איך לשחות נכון: אצבעות פתוחות או סגורות?

לפי גישת TI וטרי לוכלין, יש לשחות כשכפות הידיים רפויות. תוצר הלוואי של הרפיון בכף היד (ובעצם לאורך האמה – כל החלק ביד שמתחת למרפק) הוא שכף היד תהיה פתוחה מעט לכל אורך מחזור החתירה: בהחזרת היד ובגריפה. לוכלין כתב על זה כאן.

יש לכך כמה סיבות והסברים תיאורטיים:
1. במשחים ארוכים ובאימונים רגילים עצם אימוץ השרירים כדי להגיע לכף יד דמויית כפית, גובים אנרגיה שהיא בעצם מיותרת.
2. המים 'יתאמצו' לחדור בין האצבעות ובכך יאפשרו התנגדות טובה יותר/גריפה אפקטיבית יותר (זו גם הסיבה שיש חורים בכפות שחייה).
3. במהלך נסיעה במכונית, כשמוציאים את היד מהחלון, נשיג התנגדות טובה יותר כאשר כף היד פתוחה מעט (ניתן להרגיש את ההבדל בין שלוש האפשרויות: כף יד פתוחה לחלוטין, סגורה לחלוטין ומפתח שהוא ממוצע בין כף יד פתוחה לסגורה).

מחקר מדעי
לאחרונה פורסם מחקר באתרי שחייה שונים על הנושא. נושא המחקר היה:
The Effect of Finger Spread on the Propulsive Force Production in Swimming. המחקר הוצג לפני כשבוע בכנס השנתי של ה- American College of Sports Medicine ובעצם מאשר את ההמלצה לשחות כשכפות הידיים מפוסקות מעט. המחקר נערך באמצעות מודל תלת מימדי המדמה את זרימת המים סביב כף היד והאצבעות בשלושת המצבים: כף יד סגורה, פיסוק של 0.32 ס"מ בין כל אצבע ופיסוק של 0.64 ס"מ בארבע זוויות כף יד (ביחס לקו המים/קרקעית): 0, 30, 60 ו- 90 מעלות.
כאמור, התוצאות איששו את הקביעה שיש לשחות עם אצבעות מפוסקות מעט. ובא לעם ישראל גואל…

בתמונה למעלה ניתן לראות את דרה טורס (Dara Torres) שוחה עם אצבעות מפוסקות ובתמונה התחתונה את דיוויד דייוויס (David Davies) שוחה כפי שממליץ המחקר – האצבעות מפוסקות מעט.