כל הפוסטים של גדי כץ

אודות גדי כץ

מייסד TI ישראל

מים

שחייה, מים פתוחים ושבוע בסימן Myelin וים גבוה

כללי, , , , , , , , ,

אי אפשר לסמוך על מצלמות החוף
6 בבוקר, יום ראשון, 6 בדצמבר. מזג האוויר קצת קריר ומשום מה אף אחת ממצלמות החוף בישראל לא עובדת. אני מת לשחות בים ומחליט לתת צ'אנס נוסף למצלמות החוף לעבוד. חיכיתי כמעט שעה. נאדה. לא עובדות. אני מצליח להגיע לתמונת סטילס של הים בבית ינאי מ- 06:45 בבוקר. הים לא נראה גבוה במיוחד ואני מחליט ללכת על זה. היום אין לי פרטנרים לשחייה ולשחות לבד בים גבוה זה לא בדיוק כוס התה שלי. אני מחליט להמר וללכת לשחות בכל זאת.

דין התנועה
קצת לפני 8 בבוקר אני חונה בחניה של חוף הצוק. עוד לפני שראיתי את מצב הים, כשאני פותח את הדלת ומרגיש כמה חזקה הרוח, אני מבין שקיבלתי החלטה לא נכונה. רוח חזקה וקרה מצליפה על הפנים. המראה של הים משער הכניסה הממוקם על ראש הצוק מאושש את החששות שלי. ים גבוה ולא מסודר. כשהספידו והמשקפת ביד שלי אני שוב נאלץ לקבל החלטה: לשחות לבד בים או להסתובב ולנסוע למשרד. אני יודע שלא אסלח לעצמי כל היום שהפסדתי אימון. אני גם יודע איך נראה יום בלי שאני משחרר אנדורפינים על הבוקר. אני מחליט ללכת על זה. הצג על מד הטמפרטורה הענק שתלוי על סוכת המציל מראה 16 מעלות. אני מתפשט, לובש את בגד הים ונכנס למים.

הוואי 5:0
לא תאמינו. המים די קרים. יש כחמישה גולשים במים וכולם עם חליפות. אני עובר את הגלים ויודע שאצטרך לשחות עמוק כדי שלא להיאבק בגלי החוף החזקים. המים עכורים ומעורבלים אבל אי אפשר לפספס אותן. את המדוזות. יש לא מעט. דקה אח"כ אחת מהן דואגת לשפשף לי את הגב ואני עוצר את השחייה כדי לפלוט צריחת כאב. גלים מגיעים מכל הכיוונים ומקשים על הנשימה. כמעט כל נשימה חמישית נגמרת בהרבה מים בפה במקום באויר בריאות. ויש עוד משהו מוזר: אני מרגיש זרם חזק מדרום לצפון. למרות לא מעט עצירות אני מציץ לכיוון החוף ומופתע לגלות שאני כבר אחרי שני שליש הדרך לכיוון המרינה ועברו רק 13 דקות. בים פלטה זה לוקח 19-20 דקות. הזרם חזק בטירוף ואני מבין שהחזרה בשחייה נגד הזרם תהיה תענוג מפוקפק… הגלים הגבוהים מקבלים כיוון ודוחפים אותי מאחור. ההרגשה היא ממש כמו עלה – הים עושה בי כרצונו וזה די מפחיד. לא חכם לשחות לבד בים גבוה. הסנדלר, למרות המלצותיו, הולך יחף…

לא נורא קר
23 דקות ואני במרינה. איזה זרם חזק. אני מופתע שהקור של המים הוא לא אישו. לפי כל הדגימות שאספתי באתרים שונים, טמפרטורת המים עומדת על 21 מעלות וטמפרטורה שלפני שנה נחשבה בעיני כסיוט, היום כבר נחשבת נסבלת לגמרי. אין כמו אופטימיות של בוקר.

בחזרה הבייתה
הדרך חזרה הופכת את האימון לחסר ערך: אני כמעט ולא יכול להקפיד על התנועות והסגנון, עוצר מידי כמה דקות כדי לבצע הערכת מצב היכן אני נמצא, האם אני נסחף והכי חשוב: האם אני מתקדם. התקדמתי, אבל לאט. הדרך חזרה לקחה כמעט כפול מהזמן. הגלים מסתירים את המקלחת שעל החוף ואני מנסה לדייק 'בנחיתה' עד כמה שאני יכול. שנים של גלישה על הבטן ומידי פעם על גלשן, מחזירות את עצמן: אני מצליח לתפוס גל ארוך שלוקח אותי עד לחוף. ריצה מהירה למקלחת הקפואה ומשם למגבת.

מדוזות
"כמה זמן שחית?" סבתא שיושבת עטופה במעיל בשולחן שלידי שואלת בזמן שאני מנסה להתלבש כמה שיותר מהר. אני רועד מקור וזה לא ממש הזמן האידיאלי מבחינתי לשיחת חולין. "לא הרבה, כמה דקות" אני משיב ומזמין מהמלצר קפה הכי חם שרק אפשר. קר מידי היא טוענת ומספרת על בריכה חיצונית בחולון שם היא שוחה כל השנה. "אבל פרפר". היא מסבירה כשידיה מבצעות תנועות של סגנון החזה.
אחר הצהריים, במהלך פגישה אני מגרד-מלטף את הגב שמציק לי. "מה קרה לך בגב?" הוא שואל ומגחך כששומע את תשובתי. עבור ישראלי מן הישוב, שחיית ים בחורף היא משהו בלתי מתקבל על הדעת. אני יודע שהוא מקרה אבוד ולא טרחתי להתעקש שבאמת שורף לי מצריבה של מדוזה. גם לי יש קווים אדומים לגבי מידת התלישות שאני רוצה להיתפס מול הישוב.

