האם אתם סופרים את מספר התנועות שאתם עושים מהרגע שיצאתם מהקיר ועד שהגעתם לקיר בצד השני? אם לא, כדאי לכם מאוד להתחיל. לפי שיטת TI ספירת תנועות היא הצורה הראשונית והבסיסית ביותר לקבל פידבק אובייקטיבי שניתן ללמוד וליישם על איכות השחייה, ויש לה כמה יתרונות בולטים:
- היא מגלה לנו את המשתנה הראשון בניתוח השילוב בין מהירות השחייה ליעילותה (ניתן לשחות מהר ולא יעיל או יעיל ולא מהר – הסוד טמון בשילוב בין השניים)
- כל אחד יכול לבצע אותה בעצמו.
- אפשר לחבר כל שינוי בטכניקה לאופן שבו הוא משפיע על מספר התנועות ולהסיק מכך מסקנות.
- אין צורך בסוללות
שחיינים רבים תוהים שמא לא עדיף להשתמש במכשירים אלקטרוניים לספירת התנועות. אחרי הכל, יש בשוק לא מעט שעונים ומכשירים שמבטיחים לבצע את הפעולה הזאת בשבילנו. לספור "בנטורל" – באמצעות המוח – זאת פעולה קשה יותר, אבל רק העובדה שהיא קשה יותר לא אמורה מלהרתיע אתכם מלהשקיע מאמץ בפיתוח ההרגל הזה.
כך עשיתי אני עצמי.
למעשה, במקרה שלי זאת לא ממש הייתה בחירה. כשאני התחלתי לעקוב אחר מספר התנועות שלי, בתחילת שנות השבעים, הייתי בסוף הלימודים שלי בקולג'. אף אחד לא ביקש ממני לספור את התנועות שלי, אבל אני חשבתי לעצמי: "אם אני יכול – למה לא בעצם?"
המידע היחיד שהיה לי לגבי איכות השחייה שלי במהלך האימונים שעשיתי היה הצצה על שעון הקצב שהיה קבוע בבריכה, אבל את המידע הזה יכולתי לקבל רק כשסיימתי לשחות. מה שאני חיפשתי זאת שיטה שתאפשר לי להעריך את איכות השחייה שלי תוך כדי. וכך, התחלתי לספור את תנועות שלי. תמיד. למעשה, ספירת התנועות שלי הפכה לכזה הרגל עד שאני לא מסוגל יותר לכבות את "המונה האוטומטי" שבראש שלי.
וטוב שכך. זה אומר שאחרי הרבה שנים של ספירת תנועות, הפעולה הזאת כבר כמעט לא דורשת ממני "כוח מוח", כך שהראש שלי פנוי להתרכז בדברים אחרים. אילו דברים? למשל השקעה בתפיסה שלי את איכות השחייה שלי; התעמקות בשינויים עדינים בסגנון ובטכניקה; מעקב אחר זמני הזינוק שלי מהקיר בעת מקצים מורכבים של אינטרוולים וכו'.
הנה עוד כמה סיבות (מבין רבות) שאני מעדיף לספור תנועות בעצמי במקום להשתמש במכשירים:
- ספירת תנועות מודעת משמשת כאמצעי להישאר נוכח בזמן השחייה. היא פועלת כמו מנטרה, באופן שהופך כל בריכה לאקט מדדיטיבי.
- שילוב בין ספירה מודעת לבין איתור סימני דרך בבריכה – הקו של המים העמוקים, מעקה, סולם, הדגלים התלויים מלמעלה – עוזרת לי להבין טוב יותר את מידת היעילות שלי. למשל, אם אני יודע שכשאני יעיל לוקח לי ארבע תנועות להגיע לקו האדום, ובבריכה שיצאתי אליה עכשיו גיליתי שלקח לי שש תנועות, אני מבין מיידית שעליי לשפר את הסגנון שלי.
- המאמץ המנטלי שהדבר דורש משפר את היכולות הקוגניטיביות שלי. תיאוריות רבות מדברות על היכולת שלנו לשפר את בהירות המחשבה ויכולת הזיכרון שלנו באמצעות "משחקי חשיבה". אני משיג את המטרה הזאת באמצעות השילוב שאני עושה בין מספר התנועות לבין החישובים של מרחק כל תנועה ומספר התנועות הכולל שלי, הרבה יותר מאשר אני משאיר למחשב לבצע את העבודה עבורי.
אז בפעם הבאה שאתם נכנסים לבריכה, תספרו תנועות ותעשו את זה בעצמכם – גם אתם וגם השחייה שלכם רק תרוויחו מכך.
(מאנגלית: ארז רומס)
