נושא:

שירה, שחייה, ריצה, פציעות וחופים חדשים

גדי כץ
פורסם ביום חמישי, 20/5/10
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

"חמש בבוקר והוא כבר ער

יוצא לבקר בגן העדן הכחול שלו

רגליים יחפות על רצפה קרה
הוא רץ צורח מרוב אושר

על קיר בדרך אל הים

רשם שמי שלא גולש לא קיים

נכנס למים וחיכה לגל שייקח אותו רחוק מכאן

הביט לשמש בעיניים

הוא לא ידע שזאת הפעם האחרונה"

הפיל הכחול, שיר על הים, מילים ולחן: לירון עטיה

משחה נדב

כבר כתבתי שהייתה לי תחרות נוראית במשחה נדב. מסתבר שהתחרות הזו הייתה רק ההתחלה וסימן לבאות. יום אחרי משחה נדב התחילה לכאוב לי הכתף. ככה פתאום. כאב לא מוכר וחד. אף פעם לא סבלתי מפציעות כתוצאה משחייה והכאב והבושה אכלו אותי. החלטתי לנוח כמה ימים ובמקום לשחות – לרוץ.

פציעה גוררת פציעה

שלושה ימי ריצה רצופים בתוספת תסכול טהור הצליחו לסדר לי אחלה של פציעה בכף הרגל. ככה זה שאתה מעלה את המטראז' השבועי שלך ב- 100%. העצבים מהפציעה והתסכול מחוסר היכולת לשחות לא סייעו באופן כללי והפכתי לפקעת עצבים מהלכת.

זר לא יבין

הכתף וכף הרגל כואבות אבל אני מחליט להוכיח אופי ולא לשחות. גם לא לרוץ. השבתה מוחלטת. רק מי שעושה ספורט ומכור לפחות כמוני (אני מכיר מכורים פי כמה וכמה ממני) 'ונופל' על מספר ימי השבתה יבין. זר לא.

ישראל תגיב בזמן ובמקום

ומה הכי מעצבן? שנפלתי על תקופה מדהימה לשחייה בים – הים פלטה וכל החשודים המיידיים חוגגים בטירוף בים – כאילו שחייה הולכת לצאת מהאופנה. לראשונה בחיי אני מחוץ ללופ: סימוסים של כל החבורה ותיאומים אחרונים למציאת פרטנרים מתאימים בפייסבוק שוברים את לבי. אני מחליט להפגין איפוק ואופי. כאילו שיש לי ברירה אחרת.

אבחון

אחרי 8 ימים של כאבים, הג'ינג'ית, חגית מי דן, מודיעה לי חגיגית שאני נקרא להתייצב בפקודה לבדיקה אצל בעלה אורטופד הספורט עומר מי דן. ב- 21:00 הגעתי אליהם הביתה. תרים ת'יד, תוריד, תפנה אגודל החוצה ופנימה. שתיקה. אני מפחד פחד מוות מהכרעת הדין.

הד"ר פסק: דלקת. 8 ימים של ארקוקסיה פלוס אולטרא סאונד לכתף פלוס צילום – כדי לוודא שלא נגרם נזק וכדי לעמוד על הסיבות לפציעה. בהוראת הרופא אני מושבת לעוד 10 ימים ונשלח לשלל בדיקות. האבחנה של הרופא שביצע את האולטרא סאונד היא Over Use וזה לא קשור לעצימות השחייה אלא לנפח מוגזם. לך תסביר לו שהעליתי נפחים לקראת חציית הכינרת לאורך

שיר על הים

יקיצה טבעית. נדהם מהמרץ שקפץ עליי כשאני לא שוחה או רץ. גם שעות השינה מתקצרות – הגוף לא בדיוק צריך עוד מנוחה. גם הארוחות אמורות להצטמצם. אז זהו שלא. 5 בבוקר ואני מסתובב בבית כארי בסוגר. להקת הפיל הכחול שרה שיר על הים, על 5 בבוקר, על גן העדן הכחול ועל "מי שלא גולש לא קיים". הכי טוב לשמוע. תחליפו גלישה בשחייה ואני חותם על כל מילה בשיר:


לינק למילות השיר

החלמה

אחרי שבועיים וקצת חזרתי לשחות. לאט לאט, מרחקים קצרים, אימונים קצרים, תשוקות גדולות. הכתף בסדר. לאט לאט העליתי מטראז'. מהר וחזק עוד לא העזתי לשחות. גם זה יגיע. אני צריך את הכתף שלי ל- 24 ק"מ בכינרת ולכמה שעות בתעלת למאנש. מה שכן, ההשבתה הלא צפויה הולידה החלטה ודחף למשהו אחר: לצאת מהקופסא של חוף הצוק ולגלות כמה שיותר חופים חדשים. קצת דבילי שיש לנו את כל הים הזה ובסוף אני מוצא את עצמי שוחה קילומטרים וחודשים באותה רצועה צרה וקצרה חודשים על חודשים…

חופים חדשים

בתקופה האחרונה שחינו במספר חופים: בחוף הנכים, בחוף דבוש, בחוף סדני עלי ובחוף גורדון. בתקופה הזו, כשהים רפוי וצלול, בחופים בהם יש ריף ודגים על הקרקעית, אין דברים מהנים יותר מלשחות ככה. דבר אחד בטוח: זה עדיף פי כמה מלשחות מעל לפס השחור בקרקעית הבריכה… בתקופה הקרובה ננסה החבורה ואני לשחות בחופים חדשים, למפות אותם ולדרגם. הצעות תתקבלנה בברכה למייל: gadi@ti-swim.co.il.

התמונות בפוסט הזה הם של חוף סדני עלי בהרצליה. הן צולמו במצלמה של פלאפון. צלם עם מצלמה מקצועית היה יכול להוציא תמונות מדהימות וטובות פי כמה…