טבילת אש
יום רביעי. קבעתי עם אבישי ויריב ערב לפני. הים במגמת ירידה ואני נחוש לכפר על התענוג של יום ראשון בשחייה בים חלק. יריב ביקש להצטרף דרך פורום TI ב- ynet. כן ירבו. הוא גם קיבל פתק מפרופ' לוגסי שאישר שרמתו מספקת. המצלמות לא מכזיבות וב- 6 ומשהו בבוקר הים נראה מסביר פנים. בחניה של החוף אני שוב מקבל את הרוח בפנים שמעלה ספק גדול לגבי מצב הים. הים גבוה. יש הבדל לא קטן בין מצבו בין 6 ל- 8 בבוקר. בימים מסוימים הוא עולה. אני מבין שאני בשידור חוזר של יום ראשון. יריב נראה בטוח בעצמו ואני חושש שזו רחוקה מלהיות טבילת אש אידיאלית למי שמעולם לא שחה יותר מ- 2 ק"מ בבריכה שלא לדבר על קרוב ל- 4 ק"מ במים פתוחים.

אבישי
במאי הוא התחיל את הקורס הבסיסי. למד לשחות מההתחלה. בתחילת אוקטובר אבישי שחה איתי עד למרינה ובחזרה בפעם הראשונה כשהוא מבקש מראש שלא אשחה מהר. בתחילת דצמבר אבישי צועד בנון-שאלנט לכיוון המים, נכנס למים ומסנכרן איתי תנועות בשחייה צמודה מאוד בים גבוה וזרמים חזקים. לא יאומן. תוך חודשיים הוא הפך לשחיין מהיר למדי. אגב, לי הכל ברור: בחודשים האחרונים אבישי חי על דיאטת Myelin. החליף את הקפה של הבוקר ב- Myelin.

זרם
יריב שוחה לא רע אך בקצב נמוך יחסית. בסה"כ מחזיק איתנו לא רע. אני מייעץ לו להחליף ידיים מהר יותר ולהרפות את הידיים, להחליף להילוך גבוה יותר. אי אפשר לשחות בהילוך שני ולצפות לשחות בקצב סביר. יריב מיישם מיד. לנווט בים גלי וגבוה בלי להכיר את נקודות הייחוס זה קשה מאוד. בטח כשזה קורה בפעם הראשונה. אביב סוטה לשמאל ואני מבקש ממנו לנווט יותר ולתקן ימינה. 26 דקות, אחרי לא מעט עצירות ואנחנו 100 מטר מהמרינה. איזה זרם חזק!

הדרך חזרה
קל זה לא היה. נאלצנו לחכות ליריב מידי מספר דקות. הגלים גרמו לו למחלת ים. השחייה חזרה לקחה כמעט שעה והעצירות גרמו לאבישי ולי להרגיש את הקור. שלמה טוען שזה נהדר להתאקלמות. אנחנו מתלבשים מהר כדי לשמור על חום הגוף. יריב ממהר אבל אנחנו לא בנויים מהחומר שמוותר על הקפה שאחרי. שעתיים אח"כ יריב מטלפן. הוא מאוד מאוד נהנה ורוצה להצטרף שוב מתי שרק נשחה. הייתי בטוח שהוא לא ירצה לדבר איתי בחיים…

הג'ינג'ית ואיש ה- Myelin
יום חמישי. חגית, אבישי ואני באימון בבריכת האוניברסיטה. המים מרגישים חמים ונעימים לעומת המים של הים אתמול. קינחנו ב- 100 מטר בקצב 1.02. אבישי מגיע שניה לפני. בחזור אני לקחתי 42 תנועות, הוא 41. ב- 2 הסטים האחרונים, של 50 מטר, אבישי מתחיל להתרגל להביך אותי. "41 תנועות אבל אני כנראה מרמה בפוש וגם פיספסתי ביפ" הוא מצטדק אחרי שהגעתי, שוב, שנייה אחריו כי לקחתי תנועה אחת יותר ממנו. ג'נטלמן עד הסוף. בית חרושת משוכלל לגידול Myelin. תופעת טבע. תרתי.

עקרונות
לג'ינג'ית עקרונות ברורים ומוחלטים: ג'קוזי כן. סאונה לא. משהו דוחה אותה בסאונות וכל ההפצרות להשלים איתנו את הטקס שאחרי לא עוזרות. קפה, 15 דקות של שמש ופיזור רפוי.

בונוס למתמידים
שידור חי ממצלמת חוף הצוק.

