יומיים אחרי שהאבק שקע, מתוך מייל למשתתפי טוטאל בלאק ג'ק, יום רביעי, 22.06:

"לכל משתתפי טוטאל בלאק ג'ק שלום,

"אחרי ה- 21 ביולי 1969 אין דבר שהוא לא אפשרי"
אבישי טל
הוגה דעות, כירורג פלסטי, הומאופט, מתנדב במכבי אש ושחיין למרחקים ארוכים

מאז שהמין האנושי הצליח להנחית אדם על הירח ולהחזיר אותו חי, ציטטתי מילה במילה את אבישי, אין דבר שהוא לא אפשרי. הזדקפתי בכיסא וחייכתי לעבר ליאור אליהו ומנחם במבט מזוגג בעיניים. הזמן: יום שני ה- 14.06, 4 אחה"צ במסעדה של עין גב.
זו הייתה התשובה שלי אחרי ששמעתי את ליאור ומנחם יושבים בפנים ארוכות מול עמי גינזבורג ומולי ומודיעים לנו שאין כמעט סיכוי שנשחה ב- 21.06. אני מחליט על המקום שמבחינתי יש רק אופציה אחת לצליחה – שכולנו צולחים. שתי הקבוצות. זה אומר לשחות בלילה. שזה אומר שאין כמעט סיכוי שהמשטרה תאשר… הימור. הכל או כלום. אשכרה בלאק ג'ק.

ליאור אליהו, האיש שגרם לכל לקרות מבחינה לוגיסטית וברמה של מחלקה ראשונה, הוכיח את דברי א. טל ודאג לכל הפרוצדורות כנגד כל הסיכויים.
מ.ש.ל.
ביום ראשון האחרון הכדור עבר למגרש שלנו. למגרש של השחיינים. חובת ההוכחה הייתה עלינו – יש לנו אישור לצאת לדרך.
הדילר מחלק את הקלפים.
Money time

וכך היה: אם הצלחנו לשים אדם על הירח, אין סיבה שלא נצליח 'לשנע' 31 אישה ואיש מדרום הכינרת לנקודה הכי צפונית בכינרת. בשחייה. בלילה. ככה ברפוי. וכך היה…

זה היה שבוע מוזר. מיוחד. עצוב ושמח. זכיתי לחוות את הבלאק ג'ק בשני כובעים ככה שאני מרגיש שעברתי חוויה כפולה בעוצמתה. מצד אחד כיזם המשחה, על כל מה שמשתמע מכך, ומהצד השני כשחיין מן השורה. השילוב קשה מאוד: העדר השינה, הלחץ, האחריות, מספר המשימות והזמן שזה לוקח לפרפקציוניסט חסר תקנה להשלים כל משימה שתאפשר לו לחיות בשקט עם התוצרים. תוצרים שיהיו לא פחות מהכי טוב שאני יכול להוציא. כמעט בכל מחיר. אל כל אלו מתווסף החשש הכי אישי ופרטי: האם אני אצליח לעמוד בשתי המשימות: כמפיק וכשחיין. האם אני יכול לשחות בקצב הזה 21 ק"מ אחרי לילה ללא שינה ושינה מועטה בימים שלפני? מסתבר…

אז ביום הארוך ביותר נפל דבר. כתבנו היסטוריה. אני כל כך גאה. אני קורא את התגובות שלכם ומבין שכולנו שותפים לאותה הרגשת סיפוק והתעלות.

גדי

נ.ב.
סתם כדי שלא יהיה לכם משעמם בראש:
טרי לוכלין מייסד TI בן ה- 60 סיים את מרתון טמפה, לפני כחודשיים בזמן של 12 ומשהו שעות. 38 ק"מ. בשנה הבאה עושים את הכינרת הלוך חזור. 42 ק"מ. מרתון.
אל תשכחו את ה- 21 ביולי 1969…
מי בקומבינה?"

הריון קל או לידה קשה?
מה עדיף? כנראה שהריונות קשים ולידות דרמטיות מייצרים תוצרים מעולים. כנראה שדברים משמעותיים לא יכולים להיוולד בהריון קל ולידה קלה. כנראה.

