נושא:

תרגול ולימוד זן

גדי כץ
פורסם ביום רביעי, 12/11/08
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל
אפשר לחבר בין דרך לימוד השחייה לדרך הלימוד של אומנות הקשת או כל אומנות זנית. בגדול, המורה דוחף את התלמיד כשהוא מתעצל או מתחמק מלהיות נוכח (לא פיסית) בשיעור. אבל המורה האמיתי הוא התרגול. ללא החזרה היומיומית 'והכניעה' לתרגול, העימות עם עצמנו, לא מושג דבר. הבעיה היא שלא ניתן להאציל סמכויות לאחרים. כמו בספורט. אנחנו לא יכולים לשלם למישהו שירוץ במקומנו. רק המאמץ שלנו, ההשקעה בתרגול וההתמדה יכולים לגרום לכך לקרות.

בלימוד אומנות הקשת יש שלושה שלבים: Shin, Gyo, So.
השלב הראשון, ה- Shin, מסמל את האמת המייצגת את הבסיס והמהות של התרגול (Practice). בשלב זה התלמיד מחקה את התנועות הבסיסיות של הסגנון (Form) ללא סטיות וללא אינטרפטציה אישית. זהו תרגול חיוני כדי להגיע לגישה נכונה של התלמיד וכדי ונטרל התנגדויות מצידו. התרגול משמש מעין מכשיר כדי להתמודד עם הדחף והתסכול של התלמיד לעשות דברים 'בדרך שלו'. זו גם הסיבה שקשת הזן יתרגל את עמידת המוצא הבסיסית לאורך כל חייו. ברגע שהתלמיד מגיע לרמה של קבלה והתרגול מוטמע בו במידה מסוימת, התלמיד עובד לשלב הבא.
בשלב השני בהתפתחות, שלב ה- Gyo, התלמיד מצליח לתרגל את ה- Form ברמה מסוימת של טבעיות (Naturalness).
השלב האולטימטיבי והאחרון, ה- So, התלמיד וה- Form הופכים לאחד. הסימן So מסמל דשא (Grass או Kusa) כאילו התלמיד נע כאחד בתוך שדה של דשא/עשב גבוה.

בחזרה לשחייה
נקודה למחשבה. שלב ה- So נותן למשפט Become one with the water משמעות נוספת ועומק.