נושא:

משטר אימונים של Stroke Deprivation – חלק IV

גדי כץ
פורסם בשבת, 18/4/09
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

לפני שאפרט דרכים לאימונים חכמים המעודדים שיפור מתמיד במשטר Stroke Deprivation, חשוב להדגיש כמה כללי 'אל תעשו'…

מה לא לעשות או מה זה ההיפך מ- Stroke Deprivation?
1. ללכת שבי אחרי המהירות. שוב האגו הזה. הרי ברור לכל שחיין שהגברת הקצב וקיצור אורך התנועה (עד לדרגה מסויימת) יביאו רווחים מהירים: מהירות. יש לנו לא מעט שחיינים שאחרי שלמדו כיצד לשחות במספר תנועות נמוך, בסגנון יעיל ואלגנטי, חיפשו את המהירות מהר מידי.
שחיינים תחרותיים באופיים מחפשים להיות הכי מהירים בכל אימון, בכל סט ובכל חזרה. כשהם מצויידים 'בנשק' של אורך תנועה ויעילות טובים, אפשר לשחות מהר יחסית. סט של 200 בקצב של 1.20 עם מספר תנועות ממוצע של 18 יניב זמן של כ- 26.4 שניות לבריכה (כולל סיבוב ופוש מהקיר) או 03:31 דקות. לעומת זאת שחייה של אותו הסט בקצב של 1.00 וב- 21 תנועות יניב זמן של כ- 25 שניות או 03:20. מהיר ב- 11 שניות לסט, 22 שניות ל- 400 מטרים. הפרש של כמעט בריכה. זה לא מעט.
אבל: לשחות ב- 22 תנועות לבריכה לא מוביל להרבה. קשה מאוד לתרגל הארכת תנועה בקצבים מהירים. השחיין מנציח מצב שנקרא Terminal Mediocrity. בינוניות תמידית. איכס… השיפור לא יבוא (ואם יבוא זה ייקח שנים רבות של שחייה) והשחיין נשאר במצב סטטי: השיפור היחיד שיכול לבוא זה משיפור הכושר הגופני. שפעת אחת ואנחנו בחזרה ל- Square One. ויותר גרוע מכך: שחייה במספר תנועות גבוה גורמת נזק עצום:
א. הטמעת תנועות לא יעילות;
ב. העדר תרגול של אורך תנועה
לשון אחר, פשוט לזרוק זמן לפח את זמן האימון ואת הזמן 'שיעלה' לכם לחזור אחורה, ל- Basic ולהתחיל את הכל מהתחלה…
2. לעבוד רק על מרכיב הכושר הגופני. לחפש את המאמץ. לשכוח מהטכניקה, לעשות V על השיפור בסגנון ולעבוד חזק במים על סטים קצרים, מקסימום מאמץ, שכיבות סמיכה בסוף הסט, מינימום מנוחה, כפות, סנפירים, פולי ויאללה בלאגן… מה שכן, כל מי שמתאמן כך 'מרגיש' כל אימון גם כמה שעות לאחר שהסתיים. זו נטייה של לא מעט טריאתלטים, יותר נכון לומר: כמעט רפלקס. להתרגל לעבוד רק על מרכיב הכושר. לא חכם 'לקחת' את הרפלקס הזה למים. זה דורש גם
סבלנות ואופי להילחם בו
3. להיכנע ללחץ קבוצתי (תרתי משמע). לפעמים חשוב דווקא שלא להרגיש מחוייב לאימון, לקצבים ולזמנים של שאר קבוצת השחייה. האימון שכתוב על הלוח הוא לא תורה מסיני – ביצוע האימון 'ככתבו וכלשונו' הוא מטרה משנית! אם אתם רואים שמספר התנועות שלכם עולה, תעצרו, תאטו ותבחרו קצב בו אתם יכולים לשמור על מספר תנועות בטווח שקבעתם לעצמכם גם אם שאר הקבוצה ממשיכה. כן גם את! אפילו באמצע הסט. זו לא בושה לא להתפשר על טכניקה!
זה משתלם בסופו של דבר מכל מיני בחינות…
4. לאבד סבלנות. חשוב להדגיש את נושא הסבלנות. כדי לשחות נכון ויעיל אין קיצורי דרך. צריך
להכין סנדלים משובחים על מנת לבנות בסיס איתן ונכון. כשאני כותב בסיס איתן הכוונה היא לדעת לשלוט במספרי התנועות לבריכה ולדעת 'להחזיק' סט ארוך במספר תנועות קבוע ובקצב מסויים.
המשך: משטר אימונים של Stroke Deprivation – חלק V