נושא:

במהירות הזן – Take One

פורסם בשבת, 21/3/09
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל
מה בנוגע למהירות?
לפי שיטות לימוד השחייה 'הקונבנציונאליות', המהירות באה מגריפות ובעיטות חזקות ומהירות. שחיין קייזן מנתח את המהירות בדרך מעמיקה יותר. מהירות (Speed) היא יותר עניין של לדעת 'להחזיק'/לשאת אותה Sustainability)) מאשר מהירות בהגדרה (Velocity). הספרינט האמיתי הוא בעצם מאמץ שנמשך כ- 10 שניות. המשחה הקצר ביותר בספורט השחייה נמשך כ- 20 שניות לערך (50 מטר חתירה). בכל משחה שאורך מעל לדקה, תהיה תמורה גדולה יותר לשחיין אם הפוקוס יהיה על בקרה מאשר מיקסום של המאמץ. אני מבקש להציע הגדרה זנית למהירות: כמה מהר אפשר לשחות בלי להתאמץ, להבדיל מלהתאמץ כמה שיותר.

כוחות מתנגדים מול כוחות דוחפים
שחייה, בהגדרה, מוגדרת כך:
על מנת לשחות ולהתקדם במים, כוחות דוחפים/מקדמים (Propulsive Forces) המגיעים מהשרירים, חייבים לעלות על הכוחות המתנגדים (Resistive Forces) או הגרר במים.
כדי לשחות מהר יותר, יש להגדיל את ההפרש בין הכוחות המתנגדים לכוחות המקדמים. אולם יש לזכור: כשהמהירות עולה, הגרר עולה באופן דרמטי. לשון אחר, המאמץ של הכוחות המקדמים צריך לעלות במידה דרמטית כדי להתגבר על ההתנגדות או הגרר. לא כאן המקום להרחיב בנושא אולם אציין שקיימים כמה סוגים של גרר במים והאנרגיה שיש להשקיע כדי לשחות מהר יותר עולה בחזקה שנייה ואף שלישית בשל הגרר במים (להרחבה בנושא ראו כאן).
הגברת הכוחות המקדמים מגלמת עלות אנרגטית גבוהה. לעומת זאת, הפחתת הכוחות המתנגדים-הגרר, לרוב גובה עלות אנרגטית נמוכה ולעיתים אין עלות אנרגטית כלל. על כן, הדרך החכמה יותר לשחייה מהירה/הגברת מהירות, היא קודם לחפש דרכים להפחתת ההתנגדות/גרר במים לפני מציאת דרכים להגברת הכוחות הדוחפים!

המהות האמיתית של המהירות
בשים לב לאמור לעיל (לזכר ימיי כעו"ד), המהות האמיתית של המהירות היא שחייה של מרחק נתון בתנועות יעילות שמסתיימת מהר יותר, לא ספרות על שעון העצר. אנסה להסביר:
כשמתאמנים עם סטופר, הספרות על השעון לעיתים 'מסתירות' את הפעולות שגרמו-הביאו לזמן הזה. כשנוגעים בקיר והסטופר מראה 01:00 (דקה), המספר 00:59 (59 שניות) עולה לנגד העיניים יחד עם המחשבה "יותר חזק". אולם לעיתים קרובות, גם אם שוחים חזק יותר השעון עדיין מראה 01:00 ואולי גם 01:01 ולעיתים, גם במקרה שהשעון מראה 00:59, הזמן המהיר יותר 'דרש' יותר תנועות והרבה יותר מאמץ.
שחייה בקצב תנועות מהיר יותר אך קצר יותר, הוא מרשם בטוח להפסד של מהירות ולא 'החזקת' מהירות (Sustaining Speed). יש מתאם נמוך בין מהירות למאמץ: תחרות מול השעון יכולה לגרום לשחיין להתעלם ממרכיב חשוב – המאמץ או העלות האנרגטית של המהירות.
המדד האמין באופן אבסולוטי למהירות הוא השילוב בין אורך התנועה (Stroke Length) – מהו המרחק שהגוף עובר בכל תנועה – לקצב התנועות (Stroke Rate) – המהירות של 'סיבוב הידיים'. כדי להבין את הנושא לעומק, מומלץ לקרוא את סדרת המאמרים שנכתבה על ה- Tempo Trainer, ובכל זאת, בפוסט העוקב, אנסה להציג את 'המתמטיקה' של המהירות בקצרה.