נושא:

חזרה בשחייה

גדי כץ
פורסם ביום שישי, 6/3/09
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

פעם ראשונה בים
ביום שישי ב- 10:00 בוקר הגעתי לבריכה. החלטתי לשחות חימום ארוך ורפוי של 500 מטרים עם כפפות FistGloves בקצב של 1.30. ידעתי שמספר התנועות ב- 200 מטרים הראשונים יתן לי אומדן לא רע גם לגבי הכושר הגופני וגם לגבי הטכניקה. המים חמימים וצלולים, האוויר חם והקיץ שקפץ עלינו פתאום עשה לי ממש טוב בנשמה. 38 תנועות לבריכה. אני סופר נכון? אני מרגיש כאב באיזור הריאה הימנית אבל חוץ מזה אני מרגיש נהדר. אני ממשיך עוד 100 מטרים, סוגר 300 ועדיין שומר על 38 תנועות. בדיוק מספר התנועות ששחיתי בו לפני שלושה שבועות. אני מחייך במים ומבין 'שהגוף זוכר' כמו שאלון פלד אמר לי פעם. אני שוחה כשאני נושם לרוב כל שתי תנועות. ההספק של הריאות שלי נמוך ואני נזקק ליותר נשימות כדי לקבל את החמצן שאני זקוק לו. מעבר לנשימות, אני מרגיש נהדר. הזמן שלי ל- 500 עם כפפות בקצב כזה איטי מרשים אותי עוד יותר. בדיוק כמו 'הזמן הרגיל' שלי.

כמה לשחות?
אני מחליט לנוח 4 דקות על הקיר כדי לתת לגוף זמן התאוששות ארוך. הקבועים עוצרים לידי כדי לוודא איזו אדמה בלעה אותי. אני מסביר באריכות ודופק סריה של שיעולים 'מכובדים'. יצאתי לעוד 500 מטרים בקצב של 1.30 ב- TT הפעם בלי כפפות. אני מרגיש טוב! 35-36 תנועות לבריכה. כשאני מפוקס במתיחה אני מצליח לשמור על 35 וכשאני מתפקס על החזרת יד רפויה עם מרפק מוביל עד כמה שאפשר, אני שוחה את הבריכה ב- 36 תנועות ומידי פעם מפספס ביפ (מה שמוריד את הקצב עוד יותר). הזמן כמעט זהה ואיטי יותר ב- 5 שניות מהזמן לפני המחלה. אני מניח שזה נובע מפספוס של 3 ביפים לאורך הסט. "לא רע" אני מעודד את עצמי. אני מרגיש ש- 2 ק"מ של אימון לא יגבו ממני מחיר יקר מידי. אני כל כך נהנה שגם ככה קשה לי לגייס משמעת עצמית ולצאת מהמים מוקדם מזה.

טכניקה
4 דקות נוספות על הקיר ו- 20 שיעולים 'בריאים' מאפשרים לי להתאושש ולהחליט לשחות סט של 500 בקצב של 1.20. לפני המחלה הצלחתי לשחות את הסט הזה ב- 37 תנועות (עם לא מעט 36) ובזמן של 08:18 (עם 3 ביפים של פוש מהקיר ועוד כ- 2 ביפים לכל הכנה לסיבוב וסיבוב). 50 שניות לבריכה כולל סיבובים וגלישה מהקיר. הפעם אני מצליח להחזיק 38 תנועות ללא מאמץ ניכר. מידי כמה בריכות אני מפספס ביפ אבל ההרגשה הכללית היא שהטכניקה שלי מאפשרת לי לשחות מהר יחסית. סיימתי ב- 08:39. אני מאושר! אני משוכנע שהכושר לא יחזור כל כך מהר אבל הטכניקה נשארה איתנה. כמעט ולא חזרתי לאחור. הטבלה בסוף העמוד הזה מעולם לא הייתה נכונה יותר.

כשנותנים לך סוס במתנה – אל תבדוק לו את השיניים
אני ממשיך לעוד סט של 200 בקצב של 1.15, 200 גב ו- 100 מינימום תנועות. מרוצה מעצמי שמצאתי קצת אופי ויצאתי מהמים אחרי 2 ק"מ. יכולתי ורציתי להישאר עוד ועוד. מזג האוויר פשוט מושלם והתנאים אידיאליים (המסלול שלי קצת מלא אבל אני רחוק מלהיות במצב רוח קטנוני). קיבלתי מתנה. איזה יום לחזור לשחות בו!

העתיד נשמע מצוין
כמה דקות בג'קוזי, סאונה יבשה, מקלחת ואני יוצא אל השמש. מדושן עונג, מאושר ומבסוט מהעולם. טפו טפו טפו: איזה כיף להיות בריא! טוב, חצי בריא. התחזית השרבית ליום שבת מעודדת מתמיד. האימון המתוכנן למחר: 2.5-3 ק"מ – תלוי בהרגשה הכללית.

אני משוכנע שהכושר הגופני שלי נפגע ולא מעט. ללא קשר לכושר הגופני אני מרגיש שאני יכול להתחיל לפנטז כבר על 'משחה נדב' ב- 18.04.09. בסתר ליבי, עמוק בתוך המחלה, פחדתי שלא אוכל 'להחזיק' 6 ק"מ. האימון היום בהחלט מעודד. למרות שתכננתי לשחות מהר יותר מהמשחה של ה- 5,250 מטרים באילת, כנראה שזה לא יסתייע אבל אם אמשיך בשגרת האימונים שקבעתי לעצמי, אני מתאר לעצמי שהתחרות של ה- 10 ק"מ, אליפות ישראל, לא תיפגע.

טפו טפו, חמסה חמסה
שלא כמו לפני שבועיים, לא אערוך כאן סיכומים של 'אחרי מחלה'. חגי פגירסקי שותפי גורס ומאמין, שאני צריך לקנות חמסה נגד 'עין הרע'. לא קניתי אבל אני רחוק מלהתגרות בגורל… נחכה עם הסיכומים כשאחזור לעצמי. ובכל זאת: אני מבין, שהגוף שלי שלח לי מסר ברור. אני חייב לתת לו מנוחה אחרת הוא יעצור אותי בעצמו. יש לו את היכולת – את זה כבר הבנתי. רק בריאות!