קו מאז'ינו
הייתה לי קונספציה: להפיק את הבלאק ג'ק על אש קטנה, כמו שחייה למרחקים ארוכים, ככה ברפוי. ובקילומטר האחרון, בשבוע האחרון, ב- Money Time, להגביר.
שלושה שבועות לזינוק והקונספציה שלי התגלתה כמסננת שלא החזיקה מים אפילו לשנייה. נאלצתי לעבור למוד התנהלות של ספרינטר במגרש של מרחקים ארוכים. מה שכן, רפוי זה לא היה. הקבוצה שלנו דווקא כן…

The greatest failure is the failure to try
William Arthur Ward

הקפלה הסיסטינית
אחרי פרויקט שלושה ימים בשלושה ימים כתבתי כך:
שלושה בנאים עובדים באותו בניין. את שלושתם שואלים שאלה זהה: "מה אתה עושה?"
הראשון עונה: "אני בונה קיר: מניח לבנה, מורח מלט ועל זה מניח לבנה נוספת";
השני עונה: "אני בונה בניין";
השלישי עונה: "אני בונה את הקפלה הסיסטינית".
שלושה בנאים, שלוש נקודות מבט. מי מהם הכי נהנה מעבודתו?
הכל עניין של פרספקטיבה, דמיון ויכולת לראות את התמונה הגדולה. לפעמים אתה צריך להרחיב את הצמצם ולצפות על הכל ברזולוציה גבוהה יותר – זה עוזר להבין ובעיקר לדעת מה אתה באמת בונה. זה גורם להנאה מהתהליך שהופכת לדלק. מוטיבציה. זה ממתיק את הסיפוק בסוף הבנייה וגם עוזר לחלום חלומות גדולים יותר.

איפה המדינה ואיפה החזון (משינה)
בזמן כתיבת שורות אלו מתנהל דיון בפורום TI – יותר ויותר אנשים שלא שחו מעולם רוצים גם. לשחות. למרחקים ארוכים. במים פתוחים.

קיצור תולדות הזמן
– בדצמבר 2007 השתתפתי במחנה מים פתוחים של TI שהדריך טרי לוכלין בבהאמס. זה היה אירוע מכונן מהרבה בחינות. הבנתי שאנחנו יכולים לעשות את זה לא פחות טוב מהאמריקאים… חשבתי שישראל היא גן עדן לשחייה במים פתוחים והראש שלי התחיל לרוץ.
– לפני קצת פחות משנתיים, באוגוסט 2008, פגשתי עיתונאי ממגזין לא רציני שהגיע אליי לעשות כתבה על שחייה. הצעתי לגידי שפרוט שנלמד אותו לשחות ואם הוא יעשה בדיוק מה שנגיד לו, הוא ואני נשחה 10 ק"מ במים פתוחים תוך כמה חודשים.
– בנובמבר 2008 גידי, דני זילברשטיין ועבדכם שחינו את משחה המים הפתוחים הראשון שלנו. 5.25 ק"מ. היו עוד כמה עשרות שחיינים. רובם המכריע היו שחיינים תחרותיים מאגודות שונות ושחייני עבר בודדים.
– בינואר 2009 לאחר מספר חודשי לימוד, ממש מרמה אפס, גידי שפרוט שחה 10 ק"מ בים סוף. מלך. גידיש ועוד ארבעה 'משוגעים' שהעזו לומר כן.
– באפריל 2009 הכתבה של גידיש מתפרסמת במגזין בלייזר והטלפון שלנו פשוט לא מפסיק לצלצל. הסתבר שהיכולת לשחות בכלל ובמים פתוחים בפרט קסמה לרבים.
– בספטמבר 2009 פרויקט שלושה ימים בשלושה ימים יצא לדרך: 16 שחיינים עשו משהו מדהים – שחו 10 ק"מ יום אחרי יום בימים שונים. גרעין מלוכד של שחייני מים פתוחים נוצר.
– לאורך חודשי חורף 2010 נוצרת מסה סביב הגרעין. חבורת שחיינים שוחים בחורף בלי חליפות, למרחקים ארוכים באופן סדיר. יש קבוצה. נשים וגברים. השמועה עושה לה כנפיים ובאופן מפתיע, ככל שנהיה קר, כך מתרבים המצטרפים.
– אתר בונק עולה לאוויר ונותן מקום של כבוד לשחייה ולמים פתוחים.
– שחיין המים הפתוחים הכי טוב בישראל, המדורג בין שמונת שחייני המים הפתוחים הטובים בעולם, דניאל קציר, מצטרף ל- TI ומתחיל הכשרה להיות מדריך TI. דניאל הוא נכס לתחום המים הפתוחים והחיבור מרגיש טבעי ונכון.
– מרץ 2010 ובלאק ג'ק מתפרסם ועולה לאוויר. אני מקבל עשרות פניות הצטרפות למרחק המלא. מעל 50. אני הודף לא מעט כאלו שרוצים לשחות 'רק' 10 ק"מ. אין מקום. אם זה לא אישוש לזה שאנחנו עושים משהו נכון, אז אני לא יודע כלום על כלום.
– מאי 2010. תל אביב טוטאל יוצא לדרך. מעל ל- 700 שחיינים מגיעים לשחות במשחה המים הפתוחים הראשון של תל אביב. קרוב למחצית מהם נרשמים למקצה של ה- 5 ק"מ.
– כמה ימים אחרי תל אביב טוטאל אני מקבל פניה מאחד מבכירי רשות הטבע והגנים. הוא השתתף במשחה טוטאל ורוצה לקיים משחה סביב האיים של אכזיב. מבקש לשתף פעולה. גדול.
– בזמן כתיבת שורות אלו מתנהל דיון בפורום TI – יותר ויותר אנשים שלא שחו מעולם רוצים גם. לשחות. למרחקים ארוכים. במים פתוחים. הללויה…