מוח

שחייה וקוד הכישרון: פרק 4: על הקשר בין מדע המוח לתשתיות

כללי, , , , , , , , ,

Any man who reads too much and uses his own brain too little falls into lazy habits of thinking
Albert Einstein

מדע המוח – תובנה מספר 1
כל הפעולות שלנו הן תוצאה של פולסים חשמליים שנשלחים דרך שרשראות של סיבי עצבים. למעשה המוח שלנו הוא מעין רשת ענקית של חוטים – 100 מיליארד חוטים שנקראים נוירונים המקושרים האחד לשני על ידי סינפסות. בכל פעם שאנו מבצעים פעולה כלשהי, המוח משדר אות דרך 'רשת החוטים/קווים' ישירות לשרירים. בכל פעם שמתרגלים מיומנות כלשהי: לשיר שיר, להניף מחבט, קריאת המשפט הזה – מעגל חוטי-חשמלי ספציפי 'נדלק' במוח – תנועה אחת של שחייה בעצם מערבת מעגל של מאות ואף אלפי 'חוטים'- סיבי עצבים.
כשאנחנו מבקשים לחבוט בכדור טניס, עוד לפני הפעולה, המוח מעבד נתונים מקדמיים (Inputs): אנחנו רואים את הכדור בדרך אלינו, מרגישים את פוזיציית המחבט ביד שלנו ומחליטים על החבטה. התוצאה, ה- Output, היא הפעולה עצמה: האותות החשמליים שעוברים בשרירים שלנו בתזמון הנכון ובעצם 'מכריחים' אותנו לצעוד לכיוון הכדור, לסובב את המתניים והכתפיים ואז את היד. הנקודה היא שאותם מעגלים ולא השרירים חסרי השכל שלנו הם השולטים, הם לוח הבקרה של כל פעולה, מחשבה ומיומנות. מעגל שאינו מחווט היטב (כמו ברגים משוחררים במנוע) יביא לפעולה לא מדויקת. מצד שני, מעגל מתוזמן ומהיר יביא לפעולה מסונכרנת ומדויקת.

מדע המוח – תובנה מספר 2
ככל שנפתח ונתרגל מעגל מסוים, נהיה פחות ופחות מודעים לשימוש שאנו עושים בו. כבני אדם, אנחנו מתוכנתים כדי להפוך מיומנויות לאוטומטיות ולאחסן אותן מהר ככל האפשר בתת המודע. יש לזה הסבר אבולוציוני – ככל שנוכל לעקוב אחרי מקסימום משתנים ולעבר אינפורמציה במהירות, מבלי להשקיע מחשבה בנושא, נוכל לזהות מצבים בהם הנמר הגדול אורב לנו מתוך הסבך. על כן, כל מיומנות, ברגע שנרכשה, הופכת לטבעית יותר, כאילו הייתה שם תמיד.

מכניקה ו- Myelin
בשנת 2006 התפרסם מחקר במגזין 'נפוץ' מאוד שנקרא Neuron אשר שפך אור על המכניקה ותהליך ייצור ה- Myelin. מסתבר שברגע שנורה אות חשמלי דרך סיב העצבים במעגל מסוים, תאים מיוחדים 'חשים' את האות החשמלי ודואגים להפריש Myelin שעוטף ומוסיף עוד שכבה של בידוד סביב אותם סיבי עצבים. על כן, ככל שהמוח יורה יותר סיגנלים, כך מופרש יותר Myelin שדואג לעטוף את הסיב בשכבות בידוד נוספות. ככל שיותר Myelin עוטף את סיב העצבים, האות החשמלי מהיר יותר. כמה מהר? בערך פי 100 מהר יותר מסיב ללא 'בידוד'.

השקעה בתשתיות
אז בעצם Myelin משמש כתשתית. מעין כביש. הפרשה של Myelin יכולה להפוך כביש צדדי לאוטוסטרדה מהירה. תעבורה של אותות שבעבר הייתה מוגבלת ל- 40 קמ"ש בכביש הצדדי, בעזרת Myelin הופכת לכביש בינעירוני מהיר.
זמן ההמתנה בין אות לאות, שכמובן נגזר ממהירות האות לאורך הסיב העצבי, מתקצר פי 30. העלייה במהירות האות והקיצור בזמן ההמתנה בין סיגנל לסיגנל, למעשה מגבירים את תהליך עיבוד המידע פי 3,000. פס רחב אמיתי…

תזמון זה הכל בחיים?
מסתבר שככל שמתבצעים יותר מחקרים בתחום, מתגלים עוד תפקידים ויכולות של ה- Myelin. יכולת נוספת של ה- Myelin היא לקבוע ולווסת את המהירות של הסיגנלים כך שאלו יגיעו לסינפסות ודרכן לשרירים בתזמון הנכון והאופטימלי ביותר. התזמון הוא חיוני מכיוון שנוירונים הם בינאריים (0 או 1): או שהם נורים או שלא. אין תחום אפור. הנוירונים פועלים-נורים רק אם הסיגנל שעובר דרכם הוא חזק מספיק כדי להגיע לסף מסוים שמפעיל אותם.
לצורך הדוגמה, נניח שמעגל מסוים או פעולה-מיומנות מסויימת דורשת שני סיגנלים שמצטרפים כדי לייצר סיגנל חזק כדי להפעיל נוירון מסוים: חתירה מושלמת בשחייה או חבטת טניס. אבל הנה הקאץ': כדי לייצר סיגנל חזק, שני הסיגנלים צריכים להגיע בתזמון מושלם – כמו שני אנשים שצריכים להגיע בריצה ביחד כדי להפיל דלת כבדה. רק כדי לסבר את האוזן: חלון הזמן שהם אמורים להגיע ביחד הוא 4 מיליוניות השנייה – חצי מהזמן שלוקח לדבורה לנפנף את 'כנפיה' פעם אחת. אם שני הסיגנלים לא מגיעים בהפרש של פחות מ- 4 מיליוניות השנייה – הדלת נשארת סגורה, הנוירון השלישי הקריטי לא מופעל וכדור הטניס נוחת מחוץ למגרש. מה שמאפשר לסיגנלים להגיע בדיוק המושלם זה החומר הלבן – ה- Myelin!

