חציית הלמאנש בשליחים. הסוף

גדי כץ
פורסם ביום ראשון, 3/10/10
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

You're Only as Good As The Last Great Thing You Did

אתה טוב כמו הדבר הגדול האחרון שעשית. זה היה גדול בכמה מימדים. יותר גדול מזה אני לא יכול להכיל. אני מרגיש שגירדתי את המעטפת. שלי. האישית. נלחמתי בשדים שלי, נתתי כל מה שיש לי ולמרבה המזל, ביום נתון, בתנאים נתונים – זה הספיק. מזל.

סיפורים

אתה יכול לשמוע ולקרוא המון סיפורים, מסמרי שיער ופוערי פה. על התמדה, כוח רצון, כוחו של המוח, Mind over Matter, גבורה, כישלון ואכזבה. סיפורים קורעי לב. אבל, ותסלחו לי על הקלישאה, רק מי שהיה שם, יכול להבין את דרגת הקושי. המנטלי והפיזי.

לתת

ב- 23:46 יצאתי מהמים בפעם האחרונה.
11 שעות אחרי הכניסה הראשונה שלי בחוף Shakespeare שבדובר.
מהסיפון של ה- Gallivant אפשר לראות את המגדלור של Cap Gris Nez מתקרב.
השארתי את כל מה שהיה לי 1.5 ק"מ מהחוף הצרפתי.
אין לי כוונות לחזור לקחת את זה.

אף אחד לא אמר שזה יהיה כל כך קשה

ב- 27 בספטמבר 2010, בשעה 22:46, נכנסתי לשחות את השעה השלישית שלי. 10 שעות שחייה מאחורנו. אנחנו כ- 5.5 ק"מ מהחוף. כל אחד מאיתנו כבר השלים שני סבבי שחייה של שעה. קר ויורד גשם עוקצני. אני מסיר מעליי את כל 6 השכבות שמחממות לי את הליבה, מסדר את כובע הים ונועץ את אטמי האוזניים. חושך מוחלט. הים שחור, עכור ואפל. לך תדע מה שוחה שם במים. עכשיו אני צריך לשחות הכי מהר שאני יכול כי הגיאות אמורה להשתנות ולגרום לנו לשחות עוד כמה שעות רפויות כל הלילה. שמעתי מספיק סיפורי כישלון על השלב הזה ומשה הוא לא הדמות התנכית החביבה עליי.
טמפרטורת המים 16.5 מעלות
טמפרטורה חיצונית 10 מעלות
קפצתי.
יודע שהשוק הראשוני מהקור יחלוף מהר.
כיוון הרוח השתנה ואני 'אוכל' אדי דיזל בכמויות מצינור המפלט של ה- Gallivant.
נשמתי דיזל כאילו זה הולך לצאת מהאופנה.
הריאה הימנית מתחילה לכאוב לי וזו רק תחילת השעה.
השדים שלי מיהרו להגיע וכיליתי לא מעט אנרגיה כדי לגרש אותם תוך כדי שחייה.
וקר וחשוך ומדכא.

עוד 10 דקות

אבישי מסמן לי 5 עם האצבעות (50 דקות עברו) ומעודד. אני שולף תמונה של יונתן מארכיון התמונות בראש ומתחיל לספור תנועות. עוד 500 תנועות בתעלה. עוד 300. עמי נעלם מהסיפון ואני יודע שהוא מתחיל להתכונן ולהתפשט. יונתן מחייך ואני מתאבד על כל תנועה. עמי קופץ מאחורי ואני מוודא שהוא עובר אותי ומזנק לכיוון הסולם שעל דופן הסירה. ידעתי שצפויות לי עוד 20 דקות 'מעניינות'. בהן ארעד, ארעד ועוד קצת ארעד. רעידות לא רצוניות. אבל רפויות. כאלו שלא תאפשרנה לי להחזיק כוס תה על הספסל הקפוא המחובר לסיפון העליון של ה- Gallivant. מצד שני, רעידות לא מספיק חזקות כדי למנוע ממני להשיב למיילים…