לבסס נבואה
כן, כן, אני יודע למי ניתנה הנבואה לאחר חורבן הבית. יש לי את כל הרצון להוכיח הוכחה ניצחת את האמרה הזו:
זה גדל מהר מאוד. יותר מהר מכפי שצפיתי. ספורט השחייה במים פתוחים בישראל מתחיל לצבור תאוצה. ואם אתם תוהים איפה, הנבואה כתובה כאן.

המבולבל
אני לא מתבלבל. אני הראשון שיודע כל מה שקרה ויקרה יכול לקרות רק בזכות הידע והניסיון המצטבר של כל האנשים הנפלאים שהיו שם בשנתיים האחרונות: מדריכי TI, חבריי האישיים, שחייני TI, שחייני הנשמה, אנשי הברזל, טריאתלטים וכל אלה שעדיין פוסעים בדרך לקראת הטבילה המשמעותית הראשונה במים פתוחים.

עקרון ההתמדה
בפיזיקה, עקרון ההתמדה (או האינרציה), קובע כי כל גוף נוטה להישאר במצב בו הוא נמצא: אם במנוחה – ישאף להישאר במקומו, ואם בתנועה – ישאף לשמור על מהירותו, (גודלה וכיוונה). במילים אחרות, כאשר על גוף לא פועל כח, מהירותו לא תשתנה. מצב זה, בו מהירות הגוף לא משתנה, מכונה התמדה.
אני מאמין שעכשיו הכל ברור.

ככה נכתבת היסטוריה קטנה…

לעשות היסטוריה
אנחנו הולכים לעשות היסטוריה! אסופת הנתונים המצטברים הופכת את האירוע לנדיר ומאתגר:
– חבורה גדולה מאוד של שחיינים (למעלה מ- 30 שחייניות ושחיינים)
– מעל ל- 21 ק"מ של שחייה
– צליחה של הכינרת לאורך היא אירוע נדיר מאוד
– שתי קבוצות/דבוקות
– רמות שונות מבחינת מיומנות, ידע, ניסיון ומהירות
– שחייה בחושך (אפילו ירח אין)
– עונה מיוחדת בה לא נדיר שהרוח המערבית 'מתחילה לעבוד' גם ב- 10 בבוקר
– הגיל הממוצע של השחיינים – מעל 45
בכל מקרה, זקני הכינרת לא זוכרים כזה אירוע. אפילו לא קרוב…

אמא יש רק אחת
אמא'לה! מה עשיתי???

כחברה שחרתה על דיגלה לקדם בכל מחיר את תחום השחייה בכלל וספורט השחייה במים פתוחים בעיקר, החלטנו לקיים אימון פתוח (חינם) לטובת קהל השחיינים המתכוון להשתתף במשחה.

מתי
יום רביעי, 16.06.10 בשעה 06:45 בבוקר.