לבודד כבל טראנס-אטלנטי
ד"ר דאגלס פילדס, מנהל המעבדה לניוירוביולוגיה התפתחותית (Director of the Laboratory of Developmental Neurobiology) במרילנד ארה"ב אומר שזהו אחד התהליכים הכי סבוכים ומושלמים שאפשר למצוא בעיבוד והעברת מידע בין תא לתא. אבל התהליך הוא איטי: מספר שכבות ה- Myelin העוטפות כל סיב עצבים יכול להגיע ל- 50. זהו תהליך שיכול לקחת ימים ואף שבועות. עכשיו דמיינו עיטוף כזה לשני סיבים ואז למעגל סיבים שמכיל אלפי סיבים. זו משימה דומה לבידוד של כבל טראנס-אטלנטי… קבלו לינק רפוי למאמר של פילדס שמסביר את התהליך והקשר ללימוד מיומנות: Watching the Brain Learn

לבנות תשתית לאומית – התהליך בקליפת אגוז
בכל פעם שאנחנו מתרגלים תרגול עמוק של חבטת גולף או ניגון אקורד בגיטרה או מהלך פתיחה בשח, אנחנו מתקינים באיטיות 'פס רחב' במעגלים חשמליים במוח המורכבים ממאות אלפי סיבי עצבים. אנחנו משדרים-יורים סיגנל חשמלי, תאים מפרישי Myelin מזהים את הסיגנל ומפרישים מהחומר הלבן שעוטף כל סיב עצבי. בכל פעם שאנו יורים סיגנל-אות חשמלי, לאט לאט מתהווה שכבה נוספת אשר מעבה את שכבת הבידוד סביב הסיב (כמו הפלסטיק העוטף את חוטי הנחושת של כבל חשמל או טלפון). שכבת Myelin נוספת, מוסיפה בידוד לאורך הקו, משפרת את רוחב הפס ואת הדיוק של מעגל הקשור למיומנות מסויימת. זה בא לידי ביטוי בשיפור מזערי במיומנות ובמהירות.
על כן, מאמץ מנטלי הוא לא אופציונלי – הוא דרישה נוירולוגית: כדי לבצע אופטימיזציה של מעגל מיומנות, אנחנו חייבים בהגדרה לשדר סיגנלים לא אופטימליים; אנחנו חייבים לעשות טעויות ולשים אליהן לב – ללמד את המעגל לאט. כמובן שחשוב לשדר סיגנלים כל הזמן: לתרגל כדי לתחזק את ה- Myelin ולהוסיף עוד שכן אחרי הכל, Myelin היא רקמה חיה.

מנתח

שחייה וקוד הכישרון: פרק 3: מהפכה קופרניקית

כללי, , , , , , , , ,

נוירולוגים מגמגמים ומחייכים
קויל מספר שבמהלך מחקרו על הספר הוא פגש את טובי הנוירולוגים בעולם. במהלך הפגישות עימם הוא גילה שיש משהו שגורם לנוירולוגים רציניים ואפופי חשיבות עצמית בדרך כלל, לחייך ולגמגם כמו מגלי ארצות שרק עכשיו עלו על קרקע של יבשת חדשה. הם לא רוצים להתנהג כך אבל פשוט לא יכולים להתאפק. למשהו הזה קוראים Myelin. כשנוירולוגים הבינו את תפקידו של ה- Myelin במוח, זה גרם להם להסתכל על העולם בצורה אחרת. ג'ורג' ברצוקיס, פרופסור לנוירולוגיה ב- UCLA טוען ש- Myelin הוא המפתח לדיבור, קריאה, מיומנויות לימוד ו… לאנושיות בכלל.

המהפכה של קופרניקוס
עד לפני כמה שנים עולם המדע חשב שהמפתח ללימוד של מיומנויות חדשות נמצא בנוירונים, רשת צפופה של תאי עצבים המצויים במוח והסינפסות שדרכן הם מקושרים ומתקשרים. בשנים האחרונות, יותר ויותר מדענים ונוירולוגים חושבים שאמנם יש חשיבות לנוירונים ולסינפסות, אבל החשיבה המסורתית הממוקדת נוירונים מאויימת ע"י מהפכה בסדר גודל קופרניקי. מהפכת ה- Myelin. המהפכה בחשיבה מתבססת על שלוש עובדות פשוטות:
1. כל תנועה, מחשבה או הרגשה אנושית היא בעצם זרם חשמלי מדויק ומתוזמן שעובר בשרשרת נוירונים – מעגל חשמלי של סיבי עצבים.
2. Myelin הוא החומר שמשמש כמבודד – חומר לבן שעוטף את סיבי העצבים המבודד את המעגל החשמלי ומגביר את הסיגנל החשמלי ואת מהירותו. והכי חשוב: את מידת הדיוק בהגעת אותו אות-סיגנל חשמלי.
3. ככל שנירה (מלשון לירות)/נשתמש/נחזור/נתרגל את אותו מעגל חשמלי ספציפי, יותר Myelin יעטוף את המעגל ויהפוך אותו לחזק יותר ומהיר יותר – כך גם התנועות או המחשבות הקשורות לאותו מעגל תזרומנה בדרך יעילה ואפקטיבית יותר.

