נושא:

שחייה, ימים לבנים, גחליליות וקיץ באמצע החורף

גדי כץ
פורסם ביום ראשון, 14/2/10
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה.
שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר.
חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה.
גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר.

קיץ באמצע החורף
זה התחיל לאט ובהדרגה. בתחילת השבוע שעבר היה קר, עם שמש שקרנית ומים קפואים ולאט לאט הימים הפכו חמימים, הים שטוח והמצב רוח בשמים. שחינו בשני והיה נפלא אבל קצת קר וברביעי התחזית האירה פנים (בעיקר להמשך השבוע) בעיקר לסופשבוע האביבי-קייצי. אז שחינו בחמישי, בשישי ובראשון. הים אמנם לא היה משהו בשישי אבל כשנותנים לך סוס במתנה – אל תבדוק לו את השיניים (הייתי חייב).

חגית, אור וברקודות
בחמישי חגית החליטה שהיא באה לצלם אותנו שוחים מהצוק, מקו החוף וכו'. בשישי בבוקר היא הצליחה להביא את אור, שהגיעה אחרי מעט שעות שינה, ושתיהן צילמו וצילמו וצילמו ויצאו תמונות מדהימות. הבעיה שהשחייה שלנו עשתה לחגית יותר מידי חשק ובראשון היא כבר שחתה איתנו. זה אומר שאיבדנו צלמת על הדרך אבל הרווחנו שחיינית וברקודה (בדיחה פנימית)…

והרי התוצרים (מומלץ לצפות במסך מלא):

שירים ואסוציאציות
שם השיר שמתנגן ברקע הסרטון שהכנו נקרא Fireflies (בעברית:
גחליליות) ומכאן שם הכותרת של הפוסט. והשיר של לאה גולדברג בתחילת הפוסט? הוא כאן כי הוא מעלה אצלי אסוציאציות של קיץ וכיף ורוגע ושלווה ושחייה (למרות שהוא נכתב על בדידות מצד אחד).

Steven Munatones או הכפר הגלובלי הקטן
סטיבן הוא הרוח החיה והאיש הכי מקצועי שאני מכיר בעולם שחיית המים הפתוחים. סטיבן הוא העורך הראשי של אתר המים הפתוחים הגדול בעולם The Water Is Open, הרוח החיה מאחורי World Open Water Swimming Association ו- The Daily News of Open Water Swimming ועוד מספר רב של אתרים בתחום. בחודשים האחרונים אנחנו בקשר לא רע. בעקבות חליפת מיילים ביומיים האחרונים, שלחתי לו את הסרטון – ניסיתי להתגרות באמריקאי שסובל מהקור של החורף ולהראות לו שבלבנט יודעים לעשות חיים. סטיבן לא התאפק וישר הכניס כמה פוסטים בנושא:
Mid-winter Open Water Swimming in Israel

ומה הלאה?
מחר, ביום שני נשחה ובתכנון עוד הרבה ימים לבנים שלא לומר כחולים ושקטים. פראייר מי שלא בא…

לבבי התרגל אל עצמו ומנה במתינות דפיקותיו.
ולמתק הקצב הרך מתפייס, מוותר ונרגע,
כתינוק מזמר שיר ערשו טרם סגור את עיניו,
עת האם הלאה פסקה מזמר ונרדמה.