מספר הבחנות בנושא ה- SAR מול HER:
1. תדירות התנועה/Stroke Rate. החזרת זרוע ישרה היא מהירה יותר ומתאימה לשחיינים השוחים ב- Stroke Rate גבוה. זאת להבדיל משחייני מרחקים בינוניים וארוכים השוחים ב- SR יחסית נמוך כדי לחסוך באנרגיה ולאפשר שחייה מהירה לפרקי זמן ארוכים יותר.
2. תזמון החלפת ידיים שונה. שחייה ב- SAR לרוב מתבצעת בתזמון החלפת ידיים קייאקי, להבדיל מתזמון FQ אשר בהגדרה מאפשר תדירות תנועה/SR איטית יותר. כדי לשחות הכי מהר שאפשר, לפרקי זמן קצרים מאוד (50-100 מטרים) – אירועים שנמשכים 22/47 שניות, ספרינטרים מבקשים להחליף ידיים בקצב הכי מהיר שרק אפשר. זאת גם הסיבה שפלפס שינה את הטכניקה שלו כשהחליט להתמודד גם למרחקים קצרים.
3. עלות-תועלת. ספרינטרים משקיעים את 'כל מה שיש להם' במקצים קצרים ולכן שחייה ב- SR גבוה היא לא שיקול עבורם. ברם, שחייה למרחקים בינוניים ובעיקר למרחקים ארוכים מחייבת שימת לב לנושא ה- SR וזאת כדי לא לכלות את כל האנרגיה כבר בתחילת המירוץ. לרוב שחייה ב- SAR גורמת גם לחתירה-גריפה עם יד ישרה, גריפה הדורשת הפעלת כוח רב (להבדיל מגריפת EVF). מייקל פלפס התמודד ב- 8 מקצים בבייג'ין 2008 מה שדרש ממנו תכנון נכון של הוצאת האנרגיה בכל יום ולאורך שבוע התחרויות בבריכה. ניכר, לדוגמה, שכשפלפס קבע את שיא העולם ב- 200 מטר חופשי (כשהוא שוחה בהחזרת יד עם מרפק מכופף – HER), ניכר שבעוד שמתחריו איבדו מהירות בבריכה האחרונה, לפלפס היה עוד הרבה דלק בטנק הדלק שלו.
4. כניסת היד למים. HER מאפשרת כניסת יד 'נקייה' יותר (ללא השפרצה ורעש) כך שהיד 'מכניסה' מעט אוויר/בועות למים, דבר המאפשר אחיזה טובה יותר של המים בתחילת הגריפה. SAR, בהגדרה, מטיחה את היד במים במהירות גבוהה מה שגורם ללא מעט בועות סביב כף היד ומקשה על האפקטיביות של הגריפה ואחיזת המים בתחילת הגריפה. כאן המקום לציין שרעש/השפרצה בכניסת היד מעידים על בזבוז אנרגיה.
5. זווית תקיפה. בעוד שב- SAR היד נכנסת בזווית שטוחה יחסית, ב- HER היד נכנסת 'בזווית תקיפה' חדה יותר ועמוקה יותר. לפי TI, כניסת היד ומתיחתה עמוק מסייעת לאיזון הגוף במים וחוסכת לרגליים אנרגיה בשמירה על גוף מאוזן ללא צורך בבעיטות בתדירות ועצימות גבוהות.
6. פציעות כתף. ב- HER, בסיום ההחזרה ובחלקיק השנייה בה מפעילים התנגדות כנגד המים לתחילת הגריפה, הכתף והזרוע נמצאות במנח יציב יותר להבדיל מהמנוף הארוך שנוצר עם כניסת היד למים ב- SAR, מה שגורם לפציעת כתף שכיחה בשחייה. לרוב, כניסת SAR קשורה גם לגריפה ביד ישרה הגורמת לעומס על הכתף. בשולי הדברים אציין כי אלן ברנרד (Alain Bernard), שיאן העולם ב- 100 מטרים חופשי, נראה כמו מקרר ענק עם שרירי כתפיים אימתניים! שימו לב לתמונה:7. אורך תנועה/Stroke Length. כאמור, שחייה עם SAR ברוב המקרים מחייבת תזמון החלפת ידיים קייאקי. בנוסף, זווית התקיפה השטוחה כמעט ולא מאפשרת גלישה קדימה במהירויות גבוהות (להבדיל מ- HER). שני אלה משפיעים באופן ישיר על אורך התנועה. ניתן לראות שאימון סאליבן (Eamon Sulivan) ואלן ברנרד (Alan Bernard) לוקחים מעל 40 תנועות בגמר ה- 100 מטרים (סאליבן שוחה עם SAR, ברנרד עם 'חצי' SAR) בעוד שג'ייסון ליזאק לוקח כ- 34 תנועות כשהוא חותר בטכניקת HER. הנה הוידאו:

לצפייה באיכות גבוהה הקישו כאן.
8. כניסת יד רחוקה. ב- SAR, כמעט בהגדרה, כניסת היד היא רחוקה ולכן אין כמעט מתיחה בתוך המים ורוב ההתקדמות מגיעה מהגריפה ולא מכניסת היד. כאמור, במשחים קצרים (100 ו- 50 מטרים) ניתן להסתמך על הכוח. במשחים ארוכים יותר, יש לתכנן את חלוקת הוצאת האנרגיה בדרך אחרת.
9. שימוש בכוח. ה- SAR מחייב שימוש בכוח רב וזאת בשל המעבר המהיר יותר, בהשוואה ל- HER, משלב החזרת היד לשלב הגריפה (אין גלישה, SR גבוה יותר ומספר תנועות גבוה יותר). בנוסף, הנפת היד באוויר במהירות גובה אנרגיה נוספת שלא קיימת ב- HER. על כן מעט שחיינים יכולים להוציא כמות כזו של אנרגיהלאורך משחה של 100 מטרים – זה גם יכול להיות ההסבר מדוע פלפס בחר לשנות את הטכניקה במשחה ה- 100 מטרים בתחרות בשרלוט (ראו בחלק I). להרחבה בנושא קראו כאן.
10. מנח הגוף. כתוצאה מהשימוש בכוח ובהשקעת כ"כ הרבה אנרגיה, יש לזכור שקשה לשמור על הסגנון (Form) לאורך זמן (פוגע בריכוז). כידוע, הסגנון ומנח הגוף הם המשתנים הקריטיים ביותר במשחים למרחקים שונים.
11. ציפה וחליפות השחייה החדשות. כידוע, FINA, איגוד השחייה העולמי, שינה את התקנון ובאולימפיאדה האחרונה שחיינים יכלו לשחות בחליפות מיוחדות שמצמצמות את החיכוך עם המים (בעצם החליפות מייצרות פחות גרר מעור הגוף האנושי) ובנוסף מאפשרות ציפה טובה יותר. ה- SAR צוברת תאוצה גם בגלל החליפות החדשות המאפשרות ציפה טובה יותר. יש לזכור שהנפת יד ישרה מעל הגוף גורמת בין השאר לגוף לעלות ולרדת מה שמגביר את החיכוך. 'הציפה בחינם' שמאפשרת החליפה מנטרלת במידה רבה את תנועת הגוף מעלה-מטה.
12. שחיית מים פתוחים ו- SAR. יש טיעונים לשני הצדיים לגבי שימוש ב- SAR במים פתוחים. מצד אחד, כששוחים בים גלי, העברת ידיים מעליהם אמורה להקל על השחייה. מצד שני, כששוחים עם HER, כל החלק מהמרפק ומטה רפוי ובמגע עם גלים, הזעזוע שמטיח הגל ביד 'נספג' בזרוע ולא מועבר לכל הגוף (הזרוע הרפויה משמשת כמעין בלם זעזועים). אני סבור שנושא זה הוא די סובייקטיבי ותלוי בגורמים שונים המשתנים משחיין לשחיין.

הסתייגות – לכל כלל יש יוצא מן הכלל
בשים לב לאמור לעיל, ייחסתי את השימוש ב- SAR בעיקר לספרינטרים אולם אגדת השחייה, ג'נט אוונס (Janet Evans) אף הצליחה להחזיק בשיא עולם ל- 800 מטרים למשך 19 שנה (עד שנופץ בבייג'ין 2008) כשהיא משתמשת ב- SAR במשחים ארוכים שונים למרות כל האמור לעיל. למרות האיכות הנמוכה של הקליפ, מומלץ לצפות בסגנונה של אבנס כאן. כמובן שאוונס היא לא היחידה וקיימים לא מעט שחייני מרחקים ארוכים השוחים ב- SAR ברם רוב השוחים ב- SAR שוחים למרחקים ארוכים.

דוגמה טובה לאיך זה נראה במהירות קצת איטית יותר:

מייקל פלפס משנה טכניקה
בחודשים האחרונים, מייקל פלפס ומאמנו בוב באומן, 'הדליפו' לתקשורת שהם ערכו שינויים בטכניקה של פלפס בסגנון החתירה. הרבה פרטים הם לא נתנו אולם הרעיון היה להתאים את הסגנון שלו כדי להתחרות בתחרויות למרחקים קצרים יותר – ספרינטים. פלפס שחה בפעם הראשונה לאחר בייג'ין 2008 בתחרות בשרלוט שבמדינת צפון קרוליינה (The Charlotte UltraSwim) והתמודד בין השאר במקצה 200 מטרים חופשי.
רצ"ב הסרטון של המקצה. שימו לב שלאורך 190 מטרים פלפס שחה בסגנון ארוך, מעט תנועות (26, 27 ו- 31 בבריכה האחרונה!) וגלישה ארוכה מאוד מהקיר (כמעט 15 מטר למרות שלא היה בשיא כושרו), בדיוק כפי ששחה כששבר את שיא העולם. אבל: ב- 10 מטרים האחרונים, או בארבע התנועות האחרונות, פלפס עבר לסגנון שמזכיר 'טחנת רוח' (Windmill) כשהוא 'מחזיר' את הזרועות כשהן ישרות לחלוטין.

לצפייה באיכות גבוהה הקישו כאן.

באותה תחרות, פלפס התמודד גם למרחק של 100 חופשי והתחרה מול פרד בוסקט (Fred Bousquet) אשר שחה ביד ישרה, ונחל הפסד נדיר (בוסקט ניצח ביותר משנייה). שימו לב למשחה של פלפס וכיצד הוא מחליף טכניקה בין החזרת יד ישרה למרפק גבוה (Bent Elbow או High Elbow) בבריכה הראשונה כמו גם בשנייה:

לצפייה באיכות גבוהה הקישו כאן.

ובכל זאת, כדי להיכנס קצת לפרופורציה, יש לזכור שפלפס שחה בבייג'ין במשחה השליחים 4*100 בזמן של 47.51 שניות. רחוק מלהיות איטי ולמעשה הוא מחזיק את השיא האמריקאי ל- 100 מטרים. ראו את הסטטיסטיקה כאן (אמצע העמוד).