איך לעזאזל נראה Myelin?
בתמונה אפשר לראות חיתוך רוחבי של סיב עצבים שעטוף בשכבות Myelin. התמונה צולמה דווקא בתחילת תהליך בניית ה- Myelin. לאדם מיומן, כפי שתקראו בהמשך, יש אפילו 50 שכבות של Myelin.

פס רחב
כל מה שהנוירונים עושים, נעשה במהירות מדהימה: פתיחה וסגירה של מפסק (Switch) בצורה של סינפסות (Synapses). אבל פתיחת מפסקים היא לא הדרך בה אנו לומדים לבצע מיומנויות שונות. אנחנו הופכים לטובים יותר בנגינה על פסנתר, בשח או בכדורסל ע"י השקעה של הרבה זמן ובדיוק בשביל זה קיים ה- Myelin. החומר הלבן. White Matter כמו שקוראים לו הנוירולוגים.
פרופ' ברצוקיס מסביר כיצד ספורטאים מחוננים מתאמנים-מתרגלים: הם שולחים אימפולסים מדויקים בחוטים של המוח (סיבי העצבים או החיווט במוח) ואלו במקביל מקבלים מעין הוראה לבודד את אותו מעגל ספציפי. לעטוף את סיבי העצבים ב- Myelin. אחרי תרגול ואימונים של כמה שנים, הם מקבלים סופר קו-חוט-wire – 'פס רחב' מאוד. הם נהנים מגלישה במהירות על. הרבה יותר טוב מבזק, נטויז'ן, חברת החשמל וכו'. זה בדיוק מה שמבדיל את האדם הממוצע מספורטאי על… לטייגר וודס למשל יש יותר 'חומר לבן' בחלקים הנכונים במוח המשמשים לביצוע פעולות של קבוצות השרירים הנכונות וזה מה שמאפשר לו לבצע אופטימיזציה של המעגלים החשמליים הנכונים כדי להניף את מקל הגולף בצורה מדויקת מכל שחקן אחר. לטייגר וודס פשוט יש יותר Myelin.

לגדל Myelin
למעשה, Myelin קשור ללימוד מיומנות טכנית כמו שלוחות טקטוניים קשורים לגיאולוגיה או כמו שהברירה הטבעית קשורה לתאוריית האבולוציה של דרווין. לשון אחר, מיומנות היא מעטפת של Myelin סביב סיבי העצבים, מעטפת אשר מתעבה כתוצאה מאותות חשמליים שאנו יורים במוח. הסיפור של הכישרון הוא הסיפור של ה- Myelin. רונלדו ורונלדיניו תרגלו Futsal כשהם בעצם יורים אותות חשמליים במעגלים ספציפיים של סיבי עצבים או במילים אחרות: מגדלים Myelin. במשחק ה- Futsal הם גידלו Myelin בתדירות גבוהה ובדיוק רב יותר מאשר במשחק על מגרש כדורגל תקני. הם גידלו יותר Myelin… בדיוק כמו בחממות כישרון אחרות שנבדקו על ידי קויל.

תרגול עמוק ו- Myelin
אז למה תרגול מכוון, מונחה טעויות (Deep Practice) כל כך אפקטיבי?

מכיוון שהדרך הכי טובה לבנות מעגל חשמלי טוב היא לירות סיגנלים נכונים, לתקן טעויות ואז לירות עוד, שוב ושוב. תרגול בקצה היכולת הוא לא אופציה – הוא פשוט דרישה ביולוגית כדי לגדל Myelin – להגדיל את רוחב הפס.
ולמה תשוקה והתמדה בכל משחק או מיומנות הן מרכיב חשוב לפיתוח כישרון?
מכיוון שעיטוף של Myelin סביב מעגל גדול וסבוך דורש הרבה זמן ואנרגיה. אם לא אוהבים את זה, לעולם לא מתרגלים מספיק קשה והרבה כדי להיות מצויינים בכל סוג של מיומנות…
אז מהי הדרך הכי מהירה להיכל התהילה?
פוסעים ישר בשדרות Myelin 🙂

כדורגל עם לוגו ברזיל

שחייה וקוד הכישרון: פרק 2: ברזיל, כדורגל ו- Deep Practice

כללי, , , , , , , , ,

Nature and Nurture
ברזיל, על כל חמש הזכיות במונדיאל, 900 השחקנים הברזילאים שמוחתמים מידי שנה בליגות השונות ברחבי העולם, שמות כוכביה הגדולים: פלה, זיקו, סוקרטס, רומריו, רונלדו, רוביניו, רונלדיניו קקה וכו', נחשבת מעצמת על בכדורגל.
בעצם, למה ברזיל היא מעצמת כדורגל?
רובנו נענה שזה שילוב של גנים וסביבה (Nature and Nurture): אקלים נוח, תשוקה ואהבה לכדורגל, אוכלוסייה מגוונת מבחינת גנים – 190 מיליון איש ש- 40% מתוכם עניים מרודים שרוצים בכל מאודם להימלט מהעוני והפשע דרך המשחק המופלא. כל המשתנים האלה מהווים בית חרושת לגידול כדורגלנים. נשמע נהדר!

