אבחנות ותובנות
1. חלק, יפה, שקט ו… רפוי. אפשר לראות שמהבריכה הראשונה עד הבריכה ה- 30, מלולי שומר על רפיון, לא מכניס בועות למים, ובכלל שוחה יפה (במובן האסטטי של המילה). לטעמי מלולי הוא בית ספר לשחייה אבל עדיין לא מתקרב לרמה של הגדול מכולם איאן ת'ורפ. מה שכן, אני לא בטוח מי שוחה יפה יותר: האקט או מלולי. הנטייה שלי היא מלולי… אגב, סאן הסיני (ראו למטה) שוחה יפה יותר ממלולי (אבל פחות מהיר ממלולי).
2. מספר תנועות. 31 תנועות לבריכה בכל 30 הבריכות (חוץ מהראשונה והאחרונה). האקט, לשם השוואה, שחה במספר תנועות של 33 (מה שכמובן חייב אותו לשחות ב- SR מהיר יותר). מלולי שחה את המשחה שלו: מתוכנן מאוד ואלגנטי להפליא ובמספר תנועות נמוך להפליא!
3. קצב. מלולי קבע זמן של 14:37:28, איטי יותר בקצת פחות משלוש שניות משיא העולם של האקט. הזמן הזה משקף זמן ממוצע לבריכה של 29.23 שניות. פוש ממוצע שלו מהקיר (עד לכניסת היד הראשונה ארך 2.4 שניות) מכאן שהקצב שלו, ה- SR, עמד על 0.865. מדהים כמה קצב של 0.86 יכול להיראות איטי ו'עצלני'. לשם השוואה, ריאן קוקריין הקנדי לקח בממוצע 35-36 תנועות ושחה בקצב ממוצע של 0.74 (והגיע במקום השני 4 שניות אחרי מלולי). כשהם שוחים האחד ליד השני, ההבדלים בסגנון ברורים…
4. קצב מטרונומי. מלולי ממש מתוכנת! שוחה באותו מספר תנועות ובהבדלים של עשיריות השנייה מבריכה לבריכה. הקישו כאן כדי לצפות בסטטיסטיקה המפורטת של חברת אומגה (אפשר לראות את הזמן והמיקום בכל בריכה). למותר לציין: ההבדלים בזמנים בין הבריכות, גם הם מתוכננים ואפשר לראות שדף הסטטיסטיקה תומך בפריצה של מלולי אחרי 800 מטרים (ירד מ- 29 שניות לבריכה ושחה בזמן של 28.98). שדר היורוספורט התרשם עמוקות מהקצב המטרונומי של מלולי. הקליקו על התמונה כדי להגדיל:
ריאן קוקריין הקנדי שחה בקצב (SR) מהיר יותר ולכן במספר תנועות גבוה יותר. הכל יחסי כמובן ועד לא מזמן מספר תנועות של 35-36 היה נחשב נמוך. עדיין, כנראה שכדי לשבור את שיא העולם של האקט צריך לשחות באורך תנועה גבוה ולהסתמך פחות על קצב החלפות ידיים גבוה. תזכורת: ככל שמעלים את הקצב, העלות האנרגטית עולה בחזקה שלישית.
דיוויד דייויס האנגלי שחה בקצב מאוד גבוה ועם מספר תנועות של כ- 42 לבריכה. שוב הוכח שאורך תנועה למרחקים ארוכים הוא חשוב ובתחרות כזו, קשה מאוד לחפות על אורך תנועה נמוך בקצב החלפת ידיים גבוה. וכן, דייויס, שחיין מים פתוחים מחונן ומהטובים בעולם (מקום 3 באולימפיאדה למרחק 10 ק"מ) הידוע ביכולת שלו לסבול כאב לאורך זמן (מושא למופת והערצה לחבריו לנבחרת הבריטי), פשוט לא יכל לאורך התנועה הפנומנלי שהפגין ידידנו הטוניסאי…
סאן יאנג הסיני. ללא ספק השחיין המעניין ביותר אחרי מלולי. ספרתי לו כמה בריכות. הוא שחה ב- 27-28 תנועות לבריכה. לא משפריץ, שקט וחלק. אבל: לא מספיק מהיר. אני לא יודע מה בדיוק קרה לו שם. האם המוקדמות הצליחו להתיש אותו (הוא הגיע ראשון בזמן של 14:54:54 שתי מאיות השניה לפני מלולי) או השד יודע מה. מה שכן – הוא שחה מדהים! אגב, הקצב שלו עמד על קצת פחות מ- 1.00 תנועות לשניה!!! לא ראיתי כזה דבר עדיין. אני מקווה שנשמע ממנו בעתיד הקרוב.
