נושא: הכל

שימוש בכוח (סביר)

גדי כץ
פורסם ביום שישי, 6/2/09
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

שאלות של מיליון דולר

כוח או טכניקה? האם המפתח לשחייה מהירה ושיפור מתמשך נמצא בכוח היחסי והכושר הגופני בהם ניחן השחיין? האם אימונים/תרגולים של שחיינים חובבים צריכים להיות מבוססים על שיפור הכושר או שיפור הטכניקה? ובכן, אין ספק שהדיעה הרווחת בעולם ובישראל גורסת שהדרך לשיפור ושחייה מהירה עוברת דרך עבודה קשה על הכושר והכוח. בדרך כלל זה מסתכם ב: כמה שיותר קילומטרים, כמה שיותר 'עבודה קשה', שכיבות סמיכה בסוף כל סט, תרגילי היפוקסיה, עבודה בדופק גבוה, שחייה של קילומטרים ללא הפסקה, קילומטרים של עבודת רגליים עם קרש, סטים קצרים של All Out, עבודה עם כפות לחיזוק ועוד ועוד. על כן, המלצות נפוצות של מומחים שונים נשמעות לא פעם כך: "תעבוד על חיזוק חגורת הכתפיים", "כדאי מאוד שתעבוד על פיתוח שרירי הזרועות כדי לגרוף חזק", תגרוף חזק ומהר יותר לכיוון הרגליים". אני מניח שזה נשמע לכם מוכר והבנתם את הרעיון.

הרוב קובע?

הרוב אמר את דברו. במדינה דמוקרטית הרוב קובע. לא נעים לי לומר אבל… הרוב טועה. בפוסט הזה אנסה להציג כמה עובדות שאני תקווה שיגרמו לכם לחשוב. אני תקווה שהמחשבה תביא אתכם להטלת ספק. והרי זה כל מה שאני מבקש…

צריך עיון

אם שחייה מהירה הייתה קשורה רק בכוח, סביר להניח שרוב השחיינים שהיינו רואים בבריכה היו נראים כמו מפתחי גוף או מרימי משקולות – בנויים לתפארת ומלאים בשרירים. אבל הם לא נראים כך…

אל תבלבלו אותי עם העובדות

בשנת 1992 שני חוקרים בשם ריק שארפ וג'יין קאפרט (Rick Sharp and Jane Cappaert) מהמרכז הבינלאומי למחקר מימי (International Center for Aquatic Research) חקרו ביצועי שחיינים שונים שהתחרו באולימפיאדת ברצלונה. הם מצאו נתון מעניין:
שחיינים שעלו למקצי הגמר ב- 100 מטרים חתירה (שנחשב למשחה של כוח אולטימטיבי), השקיעו פחות כוח (16% פחות) מאלו ששחו פחות מהר (עפו במוקדמות). האלוף אלכסנדר פופוב השקיע בין 25 ל- 40% פחות כוח מיריביו! יתרה מכך, השחיינים שלא עלו לגמר מהמוקדמות השקיעו את אותה כמות/מידה של כוח (Power Output) שהשקיעו השחיינים שזכו במדליות.מסקנות החוקרים מעניינות עוד יותר: Active Streamlining או מנח הגוף הדינאמי והיעיל במים (בחתירה שוחים על צד הגוף ומניעים אותו כך שנמתחים מצד לצד) הרבה יותר חשוב למהירות מאשר הכוח! טרי לוכלין מסביר את זה טוב יותר.

הקומנדו האמריקאי נחלץ לעזרה

בשנת 2005 מהנדסים ופיסיקאים של משרד ההגנה האמריקאי חקרו את ההבדלים בשחייה של דגים לעומת בני אדם עבור ה- Navy Seals (הקומנדו האמריקאי). הם מצאו ששחיינים ממוצעים (שחייני פנאי חובבים) הצליחו 'לתרגם' רק 3% מתפוקת הכוח שלהם לטובת תנועה קדימה בזמן שדולפינים הצליחו להמיר 80%. מה שיותר מעניין הוא שלדולפינים יש רק שמינית מהכוח ('כוח סוס') שאמור להיות להם, לפי חישובי המדענים, כדי לייצר מהירות שחייה גבוהה כל כך. לשון אחר: דולפינים מצליחים לייצר Active Streamlining באופן מדהים!

שלב השאלה הזהה

אז למה בעצם הרוב המכריע של עולם השחייה מתרכז בעיקר בהיבטים של כושר, כוח, עבודת רגליים, גריפה חזקה ומתעלם לחלוטין מהיעילות והטכניקה או במילים אחרות מה- Active Streamlining?

סיכום ומסקנות

מכאן, המפתח למהירות הוא לא כמות הכוח שמפעיל השחיין על המים אלא היעילות! בסופו של דבר היעילות מסתכמת בהפעלת כוח נכונה על המדיום המוזר והסבוך הקרוי מים… ואם המפתח הוא יעילות הרי שעבודה על היבטים של כוח בשחייה היא שולית. 'הכסף' נמצא בעבודה ותרגול אינסופיים של יעילות…

הנושא מקבל משנה תוקף בכל האמור לשחיית חובבים שכן שחייה תחרותית ומקצוענית היא ספורט אחר ולו רק בשל העובדה ששחיינים מקצוענים 'עובדים' בבריכה. הם מבלים שעות על גבי שעות באימונים מסוגים שונים ומשקיעים את רוב השעות ביממה באימון ומנוחה מונחי מטרה אחת: ניצחון בתחרויות. שחיית חובבים שונה בתכלית ממספר היבטים: שעות אימון/תרגול מועטות, גיל השחיין, משך הזמן בו הוא עוסק בספורט, גובה, משקל וגיל. על כן, ההמלצה הקטיגורית לשחיין חובב עם מספר מוגבל של שעות אימונים היא לעבוד על היעילות ולא על הכוח והכושר. ויש גם בונוס: סגנון וטכניקה נשארים לכל החיים. כוח וכושר באים והולכים. לעיתים מספיקה שפעת ממוצעת ועוצר אימונים של שבועיים כדי לפגוע משמעותית בהישגים, בזמנים ובמהירות של כל שחיין חובב. להרחבה בנושא מומלץ לקרוא כאן.