אל תתנו לעובדות לבלבל אתכם
יש רק בעיה אחת… ברזיל לא תמיד הייתה מעצמת כדורגל. בשנות ה- 40 וה- 50, למרות האקלים הנוח, האוכלוסייה המגוונת והעוני – בית החרושת המושלם לא הניב תוצאות. ברזיל לא זכתה במונדיאל ונכשלה מול מעצמת כדורגל אחרת: הונגריה. ארבע פעמים. רק ב- 1958, כשפלה היה בן 17, הצליחה ברזיל לנצח במונדיאל.
מה שמפתיע הוא שבשנות ה- 50 כדורגלנים ברזילאים התחילו להתאמן בצורה מיוחדת. באמצעות כלי מיוחד ששיפר את יכולתם להחזיק בכדור, לכדרר, בדרך טובה יותר מכל מקום אחר בעולם. הם מצאו דרך לזרז את זמן הלימוד באופן ניכר. קויל קורא לזה תרגול עמוק או Deep Practice.

תרגול עמוק – Deep Practice
תרגול עמוק מתבסס על פרדוקס: להאבק-להתאמץ בדרכים מודרכות, לפעול ולתרגל בקצה היכולות, היכן שמתרחשות טעויות – הופכות אותנו 'לחכמים' יותר. לשון אחר: בהתנסויות שמאלצות אותנו להאט, לטעות ולתקן את הטעויות – בדיוק כפי שמחליקים על קרח: בהתחלה מחליקים ומועדים ובסופו של דבר לומדים להחליק במהירות ובחן מבלי שמבינים את התהליך שקורה.

הנשק הסודי של ברזיל
ב- 1997 נסע מאמן כדורגל בריטי בשם סיימון קליפורד לברזיל. מצוייד בפנקס מספרי טלפון ומצלמת וידאו הוא נחת בסאו פאולו. קליפורד ראה הרבה דברים שהוא ציפה לראות: תשוקה לכדורגל, מסורת של כדורגל, מועדוני כדורגל מסודרים להפליא (שחקן צעיר משחק 20 שעות שבועיות להבדיל מ- 5 של שחקן בריטי), עוני קשה ורעב בעיני השחקנים הצעירים.
אבל קליפורד גם ראה משהו שהוא לא ציפה לראות: משחק מוזר. משחק שדמה מאוד לכדורגל (אם משחקים כדורגל בתא טלפון ציבורי): כדור שגודלו חצי מהכדורגל הסטנדרטי אבל משקלו פי 2. הכדור כמעט ולא קפץ. השחקנים שיחקו במגרש שגודלו כמגרש כדורסל, וכל קבוצה מנתה 5-6 שחקנים ולא 11 כמקובל. מבחינת המשחק עצמו, הוא דמה יותר למשחק כדורסל מבחינת המהירות והקצב: מסירות מהירות ומכוונות ומעבר מהיר של השחקנים לאורך המגרש. המשחק נקרא Fuetbol de Salao או כדורגל בתוך חדר. המונח המקובל למשחק נקרא Futsal בברזיל. קליפורד מסביר שאחרי צפייה בכמה משחקים, היה לו ברור שהוא מצא את החוליה החסרה לכישרון הכדורגל הברזילאי.

Futsal הומצא ע"י מאמן כדורגל אורוגוואי אחרי סדרה בלתי נגמרת של ימי גשם אי שם בשנות ה- 30. הברזילאים מיהרו לאמץ את המשחק ולקבוע חוקים ברורים. מאז המשחק התפשט כמו וירוס ברחבי עריה הצפופות של ברזיל ומהר מאוד תפס לו מקום של כבוד בתרבות הספורט הברזילאית. אומות אחרות שיחקו Futsal אבל הברזילאים פיתחו אובססיה אליו. ברזיל ניצחה ב- 35 מתוך 38 טורנירים עולמיים וה- Futsal הפך לאינקובטור לגידול שחקנים. פלה הגדול שיחק Futsal כמו כל שחקן ברזילאי מפורסם מאז – כולם גוררים אחריהם אלפי שעות של משחק ה- Futsal. ג'וניניו אמר פעם בראיון שהוא לא בעט בכדורגל אמיתי על דשא אלא אחרי שמלאו לו 14!
הנה הדגמה של המאסטרו רונלדיניו:

הריקוד המפורסם של רונלדיניו עם הכדור התחיל ב- Futsal, הגול במונדיאל 2002 בשפיץ הרגל תורגל ב- Futsal. למעשה, כל הכדרורים והשליטה הפנומנלית בכדור תורגלו אלפי שעות ב… Futsal.

איך זה עובד או Deep Practice בגרסת הכדורגל
הסיבה הראשונה ליתרון ה- Futsal היא מתמטית: שחקן Futsal נוגע בכדור בערך פי 6 יותר משחקן כדורגל. הכדור הקטן והכבד דורש ומתגמל עבודה מדויקת יותר: כמו שמאמני ה- Futsal טוענים: כמעט שאי אפשר להשתחרר משמירה צמודה בבעיטה רחוקה לסוף המגרש. מסירות חדות ומדויקות הן הכרח – המשחק מבוסס על מציאת זוויות נכונות ושיתוף פעולה עם שחקנים אחרים במרחב קטן. שליטה בכדור ותיאום עין-רגל הכרחיים.
כאשר שחקני Futsal משחקים במגרש כדורגל, לפתע יש להם פי כמה יותר מרחב תמרון. המשוואה ברורה: מחסור בזמן ומחסור במרחב תמרון שווים ליכולת גבוהה. למעשה, Futsal משמש כמעבדה לאלתורים: המשחק מצמצם את מיומנויות הכדורגל לקופסה קטנה; הוא מכניס את השחקנים למצב של תרגול עמוק, עושים ומתקנים טעויות כשכל הזמן הם מייצרים פתרונות לבעיות שצצות במהלך המשחק.
שיהיה ברור, Futsal הוא לא הסיבה היחידה להצלחה של הברזילאים. יש כמובן את הסיבות הידועות כמו עוני, אקלים נוח וכו'. אבל Futsal זה הרוגטקה של הברזילאים כששאר הגורמים רק מוסיפים לתוצאה הסופית.

