תחושת מים היא אולי אחד מהנושאים הפופולריים ביותר הנוגעים לעולם השחייה, וללא ספק כל קלישאה או מנטרת שחייה עוסקת בה. שומעים וכותבים על תחושת מים בכל מקום. חיפוש גוגל זריז יגלה מאות מאמרים ועשרות סרטוני וידיאו, כל אחד מהם מתיימר להציע את "המרכיב הסודי" שיסייע לשחיינים לשפר את תחושת המים שלהם. ואם תחושת מים היא ממילא דבר שלוקח זמן לייצר, הרי שכשלובשים חליפת שחייה (לאלה מכם שעוסקים בטריאתלון, או שוחים במים קרים יותר) הסיפור נהיה אפילו יותר מורכב, שהרי החליפה חוצצת בין השחיין לבין המים.
מרבית האתרים והמאמרים הדנים בתחושת מים נוגעים בעיקר לתחושה סביב כף ופרק היד הנעים אחורה בעת הגריפה, תוך שהם כמעט ולא מתייחסים לתחושה סביב האמה המלווה את הגריפה, ומתעלמים לגמרי מהתחושה של איברים אחרים שנמצאים דווקא בתנועה קדימה, שאר איברי הגוף למעשה. ההתעלמות מתחושת מים באיברים שאינם הידיים מתמיהה למדיי, בהינתן שבמהלך השחייה כמעט 95% מחלקי הגוף שלנו טבולים במים.
אם תחפשו, תמצאו אינספור תרגילי אחיזה (sculling) קונבנציונליים, כל אחד מהם שם דגש על התחושה או הלחץ המופעל על כף היד השמוטה במים מתחת למרפק שמעליה. ופעמים רבות, אתם תגלו שהתרגילים הללו דורשים מהשחיין לבצע אותם בתנוחת גוף שבינה לבין השחייה בפועל יש מעט מאוד דמיון.
יש כל כך הרבה אזורים בגוף שלנו שזקוקים לפיתוח תחושת המים שלהם, ושאינם רק כף היד: ראש, פנים, כתפיים, זרוע עליונה ותחתונה, חזה, רגליים וכפות רגליים. האזורים הללו נמצאים בתנועה קדימה, ולא אחורה. האם אתם למשל יודעים לומר אם כשאתם מביאים את היד שלכם לידי כניסה למים, היא נכנסת אליהם בדייקנות, אצבעות קודם, אחר כך פרק כף יד ורק בסוף המרפק? או שאולי אתם בכלל מרגישים שהאמה והמרפק שלכם נשמטים ראשונים למים וכף היד שלכם נכנסת שטוחה למים, תוך שהזרוע כולה נצמדת – או אפילו חותכת – לקו הראש? האם אתם מרגישים את המים על פניכם ועל האוזן שלכם בזמן שאתם מסובבים את הראש לנשימה, או שכל הראש שלכם מחוץ למים בעת הסיבוב? אתם יודעים להבדיל בין לחץ שמופעל מחוץ או מפנים היד שלכם בעת שהיא נמצאת בשלב תפיסת המים, רגע לפני שהיא גורפת את המים אחורה?
לא משנה באיזה מאזורי הגוף אתם מנסים לפתח תחושת מים – תמיד מדובר בסוגיה עדינה ביותר, כזו שמצריכה ריכוז חד כתער, שלא לדבר על כך שכדי לפתח תחושת מים אפקטיבית על השחיין להיות בעל כישורי יציבות טובים והיכרות טובה עם הלחצים השונים המופעלים על חלקי הגוף שלו שנמצאים מתוך ומחוץ למים. אם הידיים שלכם מתנופפות באוויר והרגליים נמצאות ברטט שנועד לשמור אתכם על פני המים, אזי כל תחושת מים שאולי עשויה הייתה להתפתח "נקברת" תחת עבודה מאומצת של הגוף שרק מנסה לגמור את המקצה של השחייה, במקום להתבונן בעצמו וללמוד.
תחושת מים בקו הזרימה
אחת הדרכים הטובות ביותר לחוש את המים ואת התנועה שנוצרת כשחותכים אותם באופן זורם היא באמצעות שימוש בסנפירי שחייה ארוכים וצפים (בניגוד לסנפירי כושר קצרים וכבדים יותר). סנפירים ארוכים יגדילו את מהירות התנועה של הגוף במים, ויעצימו את התחושות באזורים החותכים את המים או הנתונים להתנגדותם. חשוב מכך, אתם עשויים להיווכח בתחושות באזורים שללא שימוש בסנפירים כלל לא הייתם חשים בקיומם. שימו על עצמכם סנפירים, והתחילו לחוש את המים באזורים הללו, אחד אחרי השני, למשל הלחץ שמופעל על מרכז הקדקוד שלכם בעודו חותך את המים; היד החותכת/מרביצה למים בעת שהיא נכנסת; הלחץ על החלק העליון ו/או התחתון של הזרוע בעודה נפשטת קדימה במים; ההתנגדות של המים על השוק והקרסול בעת שלב הבעיטה כלפי מטה עם הרגל, ועוד. ככל שתאפיינו את האזורים שיוצרים התנגדות למים, ותצליחו להקטין אותה, כך תשחו מהר יותר ובפחות מאמץ. אין מדובר בסוד, כי אם בפיזיקה פשוטה.
