נושא:

שחייה במים פתוחים ומפגש בחוטית נודדת

גדי כץ
פורסם ביום חמישי, 9/7/09
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל
השבוע שחיתי פעמיים בחוף הצוק בת"א. רצה המזל ומזג האוויר התכוונן לפי אימוני המים הפתוחים שלי: בתחילת השבוע טמפרטורות נמוכות וים גבוה, לקראת אמצע השבוע השיבה להודו: חם, לח וים נמוך (יחסית לקיץ).

ברביעי שחינו מור, גידיש (גידי שפרוט – האיש והעגלה:-) ועבדכם. היה ים יחסית רגוע. מור וגידי נזהרים על כתף בעייתית ולכן שחו לאט יחסית. בחרתי לשחות איתם עם כפפות FistGloves מה שהאט אותי וגרם לי לשחות בהנאה ובמהירות נמוכה איתם. בדרך הלוך לכיוון המרינה, מידי פעם נתקלנו במדוזות שהזרם נשא אבל במרחק בטוח. כמאתיים מטרים לפני המרינה הצלחתי לאגרף מדוזה בחלק הצורב שלה: החלק העליון של המדוזה, 'הצלחת' – לא צורב, החלק התחתון, במפגש ישיר, יכול לגרום לצריבה לא סימפטית. מור, שעשתה דראפטינג על הרגליים שלי, נעצרה מיד וחתכה שמאלה כדי לעקוף את היצור הלא מועיל בעליל. חייכנו והמשכנו. הגענו למרינה. אפסנתי את הכפפות אצל גידיש שהחליט ש- 1,600 מטרים הספיקו לכתף שלו ויצא מהמים. מור ואני הסתובבנו ושחינו בחזרה.

גבורה
בחצי הדרך חזרה, כשאני שקוע בפוקוס עמוק, מתאמץ להטמיע מתיחה עמוקה יותר של ידי השמאלית, הרגשתי צריבה בכף ידי השמאלית. בשיא העוצמה הצלחתי להכניס את כף היד בדיוק לאמצע החלק הצורב של מדוזה – חוטית נודדת, אם תרצו. נעצרתי והזרם הצליח לסחוף את המדוזה כך שתשפשף גם את הגב שלי. כישרון. הצריבה כאבה לי מאוד (היסטוריה ארוכה של סף כאב נמוך). החלטתי שאני גיבור, מתעלם מהצריבה וממשיך לשחות. ביציאה מהמים הקפדתי שלא לשטוף את היד במים מתוקים: מי הים טובים לריפוי העור – מים מתוקים עושים בדיוק ההיפך…

תרופות סבתא
אז נשארתי בחיים. ביומיים האחרונים כף היד שלי נראית כאילו הזליפו עליי כמה טיפות של מים רותחים. כוויה לכל דבר. גידיש, חיית ים ידענית שגם 'מאובזר' בבת זוג שהמקצוע שלה הוא ביולוגית ימית (נשמע כמו פרק מסיינפלד אבל זה אמיתי), הסביר שמה שצורב במדוזות זה הזרועות שמשלחות מעין קרסים מקרוסקופיים לעור וסיפר על המצאה ישראלית שמונעת מהקרסים להינעץ בעור. לצערי המוצר נמכר באוסטרליה (שם בעיית המדוזות חמורה פי כמה) ולא בארץ. לא התאפקתי וליקטתי עבורכם מספר עצות למפגש לא רצוי כזה:
1. לשטוף האיזור בחומץ (סיכוי גבוה שיש בסוכת המציל). הארס הוא חלבון והחומצה סותרת אותו.
2. שתן גם עוזר אבל יש לי בעיה אישית עם להשתין על עצמי.
3. שטיפה במי מלח – מסייעת.
4. לא לשפשף בחול! זה רק עוזר להחדיר את הארס לתוך העור…
בונוס לקראת הישרדות 3: צמח האלוורה – מסייע להקל על הגירוי. אם אתם בחוף מבודד, רוב הסיכויים שבקרבת החוף יש צמח אלוורה – חיתוך של העלה ומריחה על הכוויה מסייע מאוד.

תובנות ומסקנות
בחמישי שחיתי שוב. הטראומה מהמפגש בחוטית עדיין צרובה, תרתי, והקפדתי שלא להיתקל באף חוטית, גם אם היא בחוטיני (שנינות ומשחקי מילים הם שמי האמצעי).
תובנות מיידיות:
1. יש לא מעט יתרונות לשחיית FQ/רביע קדמי (החלפת ידיים לפני הראש) – סיכוי קטן שחוטית תצליח להידבק לי לפנים.

2. הפחד ממפגש נוסף גורם לי להביט קדימה לעיתים תכופות מה שמגביר את העומס על הצוואר.
3. כדאי ורצוי לשחות עם חולצת לייקרה – מספקת הגנה מפני השמש ומדוזות.
4. לא נכנעתי 🙂 ההנאה מהשחייה גדולה יותר מהפחד ממפגש חמור יותר…

בשאיפה לקיץ חף ממדוזות…