רעיון ה- Deep Practice מקבל חיזוק לא צפוי
הרעיון של Deep Practice ומשחק ה- Futsal לא חל רק על כדורגל. קויל מביא דוגמאות מקבילות לאורך הספר לנקודה בענפי ספורט שונים. ברם, הרעיון שתרגול מכוון בקצה גבול היכולת, היכן שמתרחשות טעויות; האפשרות להאט, לטעות ולתקן את הטעויות, גורם להאצת תהליך הלימוד והמומחיות עד כדי פי 10 מלימוד 'רגיל', נשמע כמו, סליחה על המילים, זיוני שכל למתקדמים.
אבל מסתבר שזיוני השכל מקבלים תמיכה ממקור לא צפוי. מהמדע. ליתר דיוק, עובדה נוירולוגית. מה שמוביל אותי לחלק הבא של סדרת רשימות זו: סיפור על חומר מיוחד במוח. חומר שנקרא Myelin.

דוד וגוליית

שחייה וקוד הכישרון: פרק 1: דוד וגלית

כללי, , , , , , , , ,

"… וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אתָם בִּכְלִי הָרעִים אֲשֶׁר-לוֹ וּבַיַּלְקוּט–וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי.
.. וְהָיָה כִּי-קָם הַפְּלִשְׁתִּי, וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד; … וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה. וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ…"
שמואל א', פרק י"ז

רוגטקות
איך אפשר להתמודד עם הגליתים? אותם ענקים מודרניים עם כושר מפלצתי, שרירים מסורגים, וכוח רב? בשחייה זה אפשרי. דוידים מן הישוב יכולים לחפות על שנים של שעות מים ואימונים. לרמות את השיטה – לקצר את הדרך ולגשר על הנעורים. זה לא בא ביום. גם לא בשנה. עניין של שנים. אבל עדיין, זהו קיצור משמעותי. לא מאמינים? תתחילו במשהו טוטאלי. אח"כ תמשיכו לקרוא…

לוכלין ממליץ
בעקבות המלצה של לוכלין, לפני מספר חודשים קראתי ספר מעניין. אפילו יותר ממעניין. ספר ששופך אור על כל פילוסופיית התרגול והלימוד של TI. ספר שמסביר את כל המאמרים והפוסטים שכתבתי מנקודת מבט מדעית. ספר על נושא שמחולל מהפכה. לא פחות. לספר קוראים קוד הכישרון – The Talent Code וכתב אותו דניאל קויל. קויל כתב לפני שלוש שנים את הספר על לאנס ארמסטרונג Lance Armstrong's War לאחר שבילה שנה במחיצתו. נושא הספורט הוא 'הלחם והחמאה' של קויל ועל כן יש לספר ערך נוסף. מצ"ב פרומו של הספר:

Greatness Isn't Born. It's Grown. Here's How
זוהי כותרת המשנה של הספר. באמצעות התובנות וההסברים שבספר, אנסה לתאר את המהפכה המדעית שהתרחשה בשנים האחרונות ואיך היא קשורה לשחייה ובכלל לכל סוג של פעילות הדורש מיומנות כלשהי. בעיקר ספורט. הספר מתחלק לשלושה חלקים:
תרגול עמוק – Deep Practice
הצתה – Ignition
Master Coaching
ברשימות אלו אתמקד בחלק הראשון, אם מעניין אתכם לדעת מה כתוב בשני החלקים האחרים, תצטרכו לקרוא את הספר…

חממות
קויל מבסס את המחקר שלו על 9 חממות לכשרונות (Talent Hotbed) מענפים שונים: טניס, כדורגל, פסנתר, כינור, התעמלות קרקע ועוד. בחצי מהזמן הוא מתאר שזה דומה לעמידה באמצע עדר צבאים דוהר: הכל זז במהירות וזרם באופן בולט מאשר חיי היומיום. אבל זה קרה רק בחצי מהזמן. בחצי השני של הזמן, קויל מתאר שקרו דברים הפוכים: רגעים ארוכים של איטיות, מאבקים הפכפכים. בדיוק כמו לצפות בעד צבאים דוהר שנתקל בגבעה מכוסה בקרח. הכישרונות עצרו, בחנו וחשבו בזהירות לפני כל צעד נוסף.

כל התקדמות הפכה לסדרת כשלונות קטנים, מסורבלים ומגושמים. והיה משהו נוסף: הבעת הפנים בכל חממה, למרות הדיסיפלינה השונה, היתה דומה. הפנים המתוחות, העיניים הפוזלות-מרוכזות משהו, גרמה להם להיראות כמו במבטו המצומצם של קלינט איסטווד. זה קרה כשצפה בילד ברזילאי בן 11 לומד לכדרר בכדורגל. אותה הבעה חזרה על עצמה כשצפה בצעירה שמנסה לשיר את הסוף של שיר פופ. בכל פעם שהיא מפספסת תו, היא חוזרת על השורה ומתקנת. פניה מתוחות ועיניה מרוכזות ונותנות את ההרגשה שהיא לא ממש שם.

