נושא:

שחייה, מים פתוחים וקיץ אינדיאני

גדי כץ
פורסם ביום חמישי, 25/2/10
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

קיץ אינדיאני
אני יודע.
קיץ אינדיאני זה מזג אויר חמים ושטוף שמש בסתיו. אבל אצלי המונח מעלה אסוציאציות אחרות. מהשיר – L'Ete Indien. הזמן: שנות ה- 70, חורף, יום שבת בבוקר, אמא ואבא שלי מקשיבים לשיר ואמא שלי שרה בקולי קולות. חורף, אבל חם ומעונן. כמו היום בבוקר.
אני מגיע לחוף ומתיישב. השיר מתחיל להתנגן לי בראש. טוט לה וי, אני צורח בקולי קולות, אבל בלב. אז עם השיר הזה התיישבתי יחד עם אבישי וחיכינו לחבורה שתגיע.
ולפני שאתם ממשיכים לקרוא – צפו בקליפ הזה:

ים פלטה
איזו דרך נפלאה להתחיל את היום: הים פלטה, אין לי פגישות על הבוקר והמים די חמימים (קרוב ל- 19 מעלות). די נמאס לנו לשחות צפונה למרינה וחזרה. בפעמים האחרונות הרגשתי שמיצינו. ביום ראשון שחינו, עמי ואני עד לחוף תל ברוך וחזרה. 5,300 מטרים כל הטיול לפי גוגל. היום, בגלל התנאים המדהימים החלטנו לשחות דרומה.

קומבינה לחמישה
– עופר שהייתה לו רק חצי שעה לשחות.
– מור שהקציבה לעצמה שעה.
– אבישי, עמי ואני שלא אוהבים מגבלות זמן…

לפתוח מוסך
"פעם אתה גורר אותו, פעם הוא גורר אותך – למה שלא תפתחו מוסך?". ככה בערך הולך הטקסט של הסרט מציצים (מילי בנאום חוצב להבות לגוטה). קבענו, עמי אבישי ואני לשחות 35 דקות לכיוון תל ברוך ולהסתובב. אז קבענו. אחרי 35 דקות אבישי ואני רואים את עמי כמה מאות מטרים קדימה שועט לכיוון בקתת המציל בתל ברוך. קר לנו אבל זה חזק מאיתנו – אנחנו מחליטים להמשיך. גרר אותנו… הגענו אחרי 50 דקות ולא מעט עצירות.
עננים כבדים מתחילים לכסות את השמים. הראות לא משהו. אני רגיל לנווט כל 100 תנועות אבל כשאני לא רואה טוב את הקרקעית, אני מגלה כמה פעמים בדרך חזור שאני תופס אזימוט ללב ים. החלטתי שאני מנווט כל 20 תנועות ויהי מה… הזמן טס. השינוי בלוקיישן מרענן. עצם העובדה ששוחים ולא נפגשים בשובר מלאכותי או באנטנה סלולרית – הופך את השחייה לחוויתית יותר. המים רדודים, החול נקי ולבן וקיץ אינדיאני מתנגן לי בראש – מה עוד אפשר לבקש?

איזה ים
המים פשוט צמיגיים. אין לי מילה אחרת. כמו בריכה שאף אחד עדיין לא נכנס אליה. שקטים, לא מופרעים ומזמינים. ליד הצוק של הבסיס הצבאי המים הופכים לבריכה שקטה! מושלמת. ההרגשה שלי היא שהקרקע מתחתיי פשוט דוהרת. הקומפלקס של סי אנד סאן מתקרב, סוכת המציל של הצוק הדרומי, וסוכת המציל של הצוק הצפוני ממש מעבר לפינה. אני 'נרדם' לדקה-שתיים, מפוקס מידי על הבעיטה, עם נשימה לצד ימין, הצד החלש שלי. חוסר ריכוז לכמה עשרות תנועות ואני מגלה שאני חותר לכיוון קפריסין. אני עוצר. מחייך, מכוון למקלחת ומנווט כל 20 תנועות. כעבור שעה ו- 35 דקות אני מגיע למקלחת.

פריסה וחיסול
יצאתי רועד מקור, שטיפה במקלחת ויש לי רק מילה אחת בראש. מגבת. ספק רץ ספק הולך, בדרך למגבת אני רואה את עמי לבוש. קר לי וכל מה שעמי אומר זה "קר". זה לא קורה כל יום ואני שמח שסוף סוף קר לו! אבישי רועד באופן עצמוני ממש אחרי. מור לבושה בכמה שכבות, ידיה עוטפות כוס קפה חם. תכף היא תרים עוגן. עופר כבר מזמן אחרי הפגישה. אנחנו מתלבשים ומזמינים קפה רותח תוך כדי. מתחיל לטפטף אבל עמי ואבישי לא מתרשמים. קר לי אבל אפשר להתרשם מהתמונות שהקרוקס של עמי עליו. אני עם מעיל מקיש בשיניי באופן לא רציני ורצוני וה%$#@ טוען שקר לו….

ויזה קרדיט
הצלם המוכשר של התמונות הוא עמי שדרש קרדיט. לא מתעסק איתו. הוא שוחה מהר מידי לטעמי…

קיץ אינדיאני
בזמן כתיבת שורות אלו אני מקבל מייל ממור שמיועד לכולנו. היא בדיוק כתבה בפורום נשים את הפוסט הזה. עוד זווית לשחייה מהבוקר… ברגע זה ממש יורד גשם זלעפות שימשיך לאורך כל הסופשבוע. ואני? אני מבסוט שהצלחנו לדחוף עוד שחייה לפני החורף.
קיץ אינדיאני…