אלו שמעולם לא התחרו במים פתוחים עלולים לתהות איך זה בהשוואה לשחייה בבריכה ובמיוחד איך מנווטים ללא סימוני מסלולים. היות והשתתפתי בתחרויות שחיה במים פתוחים מאז 1973 למדתי כמה טריקים, אבל אני עדיין מפשל מידי פעם. ב-21 ליוני שחיתי בתחרות המאסטרים הארצית (National masters) מייל 1 (1.6 קילומטר) במדיסון, קונטיקט (במייצרי לונג איילנד), סיימתי כמעט שתי דקות לפני כל מי שהשתתף בקבוצת הגיל של 55-59. לצערי הודחתי מהתחרות בגלל המצוף השישי והאחרון היות ועברתי אותו משמאל ולא מימין.
שחיתי את כל המרחק בקצב חימום, בעיקר כדי לקחת את התכווינים שלי לכל מצוף ולהתחייב לזכור בעל פה את נקודות הציון שיובילו אותי למצוף הבא. כאשר המצופים במרווח של מעל 200 מטר אחד מהשני אפילו גלים קטנים יכולים להסתיר אותם, מה שהופך נקודת ציון בולטת למועילה במיוחד. כשחלפתי על פני המצוף הרביעי הבחנתי בחורשת עצים שסימנה לי את הכיוון של המצוף החמישי. במצוף החמישי, ראיתי שפינה של בית מרחץ נמצאת בקו אחד עם המצוף השישי. בלהט המרוץ תוך שחיה בצפיפות עם עוד שלושה שחיינים אחרים, עברתי את המצוף הרביעי וראיתי… את בית המרחץ ולא את חורשת העצים, טעות שעלתה לי בתואר לאומי. בצער רב החלטתי לספור מצופים ולא רק להבחין בהם, פעם הבאה.
ישנם שלוש דרכים לנווט בצורה מדויקת יותר במים פתוחים. כמו בדך כלל, השתמשתי בכל שלושת הטכניקות במרוץ הזה.
טכניקה שמעודדת שחיה בקו ישר
אני נושם לשני הצדדים ומשתמש בטכניקת "Wide Tracks" (שמירה על פסי רכבת רחבים). נשימה לשני הצדדים מעודדת סימטריה בחתירה. נשימה רק לצד אחד מביאה לנטייה לכיוון צד זה, שעם הזמן יכולה לשלוח אתכם רחוק מהמסלול לכיוון הצד שאליו אתם נושמים. בחלקו הארי של המרוץ אני נושם בתדירות לצד ימין, הפחות טבעי בעבורי, בדומה לצד השמאלי. אם אני לוקח נשימה אחת מצד שמאל, אקח נשימה אחת מצד ימין. אם אני נושם 10 נשימות רצופות משמאל, 10 הנשימות הבאות יהיו מצד ימין. שני דברים יכולים לגרום לי להתכוונן מחדש: (1) ב-200 עד 400 המטרים האחרונים של הספרינט הסופי אני לרוב נושם רק לצד שמאל. (2) תנאים סביבתיים- גלי גיבוע מצד אחד או נקודות ציון מצד שני – יכולים לגרום לי לנשום לעיתים קרובות יותר לצד אחד, הרחק מהגלים ולכיוון נקודות הציון. "Wide Tracks", פסי רכבת רחבים (תמונה ראשונה לעיל), הרחקה של היד ישירות קדימה מהכתף ובאופן מודע מונעת נטייה לצד אחד, ובנוסף מסייע בשמירה על כיוון ישר ונכון, לפחות יותר מהפעמים שאני לא נותן תשומת לב לדברים אלו.
ניווט עם עזרה של נקודות ציון, קו החוף או השמש
כפי שצוין לעיל. לעיתים קרובות אני אשתמש גם בשמש, לא מדובר בהסתכלות ישירה אליה, אלא התאמת כיוון השחייה מדי פעם תוך התבססות על החזרי אור של השמש הפוגעת במים, זאת במידה ואני שוחה בכיוון זה. רוב משחי המים הפתוחים מתחילים בשעות בוקר מוקדמות, כך שהשמש ככל הנראה תהיה נמוכה וקרובה לאופק. אם אני מבחין כי קרינת השמש היא נגיד, 30 מעלות שמאלה מהמסלול הרצוי, אני אוכל להסתכל קדימה לעיתים רחוקות יותר אם אשמור את האף שלי לכיוון 30 מעלות ימינה מהחזרי האור.
לבסוף, ניתן לנווט בעזרת שחיינים אחרים או בעזרת אנשים החותרים מטעם המרוץ לשם בטיחות ותחימת המסלול
ההעדפה שלי היא לנווט בעזרת שחיינים או סירות הנמצאות בצדדים, ולא מלפנים. אני יודע שהנטייה הכללית שלי היא לסטות שמאלה עם הזמן, לכן אני משתדל על פי רוב לשחות מצד ימין של רוב השחיינים האחרים. או לחלופין למקם את עצמי ליד הירך הימנית של שחיין אחר ששוחה במהירות המתאימה (כלומר קצת מהר ממני כך שאוכל לשחות מבלי להתעייף). בנוכחות שחיין אחד או מספר שחיינים לשמאלי אני יכול לשים לב אליהם פשוט כשאני נושם רגיל, וכך אני מפחית בצורה משמעותית את מספר הפעמים שעלי להרים את הראש כדי להביט קדימה. אם אני במרכז של קבוצת שחיינים, ונושם לשני הצדדים, אני מסתכל בכדי לוודא אם יש שחיינים בשדה הראיה שלי הנמצאים במרחק שווה מימיני ומשאלי. הכוונה שאני מתקדם ביחס לכיוון שהקבוצה מתקדמת, אני שומר על מסלול נכון. כשאני סורק את האזור שנמצא בצד שטבעי לי לנשום אני מרגיש בטוח כשאני רואה שחיינים אחרים מרימים את ראשם קדימה כדי להסתכל קדימה. בזמן זה אני חוסך באנרגיה תוך שמירה על קצב שחיה בכך שאני לא מסתכל קדימה ואני שמח לראות שהם עושים זאת בשבילי.
ואז יש את הפעמים האלה כשאני צריך לאשר את מה שהתצפיות האלו אומרות לי בעזרת הסתכלות קדימה. אני שומר אנרגיה ומשמר את מנח הגוף והקצב בעזרת: (1) גלישה של המשקפת שלי קדימה לקבלת תמונת מצב מהירה בין נשימות (תמונה שניה לעיל). החזקה של הראש קדימה למספר נשימות יאט אותי בגלל הגדלת גרר שיוביל לעייפות מהירה, לכן אני לא עושה זאת. (2)ב-90% מהמבטים קדימה אני מחפש מקבץ של כובעי ים מלפנים ולא מצופים או נקודות ציון. אני מהר מאוד רואה את התפוצה של כובעי הים לפני ומתקן את הכיוון שלי (לאחר שאני חוזר לשחייה רגילה ללא הסתכלות) לכיוון מרכז המקבץ.
