אני תמיד אומר שאם יש משפט אחד שאני אלרגי אליו הוא: "שחייה היא ספורט משעמם". קשה לי לשמוע הצהרות כאלו. אני חושב שזה נובע בעיקר מבורות של אנשים שלא מבינים שאם לא מרוכזים ומפוקסים בתנועות ובשמירה על קואורדינציה, פשוט לא משתפרים. אם המטרה באימון שחייה היא להיכנס למים, לתת למחשבות לנדוד ולחשוב על טרדות היום או לנגן שיר אהוב במוח ולא לחשוב על כלום – השחתתם זמן לשווא. לפחות לטעמי. זה כמו לשחק כדורגל/כדורסל/טניס ולא להיות ולחוות את המשחק אלא לחשוב על דברים אחרים או 'לסדר את היום' בזמן המשחק.
שיטת 'גם וגם': הלהיט החדש, עכשיו בחנויות המובחרות
אנחנו חיים בדור מיוחד: דור של סיפוקים מיידיים. דור ה- Download, הכל כאן, עכשיו ומיד. Plug and Play, להגדיל לך ב- 1.90 ש"ח? וכמובן הלהיט החדש: 'גם וגם': גם שלום וגם ביטחון, גם משחת שיניים וגם מי פה, גם מנקה וגם מלבין ומסיר את הכתמים. באופן מפתיע, דווקא דרך התרגול והאימון שאנו ב- TI ממליצים עליה מתחברת לקונספט "המתקדם" הזה: גם לשחות בהנאה ולהסיר את טרדות היום מאחוריכם וגם להרוויח אימון מפוקס ואפקטיבי, אימון שיביא לשיפור. הדיל המושלם. רוצים להגדיל ב- 1.90 ש"ח?
כדי להסביר למה בדיוק אני מתכוון, אנסה להיתלות באילנות גבוהים: ברוס לי עליו השלום אמר שהוא מעדיף אימון של 10 דק' בו הגוף והמוח מאוחדים על אימון של 10 שעות בו הגוף מנותק מהמוח. זוהי תמצית הרעיון: לגרום למוח שלנו להיות שותף פעיל באימון או התרגול.
ונקודה נוספת, אולי החשובה ביותר: שחייה מודעת גורמת לעניין, הרצון להשתפר והידיעה מה צריך לעשות כדי להשתפר, 'מייצרת' לכל שחיין מודע לעצמו עניין. עניין מייצר מוטיבציה לחזור לבריכה ולשחות. לעומת זאת, שחייה משעממת לאורך הקו השחור במשך 30-90 דקות כמה פעמים בשבוע יכולה לגרום למצב הפוך – שגרה ושיעמום. אלו בוודאי לא גורמים לאף אחד לעשות ספורט אלא להתייאש. כנראה שזו גם הסיבה שרוב האנשים/שחיינים לא אוהבים לשחות או לא מתמידים בספורט השחייה.