Touchdown

אני לא זוכר הרבה מהחצי שעה הראשונה של עמי במים. אני זוכר שעומר או שלמה אמרו שיש לנו עוד 800, שאבישי הראה לי על המכ"מ שאנחנו רחוקים 200-300 יארד מהחוף. שתקתי. בעיקר הכנתי את עצמי לאפשרות של עוד כניסה למים. אופטימיות זהירה.
לא רואים את החוף. אפלה מוחלטת. לפתע זרקור שהופעל מהספינה מאיר את החוף. סלעים שחורים ענקיים נמצאים 50 מטרים מאיתנו. עומר צועק לעמי שהוא צריך לעזוב את הספינה ולשחות בעקבות אלומת האור אל החוף. גשם. כולנו מתחילים לצעוק קריאות שמחה, הפתעה והתלהבות. עמי שוחה עם ברך פצועה מאוד. אבישי כבר היה חצי לבוש כדי לסייע לו לטפס על הסלעים. עמי מנסה להעמד על סלע וגארי, הפקח מטעם ה- CF&PF, הגוף הרשמי המפקח על צליחות התעלה, מסמן לנו שזה מספיק. הצלחנו. הצופר מפלח את הלילה. עמי שלא שומע אותנו, מטפס על סלע גבוה יותר, כזה שאין עליו מים ונעמד. מנופף וצועק משהו לא מובן. אנחנו באופוריה. הרגשה מתוקה שלא עברה גם כמה ימים טובים אחרי יום שני ב- 00:33 בלילה.

עשית, לא דיווחת, לא עשית

20 דקות לאחר מכן אני מנסח מייל עדכון לכל היקרים לנו. הטלפון מחובר לרשת הצרפתית. מנפלאות הטכנולוגיה. חיכיתי שעמי יתלבש והתחלתי להקריא את הטקסט.
התחלתי להקריא.
"קבלו מוקי". עצרתי. הרגשתי שאני עומד לפרוץ בבכי כמו אחרונת הקוסיות. נשמתי. הרפיתי. עוד כמה מילים. שוב אני בולם בכי. בסוף הצלחתי להקריא בלי להתפרק. כולם מאשרים וב- 00:59, 2 בלילה שעון ישראל, אני שולח את המייל הזה:
"בוקר טוב לכולם!
עשינו את זה!!! קבלו מוקי!
11:47 שעות של תענוג צרוף באו לקיצן.
במהלך "המשמרת" של עמי גינזבורג, החוף הגיע. עמי טיפס בגבורה על הסלעים והצופר של ה- Gallivant פילח את הלילה.
זרזיפי גשם שוטפים אותנו בשעתיים האחרונות על הסיפון. אנחנו רחוקים 2.5 שעות הפלגה מנמל הבית.
תם ונשלם!
איזה אושר!!!
נשיקות וחיבוקים מכולנו:
שלמה, עומר, אבישי, עמי וגדי.
רות סוף"

הצולחים
שלמה אמיתי (56)
עומר בר (52)
אבישי טל (48)
עמי גינזבורג (45)
גדי כץ (41)

 סיכום הצליחה, פרק ראשון: הסוף

סיכום הצליחה, פרק שני: התעלה

סיכום הצליחה, פרק שלישי: התמצאות

סיכום הצליחה, פרק רביעי: על קור ורגישות

סיכום הצליחה, פרק חמישי: הצולח הממוצע

סיכום הצליחה, פרק שישי: לוויתנים וגמלים

סיכום הצליחה, פרק שביעי: מורשת קרב

סיכום הצליחה, פרק שמיני: הקבוצה

סיכום הצליחה, פרק תשיעי: הצליחה

סיכום הצליחה, פרק עשירי: הרהורים, תובנות והארות

סיכום הצליחה, פרק אחד-עשר: בקטנה

בתמונה: החמישיה עם הסקיפר האגדי מייקל אורם (מזוקן) ואיש הצוות ג'יימס