מבט בעיניים
כשרואים אנשים מתרגלים בצורה אפקטיבית, לרוב אנחנו מתארים את התרגול ככוח רצון או ריכוז או פוקוס. מילים אלו לא בהכרח מתאימות מכיוון שהן לא מתארות את הקטע של הטיפוס על הקרח בתרגול. באופן מפתיע, בכל החממות שנבדקו לאורך שנים של מחקר, קויל הרגיש כאילו הכישרונות ממש מחפשים את הגבעות החלקלקות: מתפקדים ומתרגלים בקצוות היכולת שלהם. לכן הם טועים, נכשלים ונראים מגושמים בחלק גדול מהזמן.

תהיה רפוי

חדשות TI – ניוזלטר דצמבר 2009

כללי, , , , , , , , ,

שלומות לכולם!

1. קבוצות המאסטרס – תכנית אימונים דצמבר 2009. הקישו כאן לתכנית האימונים החודשית בקובץ PDF. הקישו כאן למעבר למקרא התוכנית.

2. שחיית מים פתוחים.
2.1 טיפים לשחייני מים פתוחים. מאמן הטריאתלון דייב סקוט שהיה 6 פעמים אלוף העולם בתחרות איש ברזל, חולק מספר טיפים לשחיית מים פתוחים: Tips for Open Water Swims
2.2 לשחות ישר במים פתוחים. שחיינים שאינם שוחים בקו ישר שוחים יותר מרחק מה שכמובן גורם לזמן שחייה ארוך יותר. שחייה בקו ישר זו מיומנות טכנית שקשורה בעיקר לסגנון וגם למיומנות ניווט. הסרטון הבא ממחיש עד כמה שחייה בקו ישר חשובה: Swim Straight In the Open Water
2.3 לצלוח את פי הגיהנום. אז אם חשבתם שהאתגר האולטימטיבי של השחייה הוא חציית הלמאנש – התעלה הבריטית, תחשבו שוב. פרנק צ'למרס כבר חצה את התעלה אבל זה לא הספיק לו. באוקטובר 2009 הוא חצה את רצועת המים שמפרידה בין סקוטלנד לאייOrkney הידועה יותר בשמה המחייב Hell's Mouth. הנה סרטון 'הבקרוב': Crossing Hell's Mouth
2.4 כרישים בתחרות מים פתוחים באוסטרליה. לשחות עם כרישים הוא מונח שמשתמשים בו בעיקר בעולם העסקי אבל בתחרות מים הפתוחים שהתקיימה בסידני אוסטרליה, המונח קיבל משמעות אחרת: כריש Hammerhead החליט להצטרף. שימו לב לדרמה: Sharks Draw Near Horde of Swimmers
2.5 כוח רצון וצליחת התעלה הבריטית. רוזלינדה הרדימן, חולת פוליו המשותקת מהמתניים ומטה ניסתה בשנה שעברה לצלוח את התעלה. כשנותר לה כקילומטר אחד לסיים, היא נמשתה מהמים ממש מול חופי צרפת. השנה היא הצליחה לצלוח ב- 20 שעות ו- 17 דקות. סיפור מדהים על כוח רצון: Alive to Swim Another Day in The Channel

3. תהיה רפוי. המשפט הזה די ממצה את מה שאנו מטיפים אליו בתהליך הלימוד והאימון ובכלל. לאחרונה הפקנו מדבקות-סטיקרים לרכב. לקבלת מדבקת 'תהיה רפוי' או מדבקת TI שקופה לרכב – אנא פנו למשרדי TI או בקשו מהמדריך שלכם.

4. להצליח לשחות נכון ומהר יותר. מצורפים לינקים לשלושה מאמרים בנושא. שחייה היא ספורט מיוחד. ספורט טכני. חשוב לדעת למה ניתן לצפות מבחינת הישגים, ביצועים וקצת על סבלנות. חשוב יותר לדעת איזה עולם ניתן לגלות אם מתמידים בדרך לקראת Mastery. רצ"ב הלינקים:
להצליח לשחות נכון ומהר יותר – פרק 1: תיאום ציפיות
להצליח לשחות נכון ומהר יותר – פרק 2: הטניס כמשל
להצליח לשחות נכון ומהר יותר – פרק 3 ואחרון: Mastery

5. עמוד החדשות באתר TI. אנחנו מעדכנים את אתר TI כמעט מידי יום. כדי לעקוב אחרי כתבות והודעות שונות אנחנו מזמינים אתכם לבדוק את עמוד החדשות באתר. מצורפים לינקים לשלושה מאמרים נבחרים:
ולפעמים הים לא מאת תלמידת TI ליסה טרודלר
שחייה, TI ועקרונות הטאי צ'י מאת תלמידת TI תמי מושקוביץ'
לאט. למה שחייה איטית גורמת לשחייה מהירה
שיר על שחייה – Swim
שחייה, מים פתוחים, הבטחות והתאקלמות

כמו תמיד, מעודדים אתכם לשאול עוד ועוד שאלות במייל או בטלפון למשרדים: 03-5400710.

חודש רפוי לכולם,
צוות TI