נושא:

האם שחייה 'עובדת'?

גדי כץ
פורסם ביום שלישי, 19/1/10
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

המאמר הזה מתבסס על טקסט שכתב טרי לוכלין עבור מדריכי TI.

האם שחייה 'עובדת'?
מיליונים מעוניינים לשחות היטב, אך יכולת שחייה אמיתית כמעט ואינה קיימת. ב- TI משמעות המילה יכולת היא: 1) ככל שתתאמן יותר כך תשחה טוב יותר; 2) תוכל לשחות כמה זמן שתרצה – תפסיק לשחות רק כשנגמר לך הזמן; 3) אתה שונא להפסיק לשחות, בגלל ששחייה גורמת לך להרגיש כל כך טוב, גופנית ומנטלית.

במקום זאת, רק שברי אחוזים מאוכלוסיית העולם יכולים לשחות ברציפות יותר מ- 400 מטרים – מקביל להליכת 1,500 מטרים לשם הדגמה: מעל לכ- 60% אחוז מאמריקאים, מעל 100 מיליון איש, מפחדים ממים עמוקים. עובדות אלו משקפות דבר שכל מדריך שחייה חייב להבין: בני אנוש לא התפתחו אבולוציונית בשביל לשחות: 1) הפחד מטביעה הוא אוניברסאלי; 2) המוח האנושי מתוכנת ל- Tarra Firma – קרקע מוצקה; ו- 3) הגוף האנושי מעוצב למקסם חיכוך וגרר ולייצר מערבולות במים.

ארבע סוגי פעילויות שחייה
ישנן 4 פעילויות שחייה בסיסיות שניתן לעשות בבריכה או בכל גוף מים אחר:
– פנאי
– שיעורים
– כושר גופני
– אימונים/תחרויות

מבין הארבע, רק שחיית פנאי 'עובדת'. זאת מכיוון שלא נדרשים כישורים מיוחדים לשחיית פנאי ואין דוקטרינה-תורה סדורה ומוסכמת על הדרך 'הנכונה' לעשות את זה. בהתאם לרוב הסטנדרטים המודדים איכות, שלוש השיטות האחרות נכשלות כשלון חרוץ.

1. רוב הבגירים הלוקחים שיעורי שחייה חווים תסכול או תחושת כישלון. לרוב הצלחה משמעותה לא לטבוע. לשחות בריכה אחת או שתיים הינה כל כך מאתגרת שהמחשבה על שחיית קילומטר בים הפתוח אינה נתפסת.
2. רוב שחייני הבריכות (Lap Swimmers) מגיעים לבינוניות סופנית (Terminal Mediocrity). שיפור, או אפילו הציפייה להתקדמות או הצבת מטרות כמעט לא קיימת. רוב השחיינים מעל לקו השחור בקרקעית או מחקים שחיינים תחרותיים.
3. שחיינים תחרותיים חווים פציעות, שחיקה או שיעורי התשה הגבוהים מ- 50%. לאחר שפרשו משחייה רובם מעדיפים לעשות הכול ורק לא לשחות.

לכן המשימה העיקרית ש- TI לקחה על עצמה היא להיות "סוכן שינוי" בתחום השחייה. השינוי אליו אנו מכוונים מבוסס על שני רעיונות פשוטים אך פורצי דרך, רעיונות שיתקבלו כמהפכניים אצל רוב האנשים שישמעו עליהם.

הפרדיגמה השלטת
שני רעיונות בסיסיים לגבי שחייה התקבלו בצורה אוניברסאלית ומעולם לא נעשה ניסיון לערער על נכונותם עוד מראשית ימי אימון השחייה:
– הפעולות ההכרחיות בשחייה הם בעיטות וגריפות
– רמת השחייה שלך משתפרת על ידי אימון הגוף

הפרדיגמה החדשה או שני רעיונות פורצי דרך
בשנים האחרונות קבוצות קטנות של מאמנים ושחיינים החלו לחשוב וללמד בדרך שבה השיפור הוא הרוטינה, בניגוד למצב בו השיפור הינו מצרך נדיר.
1. הפעולה ההכרחית הינה Active Streamlining. בעיטות וגריפות עדיין מתקיימות והופכות ליעילות יותר רק בתור פעילויות משנה – זה קורה רק אם לומדים להפחית את הגרר-ההתנגדות תחילה.
2. אתה משפר את כישורי השחייה שלך, את הסבולת, המהירות וההנאה – על ידי אימון המוח. הפעילות האירובית עדין מתקיימת אך כל החלטות הלימוד והאימון צריכות להתבסס על ההבנה של איך המוח לומד משימות, בשונה מאיך הגוף מייצר אנרגיה.