שחייה וקוד הכישרון: פרק 2: ברזיל, כדורגל ו- Deep Practice
שחייה וקוד הכישרון: פרק 3: מהפכה קופרניקית
שחייה וקוד הכישרון: פרק 4: על הקשר בין מדע המוח לתשתיות
שחייה וקוד הכישרון: פרק 5: Myelin מביא לשלמות
Give me a lever long enough and a fulcrum on which to place it, and I shall move the world
Archimedes
למה הדבר דומה?
למעשה מערכת ייצור סיבי השריר שלנו די דומה למערכת ייצור ה- Myelin: אם נשתמש בשרירים שלנו בדרך מסוימת – נתאמץ כמה שרק אפשר להרים משקל שאנו מתקשים להרים, אותם שרירים יגיבו בהתחזקות. כלומר, אם נשדר סיגנלים בדרך הנכונה – על ידי כך שנשתדל לבצע פעולות-מיומנויות שאנו ממש מתקשים לבצע – המעגלים הללו יגיבו בכך שהם יהפכו למהירים וזורמים (Fluent) יותר.
מערכת הלב-ריאה/המערכת האירובית
עד לשנות ה- 70 מעט מאוד אנשים רצו ריצת מרתון. אלו שרצו נחשבו אנשים עם כישרון מיוחד. תפיסת העולם הזו התהפכה כשהמין האנושי הבין כיצד המערכת האירובית מתפקדת – להתאמן אימונים אירוביים ואן-אירוביים אשר יחזקו את הספק הלב והשרירים לפעול מעבר לתחום היכולת שלנו: לנסות ולרוץ מרחק ארוך יותר, מהר יותר. מהר מאוד הסתבר שאנשים רגילים יכולים להפוך לרצי מרתון בהדרגה ע"י אימון מנגנון הלב-ריאה.
מיומנות היא סוג של שריר
לחשוב שמיומנות היא שריר זה לבצע תיקון גדול בתיאוריה שהמדע אימץ – המודל של דארווין. המודל שקובע שכישרון הוא שילוב של הסביבה בה אנו חיים והגנים המפרידים בין אדם לאדם: Nature and Nurture. רובנו למדנו שהגנים שלנו נושאים כישרון מיוחד ושהסביבה המקיפה אותנו מציעה הזדמנויות מיוחדות לביטוי של אותם גנים. באופן אינסטינקטיבי אנחנו מזהים את סוג ההצלחה הקיימת בבתי ספר עניים ונידחים לכדורגל אי שם בברזיל עם הרעיון שהאנדרדוגים מנסים יותר ורוצים יותר. מצד שני אנחנו מתעלמים מהעובדה שהעולם מלא במיליוני עניים שמנסים ורוצים להצליח בכדורגל ללא הצלחה שאפילו מתקרבת לזו של ברזיל.
המנוף הנכון
מודל ה- Myelin מראה
קריאה משלימה
–
– המהפכה של קופרניקוס או המהפכה המדעית
– בסרט "השמן של לורנצו", הבעיה של לורנצו הייתה בייצור Myelin. שלא נדע…
The mightiest lever known to the moral world, imagination
William Wordsworth
