נושא:

איך להתמודד עם רגרסיות, משברים ותסכולים ולהישאר בחיים כדי לספר על זה – חלק I

גדי כץ
פורסם בשבת, 23/5/09
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

I have nothing to offer but blood, toil, tears, and sweat
Winston Churchill

חיות מוזרות
רגרסיות. זהו, לכווווולם יש כאלו. הן פשוט קורות. יש מאין. לא משנה באיזה רמה אתם מבחינת הטכניקה, תמיד הן מגיעות. בדיוק כשאתם ממש לא מוכנים. בתקופה הכי לא מתאימה. מיד אחרי הצלחה משמעותית, הן מתגנבות מאחורי הגב. יש להן חרא של אופי ותזמון גרוע.
אותו כנ"ל לגבי מישורים (Plateaus): לרוב הם אכזריים יותר וממושכים יותר. אתם עומדים במקום. ערבה אינסופית. שממה. 'סיורים על הגדר' – לא קורה כלום עד שקורה משהו. צריך להיות עירניים, קשובים ולא להתרגל לשגרה. לפחות רגרסיה היא שינוי.

שפעת החזירים
בחודש האחרון פתאום נדמה לי שפרצה מגיפה מוזרה. מגפת רגרסיות. לעיתים נדמה לי שהיא מתפשטת יותר מהר משפעת החזירים. אני מותקף במיילים ושיחות על עמידה במקום, רגרסיות ומירמור. יש כמה מתאמנות שכועסות עליי אישית. נשים לא שוכחות – את זה כבר למדתי. קצת מפחיד… תוסיפו לזה את העובדה שגם אני בשבוע האחרון הלכתי אחורה 5 חודשים (מספרי תנועות וזמנים סופיים). אין לי סיבה הגיונית אחרת חוץ מלקבוע שגם אני נדבקתי.

להראות ללוכלין מאיפה משתין הדג
לאחר ניתוח מעמיק וקר של המצב החלטתי. אני על סף נסיעה לניו יורק, לטרי לוכלין, להיכנס ל- Swim Studio שבעיירה New Paltz שבצפון מדינת ניו יורק, להתפרץ לחדרו בלי לדפוק בדלת, אבל כן לדפוק על השולחן, לשתף אותו, בצעקות רפויות, בכל מה שאני חושב עליו ועל השיטה שהמציא, לזרוק עליו את המפתחות ולחזור לישראל. שיתפוצץ! שיידע האמריקאי הזה שעם ישראלים לא מתעסקים. חוצפן. חושב שאנחנו יפנים. לא מבין עם מי יש לו עסק. אם הוא לא מסדר לי שיפור משמעותי תוך שבוע שיחפש אותי. אמריקאים. רק כוח הם מבינים!

אין באמת על מי לכעוס
אתם לבד במערכה. לעיתים אף אחד לא יודע (חוץ מהמאמן שלכם) ולא יכול להבחין ברגרסיה או במישור האינסופי. אתם כועסים ויש לכם תלונות אבל אין על מי לכעוס ואין אל מי לבוא בטענות (בעצם יש, אל המורה). אי אפשר לשבור את הכלים. להפסיק. כלומר אפשר, אבל זה לא ירשים אף אחד ורק יגביר את התסכול שלכם. אין לאן לתעל את הכעס. בעצם יש, תמשיכו לקרוא.

טכניקה לא מקבלים – טכניקה מרוויחים
אתם צופים בשחיין מדהים שוחה: בקלות התנועה, באיכות הסגנון, בעליונות הטכניקה. זה נראה כל כך קל, פשוט וללא מאמץ. כאילו ככה הוא נולד. אז"ש: אז זהו שלא. לאף אחד זה לא בא בקלות! כל שחיין מדהים עבד על זה שנים, עשרות ומאות חודשים, עשרות אלפי קילומטרים, מליוני תנועות, אלפי שעות של תרגול מודע. היכולת לשחות על גבול המושלם לא ניתנת לאף אחד על מגש של כסף. צריך להרוויח אותה! זה הולך לעלות לכם. קבלו Fast Rewind לאייטיז:

אז אם יש לכם חלומות גדולים ואתם רוצים תהילה (וגם לשחות טוב יותר על הדרך) שתדעו: Fame Costs ואתם הולכים לשלם על זה. בעיקר בזיעה ובסבלנות…

אופטימיות
לצערי אני לא איש בשורות: כל מה שיש לי להבטיח לכם זה דם, יזע, דמעות, רגרסיות ומישורים. על זה לא ניתן לשלוט. זה נתון. מה שכן ניתן לשליטה הוא ה- State of Mind שלכם. אם תתרגלו ותשחו כשאתם מקבלים וצופים מראש את כל אלה, עשיתם את רוב העבודה. אם אתם יודעים ולומדים לאהוב את המישורים והרגרסיות הרי שהתסכול (שלא לומר מירמור) לא ייכנסו אליכם הבייתה. זה לא מעט…

שיהיה ברור
יש לי כמה תובנות והצעות בנושא מישורים ורגרסיות אבל לפני כן שיהיה ברור:
1. אין לי פתרונות פלא עבורכם.
2. אין לי סימפטיה בשבילכם.

המשך – חלק II ואחרון: איך להתמודד עם רגרסיות, משברים ותסכולים ולהישאר בחיים כדי לספר על זה – חלק II