6. טכניקה. חלק משחייני העילית בסגנון החתירה שוחים עם לופינג (Loping) שזה בעצם אומר שהם עולים ויורדים מעל המים ושוחים בצורה אסימטרית – מבלים חלק גדול יותר ממחזור החתירה על צד אחד. כמעט בכל המקרים הצד שהם מבלים בו יותר זמן זה הצד שהם נושמים בו. להסבר מקיף יותר על Loping ראו כאן.
מלולי שוחה באופן אסימטרי אבל, להבדיל מהרבה מאוד שחיינים, 'מבלה' יותר זמן דווקא על הצד ההפוך. לדוגמה, שחיין שנושם לצד שמאל, משאיר יותר זמן את יד ימין קדימה ושוהה יותר זמן על ה- Skate הימני. מלולי, נושם כל 2 תנועות לצד שמאל אבל מבלה יותר זמן דווקא על צד שמאל שלו – כלומר, הנשימה היא קצרה והמתיחה הארוכה היא על יד שמאל. זה ניכר בשלבים מאוחרים יותר של המשחה. אולי אני מפספס כאן משהו אבל לא ראיתי כזה סגנון אף פעם. ת'ורפ, האקט ופלפס מבלים יותר זמן (משמעותית) דווקא בצד שהם נושמים אליו. מלולי עושה את ההיפך.
7. עבודת רגליים. כמובן שבמשחים ארוכים מהסוג הזה עבודת הרגליים לא מאומצת אבל מלולי בועט מעט כחלק מהקצב. מי שכמעט לא בעט לאורך המשחה היה סאן יאנג הסיני.
8. תכנון המשחה. מלולי ידוע כאחד שתוקף לקראת מחצית הדרך: מבלה את המחצית הראשונה בניסיון לשחות רפוי ובמינימום אנרגיה כדי לחסוך את האנרגיה למחצית השנייה. ואכן כך מלולי שחה את המשחה הקשה הזה: החזיק מעמד בשלשה המובילה עד ל- 800 מטרים הראשונים ומיד לאחר מכן 'פתח מבערים'. הוא הצליח לשחות את המשחה ב- Negative Split כלומר המחצית השנייה והאחרונה מהירה יותר מהמחצית הראשונה. רק כדי לסבר את האוזן, ה- 800 הראשונים לקחו לו 07:49:68 דקות – המחצית השניה לקחה לו הרבה פחות. תוכלו לראות הנתונים המפורטים כאן.
9. ראיון לאחר המשחה. כשהוא מגיע מתנשף לעמדת הראיונות, מלולי מספר שהגמר ב- 800 מטרים וההפסד לז'אנג הכעיסו אותו. הוא הגיע למשחה הזה חדור במוטיבציה אחת: לנצח. לא עניין אותו שבירת שיא העולם ולא עניינו אותו הזמנים. מלולי מספר שראין קוקריין ניסה לתקוף קצת לפני החצי ולא הצליח להשאיר אותו מאחור. בנוסף הוא מציין שזה היה קרב מחושב בין השחיינים והוא שמח שידו הייתה על העליונה. מעניין לשמוע את הזווית של השחיינים במשחים כאלה – הקצב המטרונומי של מלולי מהפנט והוא רחוק מלהיראות בתחרות אדירה. ראיון ותיאור המשחה מהמבט שלו חושף את כל הפרטים הללו.