נושא: הכל

גוף חזק, חשיבה חדה: איך שחייה יכולה לעשות לכם את זה

Avatar
פורסם ביום רביעי, 27/11/19
מאת Terry Laughlin

האם אתם חושבים על לאמן קודם את המוח או את הריאות והשרירים? אם אתם מתכננים את אימוני השחייה שלכם כך שאתם בוחרים פעילויות במחשבה האם הם יובילו להתאמות במוח שלכם ובמערכת העצבים (או עצב – שריר), אז אתם עושים אימון נוירונאלי. אם אתם מתכננים סטים וחזרות המותאמים בעיקר לחיזור הלב והריאות, אתם עושים אימון אירובי. שני האימונים חיוניים לקידום הזדקנות בריאה, אז איך אנו בוחרים על איזה אחד לשים דגש?
אם אתם אינכם בטוחים האם להיות שחיינים מוכווני נוירונאליות או אירוביות קחו את זה בחשבון: אם אתם שמים דגש על אימון אירובי, עליכם להבטיח שהמוח שלכם יעבור גירוי בצורה שתקדם את הבריאות שלו. אבל אם אתם שמים דגש על אימונים ניורונאלים אתם תמיד מקבלים אימון אירובי איכותי.
אני אדגים בכך שאתן דוגמאות של סטים טיפוסיים של שני הסוגים ואתאר את האפקטיביות שלהם.

סט אירובי

שחה 12 X 200 עם מנוחות של 30 שניות.
קצב ממוצע של שחיין בערך בגיל 50 בסט כזה עשוי להיות סביב ה-3:00 לכל 200. עם אינטרוולים של 30 שניות מנוחה ייקח 42 דקות לסיים את הסט, ביחס עבודה למנוחה של 6 ל-1 (3 דקות שחייה, 30 שניות מנוחה). השילוב הנ"ל של משך זמן מצטבר של אימון ארוך באופן יחסי לאינטרוואלי מנוחה קצרים יחסית יהיה טוב לעמידות מטאבולית ולב בריא. אתם יכולים לפתח קצת יותר כוח אירובי או ניצולת חמצן באמצעות מעבר בין קצב קבוע לקצבים משתנים הכוללים חזרות שחלקן קלות יותר וחלקן מהירות יותר, אולי ירידה של 1-6 ו-7-12, או החלפה של מקצה אחד נוח במקצה מאומץ.
החיסרון של סט כזה הינו שסביר שרוב השחיינים יעברו למצב של טייס אוטומטי מבחינה מנטלית או יאפשרו למוחם לנדוד בכדי להתמודד עם ההליך המשעמם של עשיית פעילות די חד גונית במשך 42 דקות. ברגע שהתחלתם את החזרה הראשונה הדבר היחיד שנותר לעשות הוא לספור חזרות עד שאתם מסיימים.

סט נוירונאלי

שחה 4 סבבים של [3 X 200 עם מנוחות של 30 שניות]

סבבים 1 ו-2 (או 1 ו-3)

שחה 1 X 200, כל אחד עם נקודת ההתייחסות הזו: ראש רפוי, פסי רכבת, העברת יד רפויה.

סבבים 3 ו-4 (או 2 ו-4)

שחה 1 X 200 כל אחד עם ספירת התנועות הבאה: 13 עד 14, 14 עד 15, 15 עד 16 (או 1 X 200 כל אחת עם קצבי החתירה הבאים: 1.15, 1.10, 1.05).
בדוגמה הנ"ל תאלצו להקדיש תשומת לב רבה בכל סיבוב ובכל חתירה. במקרה הזה של שחייה עם נקודות מיקוד, תעשו זו על מנת להעריך את התחושה של כל חתירה ולהשוות את זה ל"טביעת האצבע" שאתם יוצרים לכל מחשבה. בנוסף אתם "תחברו יחד" נוירונים מוטוריים וקוגניטיביים. במקרה של שחייה עם ספירת תנועות, אתם תאלצו לסנכרן את אורך החתירה בכל תנועה ואז לסנכרן את זה מחדש כל סיבוב של 200.
היות וסך כל הסט ויחס עבודה למנוחה בסט הנוירונאלי נותר אותו דבר כמו בסט האירובי, אתם תקבלו בדיוק את אותם היתרונות של סיבולת מטאבולית\לב בריא. אבל בכך שיתנו לנוירונים שלכם משימה אתם גם תיבנו קיבולת קוגניטיבית שעל פי חוקרי מוח זוהי הדרך הטובה ביותר להגביר את הסיכויים לחשיבה חדה וצלולה בשנות ה-80 שלנו ומעבר.
"Mens sana in corpore sano", זהו ציטוט לטיני עתיק הלקוח מפילוסופיה יוונית של לפני סוקראטס ומשמעותה "נפש צלולה בגוף בריא". אם אתם שחיינים שמאמנים את המוח, זה לא רק סלוגן.
איך שחייה יכולה לעשות לכם את זה
(מאנגלית: יעל נוי)

תגיות: