נושא:

למה זן באומנות השחייה?

גדי כץ
פורסם ביום שישי, 31/10/08
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל
כתבתי כאן שעד לפני כמה שנים אם מישהו היה מדבר איתי על אומנות הזן היה לוקח לי רק מספר שניות בודדות כדי להקיא. עליו או עליה. נער הייתי וגם בגרתי ולימים, לאחר לימוד עצמי של שחייה, התחברתי לקונספט שמציע הזן ולמהותו האמיתית. המחולל לשינוי הדעות הקיצוני הזה היה ספר בשם 'זן באומנות הקשת'. לטעמי יש הרבה נקודות השקה בין שליטה באומנות הירייה בקשת לפי תורת הזן לבין שחייה. בעיקר בדרך התרגול ובמטרה עצמה.

הבלוג הזה נקרא כך פשוט בשל העובדה שאני חושב שכדאי ורצוי לקחת הרבה אלמנטים 'זניים' ולהחיל אותם על לימוד, תרגול ואימון של שחייה. ביפן 'משתמשים' במספר אומנויות כדי לתרגל זן: סייף, טקס תה, שזירת פרחים וחץ וקשת. בכל הקשור לתרגול זן, האומנות עצמה היא אמצעי ולא מטרה.

שחייה וזן
מעבר למטרה העיקרית של שחייה לצורך שיפור הכושר הגופני ושמירה על אורח חיים בריא, ניתן 'להשתמש' בשחייה גם כדי להשיג מטרות נוספות. הנה הגדרה ותכלית לפי הזן:

"… האומנות לא אמורה לשרת תכלית ואינה מיועדת אפילו לגרימת הנאה אסתטית, אלא להכשרת התודעה במגע עם המציאות הקיימת. על כן אין יורים בקשת כדי לפגוע למטרה, ואין מניפים חרב כדי להביס את היריב. אין הרקדן רוקד רק כדי לבצע תנועות ריתמיות של הגוף, אלא בראש ובראשונה לשם תיאום הרמוני בין התודעה לתת מודע…".

על שחייה ובצלים
רוב השחיינים בעולם עוסקים בשחייה מהיבט אחד – כושר גופני ומהירות. מבחינתי הם נוגעים רק במעטפת, בשכבה הצרה. לאלו הבוחרים בכך, שחייה יכולה להיות עמוקה יותר, מורכבת שכבות על גבי שכבות, מכילה רבדים שונים ונקודות חיבור שונות. השחייה כבצל…

זן, מטרה ותכלית
אם תרצו, המטרה והתכלית של הבלוג היא לחבר בין 'הרוחני' לבין הפרקטי, בין אורח חיים עתיק לבין דרך חיים מערבית ומודרנית. אני מבקש לעשות שימוש בידע עתיק ולחבר ולרתום אותו למטרות ויעדים של האדם המודרני. והרי עלינו לזכור שכל מה שאנחנו עושים ונתקלים בו בהווה, מיליוני אנשים כבר הבינו, למדו ועשו בו שימוש בעבר. לתפיסתי, לאחר שהתוודעתי לידע הזה, יהיה זה פשע שלא לעשות בידע הזה שימוש וכמובן לחלוק בו…

מכאן, הלימוד והתרגול של הטכניקה שבאומנות השחייה הוא רק כלי ולא המטרה עצמה. בין השאר גם כלי של התלמיד ללמוד על עצמו.