פרק 1: יומן מסע: שלושה ימים בשלושה ימים – התנעה והיום שלפני
פרק 2: יומן מסע: שלושה ימים בשלושה ימים – היום הראשון – הכינרת
פרק 3: יומן מסע: שלושה ימים בשלושה ימים – היום השני – הים התיכון
פרק 4: יומן מסע: שלושה ימים בשלושה ימים – היום השלישי – ים סוף
They can because they think they can
Virgil
את הציטוט הזה כתב משורר לטיני בשם Virgil, במאה הראשונה לספירה מתוך קובץ שנקרא Aeneid שמספר את סיפורו של אנאס, איש טרויה.
אני משאיר לכם לעשות את הלינקאג' של הציטוט למסע המופלא הזה. ואיך הוא רלבנטי אליי? אני כותב את הפוסט עם הציטוט הזה כדי שבעתיד, כשארצה להגשים חלום גדול, מבט אחד בתמונה וקריאה של הפוסט הזה יזכירו לי…
למה לא, למה לא יבוא כבר עכשיו מה שבטח יבוא מחר
ישנם כאלה שמביטים בדברים כפי שהם ושואלים "למה?" אני חולם על דברים שמעולם לא קרו ושואל "למה לא?"
רוברט פ. קנדי
אז היו עוד 15 ששאלו "למה לא?". שיכלו לעשות את זה כי הם חשבו שהם יכולים. בעצם, הפוסט הזה נכתב עבור כל אלה ששאלו "למה?". בתקווה שבפעם הבאה משהו בפנים יגרום להם לשאול: "לעזאזל – למה לא?".
אתה יכול מפני שאתה חושב שאתה יכול… אם תרצו, זה בעצם בן-דוד של "
קונגרס
זהו. עשינו את זה. כולנו מתכנסים לקונגרס נעילה בבית קפה סמוך. מצטלמים, שיכורים משמחת ההישג, האדרנלין שוצף בעורקים. היי מוחלט. יונתן בכורי יושב על ברכיי ואני מתרגש כמו ילד. חשמל באוויר. הבטחנו לסיים עם חיוך והצלחנו. אני מופצץ ב- SMSים מכל העולם ובנותיו. האנשים שמסמסים מתחלקים לשניים: כאלה שמבינים עד כמה קשה לשחות 10 ק"מ במים פתוחים יום אחרי יום וכאלה שעבורם 10 זה ערוץ טלוויזיה. המבינים שולחים הודעות מתוקות יותר.
שקט
תפחד פחות, תחלום יותר; תאכל פחות, תלעס יותר; תתבכיין פחות, נשום יותר; פטפט פחות, דבר יותר; תאהב יותר – וכל הדברים הטובים יהפכו שלך
פתגם שבדי
שעה לאחר מכן אני משרה את עצמי באמבטיה רותחת, עוצם את העיניים כמה דקות טובות ומתקשה למחוק את החיוך מהפנים. משהו מרגיש לי משונה. לוקח לי זמן להבין. שקט. Imagine של לנון נגמר. מישהו לחץ על Stop והשקט מרגיש לי קצת מוזר. השעון מבצע עצירת פתאום. הזמן שב לזחול.
ביום שאחרי אני נכנס לחצי שעה של שחייה בים סוף. עדיין מתקשה להאמין שעשינו את זה. "חלומות של אתמול הם שלהבות" אני מזמזם במים תוך כדי שחייה.
תודתי האישית לכל 16 המופלאים, להדס, ירון וצוותי הליווי.
תודה מיוחדת לאלון, אבי, גידי, מקסים, חגי, עוזי, יון, חגית, אלי, חנן, רן, מיכאל, אור, קארן, ולכל הצוות התומך שנקרא TI ישראל.
