כבכל יום שני, בשני האחרון ערכנו אימון מדריכים. האימון כלל:
200 חימום
4 סטים של 800, כל 800 מעלים קצב (מתחילים ב- 1.20)
5 סטים של 100 בקצב 1.00
200 שחרור
סה"כ 4,100 מטרים של שיכרון חושים. נכון שלקינוח אבי כתב גם חמישה סטים של 50: הלוך פרפר, חזור חתירה לפני השחרור אבל החלטנו לותר על התענוג (אבי יצא לשיעור ואנחנו הרשנו לעצמנו לחפף).
הרעיון היה לשמור על מספר תנועות מאתגר וקבוע (לפני כל אימון כל אחד מצהיר את מספר התנועות שהוא 'מתחייב' לשמור). כל 800 הורדנו 2 מאיות ואת הסט השלישי שחינו ב- 1.15 TT. את הסט הרביעי 'שברנו' לשני סטים של 400 בקצב של 1.10 TT. את הסט הראשון שחיתי ב- 15-16 תנועות, השני ב- 16, השלישי ב- 17 ואת האחרונים שחיתי ב- 17. די הופתעתי שהצלחתי לשמור על מספר נמוך יחסית לאורך מרחק. לא יצאתי מפורק אבל הרגשתי את המרחק…
תכנון מול ביצוע
התכנון היה לנוח רבע שעה ושוב להיכנס כדי להצטלם לסרטון הדרכה של 'שחיית גולף'. נכנסתי שוב למים. הטייק הראשון היה לשחות 50 ב- 15 תנועות ובקצב של 1.05. שחיתי טייק אחד ואת 25 המטרים השניים והאחרונים שחיתי ב- 16 תנועות. רגע חושבים. בטייק השני אני צריך לשחות 14 ו- 15 תנועות בקצב של 1.08. ההבנה שאין לי מספיק כוחות ורעננות כדי לצלם סרטון שלם הכתה בי. הרגשתי שזה גדול עליי. בכל זאת החלטתי לא לוותר אבל אחרי שלושה סטים של צילומים פרשתי (ולא בשיא)… דחינו את הצילומים לשבוע הבא. אז נכון, הצוואר שלי נתפס לילה לפני ולא יכולתי לנשום לצד ימין, אני מחלים
אוחז מעצמו
אמנם פרשתי מהצילומים אבל הרגשתי טוב עם הטכניקה שלי ומהתוצאות באימון האחרון. אני רואה שיפור באורך התנועה שלי לאחרונה ובאופן כללי די מרוצה מהטכניקה שלי. עד שראיתי את הצילומים…
יש עוד הרבה מה לתקן
בערב החג אור שלחה לי את הצילומים (מעל ומתחת למים). כשצפיתי בסרטונים של מעל המים ראיתי שתי בעיות (יורם ואבי הזכירו אותם לפני שבוע). הסרטון התת מימי הכין לי כמה הפתעות נוספות ופחות טובות… ערכתי את הסרטון והעליתי ל- YouTube – רצ"ב התוצר המוגמר:
לצפייה באיכות גבוהה הקישו כאן.
הערות סגנון (צילום מעל המים)
1. יד ימין נכנסת בכיוון קו הראש ולא מול פס הרכבת/הכתף.
2. כשיד שמאל נכנסת אני 'מלווה' אותה בתנועת ראש (כמו מדביק את הראש לכתף/זרוע שמאל).
הערות סגנון (צילום מתחת למים)
1. אני לא 'חותך' את הידיים מספיק עמוק (זה קורה לי בקצבים מהירים יחסית אבל חשבתי שנפטרתי מזה).
2. רגל ימין לא 'טוענת' לפני הבעיטה. כלומר הקרסול הימני לא עולה לכיוון פני המים כשרגל שמאל בועטת.
3. הנקודה הכי מהותית: אני שוחה 'בעלייה' – הרגליים מעט עמוקות מהאגן ולכן אני מייצר גרר מיותר (מתיחת היד לנקודה עמוקה יותר תפתור את זה – ראו נקודה ראשונה).
4. השמנתי.
באסה עם מוטיבציה
מיד אחרי שצפיתי בסרטונים שמתי פעמיי לבריכה נחוש לתקן ולתרגל את הטעון שיפור. בעיקר את נושא עומק המתיחה והצפת הרגליים. נוהג ומחייך לעצמי, נזכר בכל אותן שיחות עם תלמידים ומתאמנים ברמות שונות שמחייכים אליי בהבנה: "לך כבר אין על מה לעבוד – מה כבר יש לשפר אצלך?" ועד כמה התסכול שלהם גדול ומוצדק משלי… אני תמיד משיב: "אף פעם לא תהיו מרוצים מהטכניקה – זה תהליך אינסופי, הוא לא נגמר לעולם". מאז הצילומים שחיתי קצת יותר מ- 15 ק"מ בשלושה אימונים (המטראז' השבועי שלי עלה כהכנה למשחה נדב). אני חושב שאני מתחיל לראות קצת שיפור גם בזווית 'החיתוך' של היד… אז לאלה החושבים שהגעתי 'למנוחה ולנחלה', תחשבו שוב, התהליך לא נגמר לעולם ויש לי עוד לא מעט 'עבודה' על הסגנון. אני יודע שכשאצליח לתקן את הטעויות הללו, אמצא עוד עשר ועוד 'פסגות' לכבוש 🙂
