נושא:

להכין סנדלים

גדי כץ
פורסם ביום שישי, 10/4/09
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל
The Art of Learning
כתבתי
כאן על ספר מרתק שקראתי שנקרא The Art Of Learning ונכתב על ידי ג'וש ווטצקין (Josh Waitzkin). הספר נפלא וווטצקין מתאר כמה עקרונות לימוד לא קונבנציונלים. הפעם אני רוצה לתאר רעיון אחר של ווטצקין שנקרא Making Sandals או להכין סנדלים.

ווטצקין מציג את הרעיון כך: כשעומדים יחפים מול כביש אספלט רותח יש שתי ברירות:
1. להניח גומי לכל אורך הכביש; או
2. להכין סנדלים מגומי.
האמינו לי שווטצקין מפתח את הנושא באופן מאוד יפה אבל מכיוון שקצרה היריעה, אחד הרעיונות הבסיסיים הוא להכין פעם אחת סנדלים טובים (לא משנה כמה זמן ייקח להכינם) עד שיוצאים למסע ואז לצעוד על הדרך (כמובן שזה 'משתלם' יותר לעומת האופציה של 'כיסוי' הכביש באינסוף גומי כל פעם מחדש).

הקשר בין סנדלי גומי לשחייה
בפראפרזה על עולמנו המימי: יש ללמוד את הטכניקה ביסודיות ולעומק לפני שקופצים קדימה לשלבים מאוחרים יותר תוך ציפיה לגלות קיצורי דרך בלתי הגיוניים/סבירים. האמור לא מתייחס רק לתלמידים מתחילים אלא גם לשחיינים יותר מנוסים. אני יודע את זה על בשרי. גם אני ניסיתי קיצורי דרך מידי פעם ולצערי גיליתי שאין דבר כזה… מוטב לצעוד בדרך הסלולה והראשית, שאמנם איטית יותר, אך בטוחה והקצרה ביותר בסופו של דבר. קצרה מאוד בהשוואה לכל קיצורי הדרך.

תיאוריות
אנסה לחלוק איתכם מניסיוני המר: בתור אחד שמעולם לא שחה בצעירותו, נאלצתי ללמוד הכל מההתחלה. כששחיתי לא רע (טכניקה טובה, ללא מאמץ ובמספר תנועות נמוך מאוד יחסית לשאר השחיינים בבריכה שלי) ראיתי שקשה לי לפתח מהירות. בעוד שלוכלין המליץ לי על תרגול סבלני ומשחק עם מספר התנועות עד שאוכל 'לפגוע' בכל מספר שארצה, אני שביקשתי דיבידנדים מהירים, התחלתי לפתח כל מיני תיאוריות:
1. עבדתי על שרירי הדלתות (Deltoid) ועל הידיים בחדר כושר כדי להיות חזק יותר "ולאחוז" את המים בצורה טובה יותר.
2. התחלתי לעבוד רק על ספרינטים – "כדי להרגיל את הגוף למהירות" כך שלאט לאט אוכל לשחות את הזמנים שהצלחתי להשיג במרחקים קצרים גם במרחקים ארוכים.
3. חתרתי חזק מאוד ועם כל הכוח.
4. הגדלתי משמעותית את ה- SPL שלי.
5. נשמתי כל 2 תנועות (בדר"כ אני נושם רק כל 3).
6. עבדתי על בעיטה רצינית ופוינט ברגליים (חשבתי שגמישות היא כל הבעיה שלי).
7. שחיתי בכל הכוח ככה שלא יכולתי לחשוב על כלום חוץ מעל הנשימה הבאה.

בקיצור, כפי שאתם מבינים, חיפשתי לא מעט את הגביע הקדוש במקום "לבזבז" קצת זמן על הכנת סנדלים. היום אני יודע שיכולתי לחסוך לעצמי לפחות 6-12 חודשים של דישדוש מתמשך. הבעיה עם הדשדוש הזה היא שבדרך מטמיעים תנועות לא נכונות ולוקח הרבה זמן כדי להיפטר מכל 'הג'וקים' בראש. כמו שכולנו יודעים, זה פשוט קשה יותר to Unlearn תנועה מאשר ללמוד אותה מההתחלה. כל זה היה בסביבות שנת 2005, לימים פשוט חזרתי לתרגולים שלי, ל- FistGloves הטובות ולאט לאט הזמנים התחילו לרדת והמיומנות עלתה. למזלי, אני ממשיך להתאמן וכל שבוע נראה טוב יותר מקודמו. המהירות, לטעמי לפחות, הרבה פחות חשובה אבל היא בין הקריטריונים המובילים לקבלת משוב טוב על הסגנון והשליטה של כל שחיין.

מוסר השכל או מה אני יכול לחסוך לכם

כדי למנוע תסכול ועצירת עקומת הלמידה של כל אחד מכם, תשקיעו הרבה זמן בייצור הסנדלים טובות ונוחות, או אז תוכלו לטפל בקשיים עוד לפני שהם מתקשים (ראו הקשיים לא מספיקים להתקשות).