איפה
האימון יתקיים בחוף המשחה, חוף הצוק. נפגשים על החוף, ליד סוכת המציל.

עלות

איך מצטרפים?
על מנת שנוכל להיערך מבחינת מספר מדריכים ובטיחות השחיינים, כל מי שמתכוון להגיע לאימון (כולל מתאמני המאסטרס של TI) מתבקש להירשם לאימון דרך משרדי TI: 03-5400710 או במייל: info@ti-swim.co.il

לחילופין, אפשר להרשם באמצעות הפייסבוק ע"י אשור השתתפות: אימון פתוח לקראת אטרקציה במים.

מטרות
– הכרת המסלול
– הפגת חששות
– אימון שחייה במים פתוחים

עשרה קורסים
בשנים שחלפו מאז, החל מכיתה ג' ועד גיל 28, בעידוד מסיבי של אימא שלי ועם מעט רצון משלי השתתפתי בלא פחות מ- 10 קורסי שחייה. למדתי בקבוצה ועם מורה פרטי, למדתי חזה, חתירה וגב, שחיתי עם ראש במים ועם הראש בחוץ, בכל קורס מחדש הצהרתי שאני לחלוטין לא יודע לשחות ובכל פעם למדתי מההתחלה. שחיתי לפחות כמה קילומטרים על שפת הבריכה ואפילו לא 10 מטרים בתוך המים, כל קורס הסתיים במופע שבו אני מפרפר לרוחב הבריכה פעם אחת ואז המורה אומר שאני יודע לשחות וכל שנשאר לי זה להתאמן.

קורס TI לפני חודשיים
כמובן שעם השנים הבעיה הפכה למציקה יותר ויותר, ללכת לים ולא להיכנס, ללכת לטיול בלי לשחות במפלים וכן הלאה. לפני חודשיים התפנה לי קצת זמן וכסף ובעקבות המלצה של חבר החלטתי להירשם לקורס השחייה הבסיסי של TI. במפגשי ההסתגלות הראשונים פגשתי את מיכאל, בבריכה ברמת השרון, והוא ביקש ממני להראות לו מה אני יודע. הצלחתי לעשות 3 תנועות, כמובן בלי להכניס את הראש למים ובלי להתקדם לשום מקום.

את השיעור הראשון העברנו בלעשות בועות ליד הקיר, זה מה שהמשכתי לעשות במשך כל השבוע שאחרי. בשיעור הבא למדתי את התנועות הבסיסיות, כמובן במים. בשיעור שאחרי, למדתי איך לסנכרן ביניהן ומאז בכל פגישה אנחנו משפרים עוד אספקט של השחייה. היום אני מצליח לשחות כמעט רצוף כשעה ולסיים מעל ל- 30 בריכות. יותר מהכול היה משמעותי עבורי השיעור האחרון שבו התאמנתי בבריכה העמוקה. כמובן שרק לפני חודש וחצי לא הייתי אפילו נכנס אליה.

חוויה משנת חיים
הקורס הראשוני הזה היה עבורי חוויה משנת חיים באמת, למדתי להיות רגוע ורפוי במים ומאז הכול די השתנה. אני רוכש עם כל יום נוסף עוד בטחון במים ובשחייה שלי ואני מתחיל ליהנות מהאימון. מעבר לשיטה הבסיסית שהסבירה לי בפשטות את הפיזיקה הבסיסית של שחייה, איך צריך לשחות על מנת להתקדם ומה אני צריך לתקן, אני רוצה לציין במיוחד את מיכאל המדריך שלי. היה לו את הידע, הגישה הישירה, השפה, האמונה והסבלנות להביא אותי להישג ניכר מהר מכפי שאפילו קיוויתי. כל הצוות גרם לי לשנות את החשיבה ולהבין שהיכולת לשחות זאת בעיה שניתן לפתור בקלות יחסית ובסופו של דבר אני אוכל ליהנות מזה כמו כל אחד אחר.

רציתי להודות לכולם וכמובן במיוחד למיכאל על החוויה הנהדרת. אני עושה את המיטב לשפר את הסגנון שלי על מנת שאוכל להמשיך לקורס הבסיסי וללמוד חתירה.

תודה מקרב לב
יאיר פלג, מאי 2010