שמיומנות היא שריר זה לבצע תיקון גדול בתיאוריה שהמדע אימץ – המודל של דארווין. המודל שקובע שכישרון הוא שילוב של הסביבה בה אנו חיים והגנים המפרידים בין אדם לאדם: Nature and Nurture. רובנו למדנו שהגנים שלנו נושאים כישרון מיוחד ושהסביבה המקיפה אותנו מציעה הזדמנויות מיוחדות לביטוי של אותם גנים. באופן אינסטינקטיבי אנחנו מזהים את סוג ההצלחה הקיימת בבתי ספר עניים ונידחים לכדורגל אי שם בברזיל עם הרעיון שהאנדרדוגים מנסים יותר ורוצים יותר. מצד שני אנחנו מתעלמים מהעובדה שהעולם מלא במיליוני עניים שמנסים ורוצים להצליח בכדורגל ללא הצלחה שאפילו מתקרבת לזו של ברזיל.

המנוף הנכון
מודל ה- Myelin מראה שחממות כישרון מצליחות לא רק בגלל שהאנשים בהן משתדלים יותר אלא גם בגלל שהם משתדלים יותר בדרך הנכונה. דרך תרגול עמוק הם הופכים מיומנים יותר. במבט מעמיק יותר, חממות אלו הן לא בדיוק האנדרדוגים… כמו דויד, גם הן מצאו את המנוף הנכון נגד גלית.

קריאה משלימה
The Myelin Project
המהפכה של קופרניקוס או המהפכה המדעית
– בסרט "
השמן של לורנצו", הבעיה של לורנצו הייתה בייצור Myelin. שלא נדע…

The mightiest lever known to the moral world, imagination
William Wordsworth

אנשים ואנייה

שחייה וקוד הכישרון: פרק 5: Myelin מביא לשלמות

We are what we repeatedly do. Excellence, then, is not an act, but a habit
Aristotle

Practice Makes Perfect?
עם ההתקדמות המדעית והידע שנצבר בנושא הקשר בין שליטה במיומנויות לבין Myelin, קויל מנסה לשכתב את האמרה-אקסיומה האמריקאית Practice Makes Perfect. שזה בעצם שם נרדף לתרגול, חידוד ושיפור. הרעיון הכללי הוא שככל שמתרגלים יותר, הופכים לטובים יותר (The more you practice, the better you will become). תרגול מביא לשלמות. האמת היא שתרגול מביא Myelin ו- Myelin מביא לשלמות.

ה- Myelin פועל לפי ארבעה עקרונות בסיסיים:

1. הכרחי לשדר סיגנלים
ה- Myelin לא פועל בתגובה לרצונות, משאלות או רעיונות מעורפלים. המנגנון בנוי על תגובה לפעולות – מעבר של אותות חשמליים שעוברים לאורך סיב עיצבי. הוא מגיב לחזרה מדויקת בקצה גבול היכולת. הפעולה צריכה להיות במצב בו אנו פועלים בחושים מחודדים ובפוקוס גדול.

2. חומר אוניברסלי
Myelin מתאים לכל סוגי המיומנויות. ה- Myelin שלנו לא יודע אם אנחנו מנגנים את משינה או את באך: ללא קשר לשימוש, הוא גדל לפי אותם כללים – הוא עוטף סיבים שעוברים בהם סיגנלים. גם אם תעברו לסין, ה- Myelin שלכם יעטוף סיבים שיעזרו לכם לדבר מנדרינית. במילים אחרות: ל- Myelin לא אכפת מי אתם – הוא מגיב רק למה שאתם עושים.

3. אין תהליך הפוך לעיטוף Myelin
כל התהליך פועל רק בכיוון אחד: ברגע שמעגל נעטף בשכבת Myelin, אי אפשר להסיר את שכבת הבידוד (מלבד מחלות לא עלינו). זוהי בדיוק הסיבה שקשה לשבור הרגלים. הדרך היחידה לשבור הרגל היא לאמץ הרגל חדש – להפריש ולעטוף ב- Myelin מעגלים חדשים.

4. הגיל קובע
אצל ילדים, ה- Myelin מגיע בסדרות ובגלים שחלקם תלויי גנטיקה וחלקם תלויי סוג הפעילות. גלי ה- Myelin באים בתקופות עד לגיל 30 פלוס ומאפשרים תקופות קריטיות שבהן למעשה המוח שלנו מזמין ופתוח ללימוד של מיומנות חדשה. לאחר מכן ועד גיל 50 אנחנו נהנים מהפרש חיובי בין ייצור לפיחות בכמות ה- Myelin. אולם, אנחנו שומרים את היכולת לייצר Myelin לאורך כל חיינו וזה מה שמאפשר לנו ללמוד מיומנויות שונות גם אחרי גיל 50. לצערנו, קצב הייצור מואט. זוהי הסיבה שרוב המומחים העולמיים מתחילים בגיל צעיר. הגנים שלהם לא משתנים ככל שהם גדלים אבל היכולת שלהם לייצר Myelin כן משתנה.