לא שוכחים את הפעם הראשונה. הפעם אני מוצא את עצמי כותב על פעם ראשונה מיוחדת. פעם ראשונה לשני אנשים, אחד מהם לא יזכור כלום אבל תהיה לו תמונה, השני יזכור ולא ישכח. הראשון הוא יונתן, בכורי, שבגיל 8 חודשים זכה לטבילה הראשונה שלו בבריכה. השני הוא אביו הגאה והנרגש. איזה אושר: בנו של המורה לשחייה כל כך נהנה במים (הקרירים משהו יש לומר), חיוכים, צעקות התפעלות, צחוק מתגלגל ואושר משותף של שנינו. אני כי גם הוא מצא במים הנאה גדולה והוא כי… אין לי מושג אבל הוא נהנה מאוד. פעם ראשונה מיוחדת. טהורה. בלתי צפויה. אני מאחל לו ולי (בעיקר לי) שהיורש הצעיר יהנה מהמים בדיוק כמו המוריש. ממש 'והגדת לבנך' בגרסה המודרנית-אמפיבית 🙂 מצ"ב התיעוד למזכרת. מכיוון שלמדתי שכל מה שנכתב ברשת נשאר לעד, אני מקווה שבעוד כמה שנים יונתן הקטן יקרא את הפוסט הזה ויתרגש. כמו בפעם הראשונה…
חבל שאין לי תמונה של הפעם הראשונה שלי בבריכה/בים… כתב התביעה בדרך עם שליח מיוחד לאמא שלי. ולא, אין לי כוונה להתפשר מחוץ לכתלי בית המשפט! במחשבה שנייה, אני לא בטוח שאני רוצה לתת רעיונות כאלה ליורש. הוא עוד עלול לממש אותם.