נושא: הכל

שלושה ימים בשלושה ימים, חנן אולנר – סיכום קצרצר

גדי כץ
פורסם ביום רביעי, 30/9/09
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

מאת: חנן אולנר, שחיין TI, ספטמבר 2009

טוב, אני בכל זאת צריך לכתוב (אני בכלל לא אוהב לכתוב)…

לפני שנתיים בערך הכרתי מספר אנשים מיוחדים במינם, מדריכי שחיה בשיטה חדשה שנקראתTI (עלק). לא כל כך הבנתי מה רוצים ממני. הייתי רגיל לשחות בעזרת סנפירים, פולי וכפות! פתאום הופיעו אנשי TI ואמרו "אצלנו לא משתמשים בציוד כזה"! בתחילה לא ממש מצאתי את עצמי בשיטה הנ"ל אבל אבל לאחר מספר אימונים התחלתי להבין ולהרגיש מה תורמת שיטה זו. לאט לאט התקדמתי יותר ויותר ותפסתי את הסגנון והיה לי מאוד נוח במים, גם בתחרויות טריאתלון לא התביישתי ב- TI. למרות "ההגיגים" השלילים מצד אנשים (שלא מבינים – אטומים) "למה אתה מבזבז את הזמן?"

אז כבר אמרתי: אני לא אוהב לכתוב…

טוב אז ככה, ביום בהיר אחד בנובמבר 2008 גדי הציע לי להצטרף למשחה 10K באילת בפרויקט של TI, בלייזר וגידי שפרוט, אני מאוד התלהבתי, אבל תוך כדי אימונים לא חשתי בטוב ונאלצתי לוותר… גדי אמר "לא נורא אחינו אני מתכנן משהו יותר מטורף"… וכך כשהגענו לאתגר 3 ימים ב- 3 ימים ידעתי שאין מצב שאני מסרב לאתגר כזה.

את תוכנית האימונים לאתגר כתב "הפרופסור" מדריך TI אבי לוגסי. תוכנית של חודשיים וחצי שהתחלה ב- 17,700 מטר בשבוע ובשיאה הגיעה ל- 34,000 מטר בשבוע. מטורף אבל חוויה מדהימה וכמובן אפשרית לכל אחד אם רק מנסים.

בזמן שאני כותב את הטקסט הזה, אני כולי בתוך ההרגשה הנפלאה שחוותי באתגר זה. רק ביום שלפני המשחה הראשון הבנתי שזה באמת הולך לקרות… אני, חנן, הולך לשחות 10K בכנרת … כן, זה קרה, וזה היה נהדר! לאילת הגעתי חדור מוטיבציה מוכן ומזומן כבר לקפוץ למים, וכך זה קרה: שחינו מגבול לגבול ואפילו עשרה קילומטרים נגמרו מהר מידי….הייתה מין תחושה שאפשר להמשיך עוד ועוד.

מספר דגשים לשחיינים שבדרך להמשך הדרך:
– חובה להגיע למשחים מלאי אנרגיה חיובית מכל הבחינות אחרת זה יהיה משעמם מאוד.
– להתנתק משגרת היום המתסכלת….
– להינות מכל סוג של אוכל ולאכול "הרבה" לא משנה מה (חסה)
– והכי חשוב: לחייך לאורך כל הדרך.

אני מאוד נהנתי מהגיבוש שעברנו יחד, כל חבר המושבעים! זה היה אירוע מיוחד במינו ואני בטוח שכך יהיה גם באתגרים הבאים. כולי ציפיה לקראת האתגר הבא שמתבשל לגדי בראש. עד היום לא התאכזבתי מהבישולים שלו…

תודה רבה לגדי, אבי, מור, אור, מיקי, צחי ולא שכחתי את מודי היקר (מאחל לך לחזור לחבר המושבעים בהקדם).

כבר ציינתי אני לא אוהב לכתוב…

להתראות בקרוב,
חנן אולנר