רוב האנשים משייכים את המושג הפרעת קשב למצוקה של ילדים. אולי גם לסטודנטים התחמנים שהצליחו להשיג הארכה במבחן כשהייתם באוניברסיטה, אז, לפני שנים.
אבל האמת העצובה היא שהפרעת קשב לא נעלמת אצל מבוגרים, והיא משפיעה ומציקה בהרבה תחומים שאין להם קשר ללמידה. זה לא רק חוסר היכולת להתרכז והדחיינות הנוראית, אלא גם הצרחות הבלתי פוסקות בתוך המח שמפריעות למערכות יחסים, עם בני זוג, חברים, ואפילו הבוס בעבודה.
אני התרגלתי ללקות הזו. וימים ארוכים ועצובים בהם אני מגיע הביתה ושותה כוס אחרי כוס של אלכוהול כדי להפיג ולשכוח את תופעות הלוואי המציקות של הרטלין שלקחתי בבוקר, התרגלתי לחוסר התיאבון, לחולשה, לבחילה, לחוסר היכולת לתקשר עם החברים לעבודה בשמחה ומאור פנים – ואז ראיתי את הפרסומת הצבעונית הזו בפייסבוק, משהו שקשור לשחיה עם שם מוזר ובלתי קליט. לא בדיוק הבנתי את הפרטים. ראיתי מים, ואנשים שמחים. נרשמתי. בינינו? לא ממש הבנתי למה אני נכנס.
כרגיל, היה קשה לי עם הקורס. אחרי הכל למידה ומעקב אחרי הוראות קטנוניות הן לא הצד החזק שלנו, "המופרעים". אבל עשרה שיעורים מובנים במתודולוגיה מדוייקת ומפורקת לחלקי חלקים קטנים עשו את שלהם, ואחרי חודשיים וחצי של זינוק מהמיטה בשבע בבוקר, ושלושה אימונים בשבוע קיבלתי את ההסמכה שלי כשחיין TI. די מהר הצלחתי לשחות חצי שעה רצופה ומאושרת. התאהבתי במדיטציה התנועתית הרכה והעגולה של התנועות, בנשימות, בקרירות המים, לא ציפיתי ליותר.
ואז הגיעה ההפתעה הגדולה. מסתבר, תאמינו או לא, שמשהו בטכניקה הזו מוריד את רמת הפרעת הקשב בצורה שאי אפשר להתווכח איתה. לקח לי זמן לבדוק את זה שוב ושוב, להגיע לעבודה ולחכות עם כדור הרטלין הראשון עד הצהריים. לגלות שאני יוצא בסוף היום ובדם שלי יש בסך הכל 20 מיליגרם של החומר המרכז אך המדכא הזה. 20 מיליגרם! אחרי שהגעתי כבר לכמות של 80 כמעט כל יום!
מה יש שם ב TI שעושה את ההבדל? לא, אל תגידו לי "כל ספורט" זה לא. ניסיתי, האמינו לי. רצתי לפני העבודה, רכבתי על אופניים, אני גולש רוח. ועדיין זה לא דומה… אין לי את התשובה המדוייקת והאמת? היא גם לא ממש משנה לי. אני מעריך שזה קשור איכשהוא לכמות החמצן שזורמת במשך זמן רב למח בעקבות הסדר הקפדני של הנשימות בשיטת השחיה הזו, אבל בסופו של יום מדובר בקסם.
אם אתם לא מאמינים לי, תתקשרו לאמא. כן, גם לגברים בגיל 45 יש אמא פולניה שאוהבת אותם ורגישה לתופעות הלוואי של שלל כדורי הריכוז למיניהם. בימים הראשונים אחרי "התגלית" הייתי מתקשר אליה מאושר בכל בוקר. אחרי שהפסקתי להתקשר היא התחילה להתקשר בכל ערב לדעת האם קסם השחייה עדיין עובד. אני משתמש בזה במקום רטלין לפני ישיבות חשובות, חזרות להקה בבוקר, דייטים מלחיצים, ומה לא… אני שומע מוסיקה ושר בעבודה. אני אוכל בצורה מסודרת (כמו שאתם מנחשים אין אפטייזר טוב יותר משחיה) וככה מונע את החולשה ותחושת הבחילה, אני מסיים את היום ער, מלא אנרגיה, ובעיקר? מרגיש נורמלי. ואין לכם מושג כמה זה חשוב למי שהתרגל להיות יוצא דופן כל חייו.
זהו בערך. רק רציתי שתדעו. אני לא בטוח שילד שובב יכול לעמוד בחצי שעה שחיה. אבל אני יכול לספר לכם שברגע שהנפש הלא מרוכזת והמתוסכלת שלו תגלה את המדיטציה שבתנועה החוזרת הזו – היא עשויה להתאהב בה. "המופרעים" אוהבים פעולות פשוטות אינסטינקטיביות וחוזרות על עצמן שאינן דורשות חשיבה, ובשניה שמישהו שלוקה בתסמונת המכונה בשם ADHD מצליח להעביר את הבוקר בחצי שעה של שחיית TI קסומה נשימתית-מדיטטיבית? כל היום שלו נראה אחרת. חד חלק, ברור, ובלתי ניתן לערעור.
נסו ותספרו לי!