תובנות של תלמיד… לשחייה: הפלאטו

בכל תהליך לימוד, בטח אם זה משהו שנפרס על פני זמן רב, יש תקופות שהתחושה היא שכלום לא זז. תחושה שאתה מתאמן ומתאמן וכלום לא זז. אין שיפור. להלן – הפלאטו. זה מבאס, בטח אם שמת איזה יעד ואחרי תקופה של שיפור מתמיד, פתאום נראה שאין שיפור נוסף. הבשורות הטובות הן, שזה קורה לכולם. יש גם מה לעשות כדי "לזרז תהליכים". עוד בשורה טובה היא, שבסוף כל פלאטו, יש שיפור ועליה ביכולת. אני נתלה באילנות גבוהים: גדי כותב על זה פה, וטרי כותב על (גם) פה. היתרון שלי, להבדיל מהמאסטרים, שאני משתדל לחבר את זה למציאות ולשגרת האימונים של תלמיד מתחיל לשחייה…

עצם ההכרה שיש חיה כזאת, פלאטו, יכולה לעזור. זה יכול למנוע תסכול מיותר ושלל האשמות של כל העולם ואשתו כגון: "יותר מזה אני כנראה לא יכול כי אני לא גמיש/ לא חזק / לא נולדתי לזה" או "חרא שיטה, היא טובה רק לשחייה בסתלבט" או "עד שלא יהיה לי זמן להתאמן 8 שעות בשבוע אני תקוע" וכו. כאמור, אם זוכרים שבסוף הפלאטו יבוא שיפור (ולפעמים קפיצת מדרגה של ממש), זה עוזר.

גם אחרי חודשים של לימוד, לעשות סקייט, או כל תרגיל בסיסי מוזר אחר, עוזר. צריך פשוט להיזכר בשיעורים הראשונים בקורס הבסיסי ולחזור על מה שעשית שם. פתאום, למשך כמה בריכות, הפוקוס חוזר להיות על שיווי משקל, streamline, רפיון ומיקום בסיסי של היידים והגוף. כשחוזרים לתרגל את מה שאנחנו עובדים עליו כבר תקופה, זה כבר בפרספקטיבה אחרת. קרה גם לגדי. עוד דבר שזה עושה, זה להזכיר מה בעצם מנסים להשיג. למשל, אם מנסים לעבור מ1.25 ל1.2 בטמפו טריינר ולא מצליחים, תרגול של הבסיס מחזיר את הכל לפרופורציה. פתאום נזכרים שהטמפוטריינר הוא אמצעי ולא מטרה… זה מכניס קצת שקט במערכת ומוציא מהאטרף של להתאבד על ה1.2 ויהי מה.

לפעמים רק נדמה שזה פלאטו. אם טרחת ורשמת כמה מדדים לאורך התקופה, כמו SPL, SR, זמנים ודפקים למרחקים שונים, שווה לחזור אליהם. פתאום תגלה שרק נדמה לך שלא השתפרת. בראש נראה לך שאתה תקוע כבר חודשיים כי אתה נעול על תרגול ספציפי שבו אתה אולי לא ממריא, בפועל, גילחת 20 שניות מסט של 400 מטר.

לא מזמן, בשיעור חודשי עם גדי והמדריכים, גדי ציין בפני בעדינות אופיינית: "אתה בועט כמו @#$!". צדק, ממש לא טרחתי לבעוט או בכלל להתעסק עם הרגליים. רק ההערה הזאת, תוך שבוע זה עשתה הבדל משמעותי. זה רלוונטי במיוחד אם לא ראה אותך מדריך כבר כמה חודשים. מילה אחת לפעמים יכולה לעשות הבדל משמעותי. אגב, לפעמים תיקון כזה גורר שלב ביניים שבו אתה שוחה פחות טוב עד שהסגנון מתחבר חזרה. כלומר, יש לך סגנון שאתה שוחה בו כבר כמה חודשים טובים, ופתאום אתה נדרש לשנות משהו יסודי. באימונים הראשונים אחרי זה כל תשומת הלב היא לשינוי הספציפי הזה. רק כשזה יושב, זה יכול להתחבר עם הסגנון הישן לכדי משהו משופר.

זהו, הכי חשוב לא להתיאש.

מקווה שעזרתי,

עפר