נושא:

שחייה שיקומית: הסיפור האישי שלי

פורסם ביום רביעי, 3/3/10
מאת גדי כץ מייסד TI ישראל

מאת: עידן פרידר, מדריך TI, TI ישראל, פברואר 2010

הסיפור האישי שלי כספורטאי עילית בתחום הטריאתלון משנת 96 נעצר בעקבות פציעה שיכלה להסתיים בקלות במוות. באחד מימי הקיץ של שנת 2002 יצאתי לרכיבת אימון בשעה 7:00 בבוקר.
בעודי רוכב בשולי הכביש בצומת הסירה בהרצליה, נהג שב"ס, שסיים את משמרת הלילה שלו, נרדם על ההגה וסטה מהכביש – ופגע בי. התעוררתי במחלקה האורטופדית בביה"ח איכילוב עם שבר בעמוד השדרה המותני ופריצת דיסק צווארית "פשוט מזל משמים" מלמל הרופא ביחד עם צוות האחיות. לראות את האופניים שנראו כמו סליל ופשוט לא להאמין.

בהמלצת הרופאים ומקריאה שלי כסטודנט בוינגייט, את התקופה הראשונה של השיקום שלי עברתי במים. סביבת המים הייתה ללא ספק הסביבה הטבעית עבורי, דבר שבעקיפין דחף אותי ללמוד הידרותרפיה ולהכיר ולהבין את השפעת המים לכל סוגי הפגיעות באשר הן.

התהלכתי עם קורסט שמנע ממני כפיפה של הגו במשך כחודשיים וחצי. אבל בכל בוקר נכנסתי לבריכה וביצעתי תנועות שלא יכולתי לבצען מחוץ למים! וזאת מהסיבה הפשוטה שבזמן השהייה במים הלחץ על המפרקים קטן, אנחנו הופכים להיות קלים יותר וצמיגות המים מאפשרת לנו להניע את גופינו בצורה נעימה יותר. לאחר תקופה זו אני מסיר את הקורסט ומתחיל לבצע תרגילי חיזוק במים ומנסה לשלב גם קצת שחיה. התנועות הריתמיות והשחייה המסורתית כשחיין הכאיבו לי מאוד!

הריצה, החלק החזק אצלי, לצערי, ירד לחלוטין מהפרק ונותרתי עם אופניים, שחייה והליכה… מבאס L אבל לא ויתרתי, פעילות גופנית היא אוויר לנשימה מבחינתי.
עד שנת 2007 התאמנתי בצורה מדורגת בעיקר ביצעתי פעילויות אירוביות מתונות שהתאימו לפגיעה שלי. בין היתר התאמנתי בעיקר בשחיית גב וחתירה. התמקדתי בתרגילים שעזרו לי לחזק את האזורים החלשים אצלי. וכל התקופה הזאת אני נשמע לגוף שלי ולא דוחף לקצה גבול היכולת כפי שנהגתי בעבר. אבל זה לא היה זה!
ואז באחד מימי הקיץ כאשר הגעתי להשתלמות במועדון הספורט של אוניברסיטת ת"א ישבתי בהפסקה עם חברים וצפיתי בשחיינים. תפס אותי שחיין אחד. הוא שחה במסלול המרכזי של הבריכה. השחייה שלו הייתה שקטה, ארוכה מדויקת ולא משפריצה, ממש תאווה לעיניים. השחיין חלף על פני שאר השוחים באלגנטיות, אני לא אמתח אתכם יותר, כן, מדובר בגדי כץ.
וכאן בעצם התחיל הרומן שלי עם TI. תקופה משמעותית עבורי, שמחזירה לי את החדווה למים, לספורט ובכלל לחיים. אין יותר שחייה כוחנית, למדתי להרפות, להתארך במים לשחות שחייה מרגיעה עם מחשבה! הגו התחזק מאוד, להסתכל עלי ולא להאמין שעברתי פציעה כל כך קשה. וכן אני גם משלב 2 אימוני מהירות בשבוע במים, מפתיע אהה, גם אני מופתע!
לקריאה נוספת בנושא: שחייה בהיבט שיקומי