נושא:

שחייה וקוד הכישרון: פרק 3: מהפכה קופרניקית

גדי כץ
פורסם ביום שישי, 11/12/09
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

נוירולוגים מגמגמים ומחייכים
קויל מספר שבמהלך מחקרו על הספר הוא פגש את טובי הנוירולוגים בעולם. במהלך הפגישות עימם הוא גילה שיש משהו שגורם לנוירולוגים רציניים ואפופי חשיבות עצמית בדרך כלל, לחייך ולגמגם כמו מגלי ארצות שרק עכשיו עלו על קרקע של יבשת חדשה. הם לא רוצים להתנהג כך אבל פשוט לא יכולים להתאפק. למשהו הזה קוראים
Myelin. כשנוירולוגים הבינו את תפקידו של ה- Myelin במוח, זה גרם להם להסתכל על העולם בצורה אחרת. ג'ורג' ברצוקיס, פרופסור לנוירולוגיה ב- UCLA טוען ש- Myelin הוא המפתח לדיבור, קריאה, מיומנויות לימוד ו… לאנושיות בכלל.

המהפכה של קופרניקוס
עד לפני כמה שנים עולם המדע חשב שהמפתח ללימוד של מיומנויות חדשות נמצא בנוירונים, רשת צפופה של תאי עצבים המצויים במוח והסינפסות שדרכן הם מקושרים ומתקשרים. בשנים האחרונות, יותר ויותר מדענים ונוירולוגים חושבים שאמנם יש חשיבות לנוירונים ולסינפסות, אבל החשיבה המסורתית הממוקדת נוירונים מאויימת ע"י מהפכה בסדר גודל קופרניקי. מהפכת ה- Myelin. המהפכה בחשיבה מתבססת על שלוש עובדות פשוטות:
1. כל תנועה, מחשבה או הרגשה אנושית היא בעצם זרם חשמלי מדויק ומתוזמן שעובר בשרשרת נוירונים – מעגל חשמלי של סיבי עצבים.
2. Myelin הוא החומר שמשמש כמבודד – חומר לבן שעוטף את סיבי העצבים המבודד את המעגל החשמלי ומגביר את הסיגנל החשמלי ואת מהירותו. והכי חשוב: את מידת הדיוק בהגעת אותו אות-סיגנל חשמלי.
3. ככל שנירה (מלשון לירות)/נשתמש/נחזור/נתרגל את אותו מעגל חשמלי ספציפי, יותר Myelin יעטוף את המעגל ויהפוך אותו לחזק יותר ומהיר יותר – כך גם התנועות או המחשבות הקשורות לאותו מעגל תזרומנה בדרך יעילה ואפקטיבית יותר.

איך לעזאזל נראה Myelin?
בתמונה אפשר לראות חיתוך רוחבי של סיב עצבים שעטוף בשכבות Myelin. התמונה צולמה דווקא בתחילת תהליך בניית ה- Myelin. לאדם מיומן, כפי שתקראו בהמשך, יש אפילו 50 שכבות של Myelin.

פס רחב
כל מה שהנוירונים עושים, נעשה במהירות מדהימה: פתיחה וסגירה של מפסק (Switch) בצורה של סינפסות (Synapses). אבל פתיחת מפסקים היא לא הדרך בה אנו לומדים לבצע מיומנויות שונות. אנחנו הופכים לטובים יותר בנגינה על פסנתר, בשח או בכדורסל ע"י השקעה של הרבה זמן ובדיוק בשביל זה קיים ה- Myelin. החומר הלבן. White Matter כמו שקוראים לו הנוירולוגים.
פרופ' ברצוקיס מסביר כיצד ספורטאים מחוננים מתאמנים-מתרגלים: הם שולחים אימפולסים מדויקים בחוטים של המוח (סיבי העצבים או החיווט במוח) ואלו במקביל מקבלים מעין הוראה לבודד את אותו מעגל ספציפי. לעטוף את סיבי העצבים ב- Myelin. אחרי תרגול ואימונים של כמה שנים, הם מקבלים סופר קו-חוט-wire – 'פס רחב' מאוד. הם נהנים מגלישה במהירות על. הרבה יותר טוב מבזק, נטויז'ן, חברת החשמל וכו'. זה בדיוק מה שמבדיל את האדם הממוצע מספורטאי על… לטייגר וודס למשל יש יותר 'חומר לבן' בחלקים הנכונים במוח המשמשים לביצוע פעולות של קבוצות השרירים הנכונות וזה מה שמאפשר לו לבצע אופטימיזציה של המעגלים החשמליים הנכונים כדי להניף את מקל הגולף בצורה מדויקת מכל שחקן אחר. לטייגר וודס פשוט יש יותר Myelin.

לגדל Myelin
למעשה, Myelin קשור ללימוד מיומנות טכנית כמו שלוחות טקטוניים קשורים לגיאולוגיה או כמו שהברירה הטבעית קשורה לתאוריית האבולוציה של דרווין. לשון אחר, מיומנות היא מעטפת של Myelin סביב סיבי העצבים, מעטפת אשר מתעבה כתוצאה מאותות חשמליים שאנו יורים במוח. הסיפור של הכישרון הוא הסיפור של ה- Myelin. רונלדו ורונלדיניו תרגלו Futsal כשהם בעצם יורים אותות חשמליים במעגלים ספציפיים של סיבי עצבים או במילים אחרות: מגדלים Myelin. במשחק ה- Futsal הם גידלו Myelin בתדירות גבוהה ובדיוק רב יותר מאשר במשחק על מגרש כדורגל תקני. הם גידלו יותר Myelin… בדיוק כמו בחממות כישרון אחרות שנבדקו על ידי קויל.

תרגול עמוק ו- Myelin
אז למה תרגול מכוון, מונחה טעויות (Deep Practice) כל כך אפקטיבי?

מכיוון שהדרך הכי טובה לבנות מעגל חשמלי טוב היא לירות סיגנלים נכונים, לתקן טעויות ואז לירות עוד, שוב ושוב. תרגול בקצה היכולת הוא לא אופציה – הוא פשוט דרישה ביולוגית כדי לגדל Myelin – להגדיל את רוחב הפס.
ולמה תשוקה והתמדה בכל משחק או מיומנות הן מרכיב חשוב לפיתוח כישרון?
מכיוון שעיטוף של Myelin סביב מעגל גדול וסבוך דורש הרבה זמן ואנרגיה. אם לא אוהבים את זה, לעולם לא מתרגלים מספיק קשה והרבה כדי להיות מצויינים בכל סוג של מיומנות…
אז מהי הדרך הכי מהירה להיכל התהילה?
פוסעים ישר בשדרות Myelin 🙂