תחושת מים בשלב תפיסת המים
הנה כמה תרגולים שיכולים לשפר דרמטית את תחושתכם בכף היד, רגע לפני שהיא גורפת את המים אחורה.
- התחילו באמצעות סגירת הידיים שלכם לכדי אגרופים רכים (כאילו לכדתם פרפר), מה שקרוי "שחיית אגרופים". וכך, ברגע שאתם מוציאים מהמשוואה את כף היד שמשתלטת על תהליך הגריפה, אתם נותרים להרגיש את המים על החלק הפנימי של אמת היד שלכם. ככל שהאמה שלכם תהיה יותר אנכית בעת גריפת המים, כך תחושו שמופעל עליה יותר לחץ נגדי בעת הגריפה. הנה סט מצוין שאתם יכולים לעשות: שחו 4X50 מטר, כאשר ב-50 הראשונים אתם שוחים עם אגרופים, בשניים רק עם האצבע המורה פתוחה; בשלישיים עם האצבע המורה והזרת בלבד פתוחות וברביעיים עם כל כף היד פתוחה, תוך שאתם משתדלים לחוש שעיקר הלחץ מופעל על האמה הגורפת. אף פעם אל תתנו לכף היד שלכם להשתלט על כל תהליך הגריפה ועל ידי כך להביא לצניחה של המרפק.
- שחו סטים של 3X50 מטר, כאשר בכל אחד מהם אתם חשים סוג אחר של לחץ על האמה וכף היד: לחץ קל כנוצה, קצת יותר אינטנסיבי ולבסוף אינטנסיבי. אם תעשו זאת נכון, תגלו שכשמופעל לחץ קל על האמה וכף היד, לוקח לכם מספר גבוה יותר של תנועות כדי להשלים בריכה מאשר כשהלחץ קצת יותר חזק. למשל, כשהלחץ קל סיימתם בריכה ב-18 תנועות, לאחר מכן ב-17 תנועות ולבסוף ב-16. אם יצא לכם לסיים את כל הבריכות באותו מספר תנועות, הרי שלא באמת הגברתם את הלחץ על הכף והאמה, או שאתם לא מצליחים לחוש בהבדלים. אבל אל ייאוש – המשיכו לנסות, ותגלו עד כמה עדין ההבדל בין עוצמות הלחצים, ומייד תבחינו באופן שבו ההבדל הזה משפיע על יעילות השחייה שלכם והתקדמותכם במים. ברגע שמרגישים יותר לחץ על החלק הפנימי של האמה, משיגים מידה גדולה יותר של שליטה במים, שליטה המיתרגמת מידית להעלאת מהירות השחייה.
לאלה מכם ששוחים עם חליפה
אלא אם טמפרטורת המים גבוהה מ-25 מעלות, כל מי ששוחה במים פתוחים או מתחרה בטריאתלון לובש חליפת שחייה. וכאן עולה השאלה – אם רוב הגוף שלי חנוט בבד השחייה החלקלק המבודד אותי מהמים, איך אני בדיוק אמור לפתח תחושת מים? אז קודם כל חשוב שתדעו שכיסוי חלקי הגוף של המרפק ומטה, והברכיים ומטה לא באמת מבודד מקור, אבל כן מגביל את תנועתכם. במידה ורכשתם חליפה מלאה – מוטב אולי שתשקלו לעבור לחליפה קצרה יותר שלא תגביל את תנועת מפרקי הידיים והרגליים שלכם. ברגע שזה יהיה המצב, תוכלו להשתמש באותם התרגילים שביצעם בבריכה לשיפור תחושת המים שלכם – אלה שמפורטים לעיל, למשל – במקום לנסות גרסאות "מותאמות" ומגושמות לפיתוח תחושת מים עם חליפה. בונוס קטן לטריאתלטים מבינכם, הוא שלוקח הרבה פחות זמן לפשוט חליפה קצרה במעברים.
זכרו, יש המון חשיבות להתמקדות בתחושת מים שאינה נוגעת רק לכף היד שלכם. למעשה, הסגנון שלכם ירוויח כל כך הרבה יותר אם תתמקדו ב-95% מהגוף שלכם הנעים קדימה, במקום ב-5% של כף היד שלכם שנעה אחורה.
(מאנגלית: ארז רומס)