והכי חשוב: תודה למירב אשתי שסבלה אותי בכל החודשים הארוכים לקראת המסע! דבר אחד בטוח: זה לא היה קל…
תיאוריית נדידת היבשות
אז אני מקווה שעמדתי במשימה בכבוד וסיפרתי את מה שקרה בסופשבוע האחרון של ספטמבר 2009 כהלכה. שהצלחתי להעביר את החששות, החלומות והרגשות שחוויתי לפני, במהלך ובסוף המסע. אתם תשפטו. זה כבר לא אצלי – זה אצלכם. יש רק עוד נקודה אחת לא סגורה…
כתבתי
תנועת הלוחות הטקטוניים
בימים שאחרי המסע הלבלרון כפוף יותר. מרכין ראש. הפך פחדן יותר. מסרב להאמין שזה לא היה חלום. הוא עדיין מקווה בכל ליבו להתעורר בבוקר, לגלות כרס, שומן ושיעמום ולחייך אל דמותו המתפוגגת של נסיך הגיאות כשהוא מבין שהכל היה רק חלום רע ומופרע.
אמא שלו גם מדחיקה. "אתה השתגעת לגמרי" זה כל מה שהיא אמרה על המסע כששמעה על הרעיון ומאז מילאה פיה מים. מבחינתה כל זה לא קורה או קרה.
לעומתו, איש השמש והים פורח. שעות הפעילות שלו עולות, לפעמים הוא אפילו משיא עצה לאיש הניירת. הפך אמיץ יותר. פיתח תיאבון בריא יותר. לחלומות.
והרי בחלומות עסקינן…
בעל החלומות
Dreams pass into the reality of action. From the actions stems the dream again; and this interdependence produces the highest form of living
Anais Nin
אוקטובר 2009. מוקדם בבוקר. עדיין חושך. אני מתעורר ברגע הכי מותח בחלום. אני מוקף מים, כל אחת מהרגליים שלי נמצאת על מצוף שהתפצל לפתע והמצופים מתרחקים לאט. הפיסוק מקשה עליי ואני צריך לבחור בין המצוף של רגל ימין או של שמאל. אחד מהם גדול ויציב יותר.
עם אור ראשון אני ניגש למחשב כדי להציץ במצלמות החוף. הים שקט וחלק כמו מראה. תוך פחות משעה אני כבר שוחה במים הצלולים. שעה וחצי לאחר מכן אני מדליק את הפלורסנט במשרד ומתיישב. עוד יום 'מרתק' במשרד מתחיל…
יכול להיות שאני בודה את הכל?
נחשו…
Whatever you dream you can do, begin it. Boldness has genius, power and magic in it. Begin it now
Goethe
אומרים שכשחולמים לבד החלום נשאר בגדר חלום. כשחולמים עם אחרים זו תחילתה של מציאות. אומרים. המסע הזה התחיל כי היו לי שותפים לחלום. בסוף המסע מצאתי שותפים נוספים לחלומות גדולים יותר. נלהבים יותר ממני, שזה קשה אבל מעודד מאוד. תקוות גדולות.
אז מה בתכנית?
האתגר הבא יהיה חציית הכינרת לאורכה (19-20 ק"מ). אח"כ נחלום על הלוך-חזור לאורך;
נקים מועדון שחייה (Swimming Club) בים כמו שיש בהרבה ערים בעולם;
כמה מאיתנו מתכוונים לשחות בים גם בחורף (בלי חליפות);
להפוך את 'שלושה ימים בשלושה ימים' לאירוע שנתי ובינלאומי;
לעזור ולקדם את ענף שחיית המים הפתוחים בישראל.
יום שבת. 7 בבוקר. 10 שחיינים נכנסים ללגונה המדהימה של חוף דור (טנטורה) לשחייה של כמעט שעתיים לכיוון חוף הבונים. הים מדהים. גם החבורה.
אשרי החולמים…
לחצתם Play?
תגבירו.
Happy are those who dream dreams and are ready to pay the price to make them come true
Leon J. Suenes
