כל הפוסטים של גדי כץ

אודות גדי כץ

מייסד TI ישראל

מזג אויר

שחייה, מים פתוחים, הבטחות והתאקלמות

אל תדליקו את הדלוקים
אז נשארו חלקים מהחבורה ששחתה את
שלושה ימים בשלושה ימים שנדלקו על הרעיון של לשחות בים גם בחורף. בלי חליפות. אליהם הצטרפו כמה משוגעים חדשים. בשבועות האחרונים ועל אף החורף המוקדם שקפץ עלינו, אנחנו שוחים בים. הרעיון הוא להתאקלם לטמפרטורת מים נמוכה בשלבים. הירידה ההדרגתית בטמפרטורת מי הים התיכון מספקת הזדמנות טובה להתאקלם לאט לאט. הדלוקים נחושים…

הבטחות
אני דואג להזכיר לעצמי ולאחרים שאני סובל ידוע וגדול מקור. יחד עם זה, אני מאוד אוהב לשחות במים פתוחים. הבטחתי לעצמי שאעשה כל שביכולתי לא להתנקנק ולנסות להתאקלם למים קרים ולשחייה בים התיכון בחורף. ימים יגידו אם הסבל מהקור יכנע לאהבה לשחיית מים פתוחים. מה שכן – אני מבטיח לעדכן…

מטורפים לא חסרים. מסתבר שגם מפונקים לא…
מבט חטוף בפורומים של TI העולמית מגלה שיש מכורים אמיתיים למים פתוחים. כמעט כל יום יש דיון על שחייה במי מפרץ סן פרנסיסקו הקרים וכמובן שלא רק שם. הטמפרטורה בסן פרנסיסקו עומדת על כ- 13 מעלות. טרי לוכלין שחה עד לא מזמן באגם שליד ביתו במדינת ניו יורק בטמפרטורה של 7 מעלות. אני ממש מתבייש לספר לו שאני עושה עניין משחייה ב- 21-22 מעלות.
רק כדי לסבר את האוזן, מי הים התיכון בסמוך לישראל מגיעים לטמפרטורה הכי קרה שלהם סביב חודש מרץ – בסביבות 17 מעלות.

גן עדן לשחייני מים פתוחים
מבחינת כל אירופאי או אמריקאי – ישראל היא גן עדן לשחייני מים פתוחים: 190 ק"מ של רצועת חוף לאורך הים התיכון, ים כינרת והים האדום. המוווון מים. מבחינתם אם רק היו גרים כאן – הם היו שוחים כל השנה ובלי בעיה. להיפך – היה להם ממש כיף. אני נזכר שלוכלין שאל אחרי שהשלמנו את פרויקט שלושה ימים בשלושה ימים מה היו טמפרטורות המים. כשהשבתי, התגובה שלו הייתה שהוא לא היה שורד את זה – המים חמים מידי… בקיצור – ישראל היא גן עדן לשחייני מים פתוחים ולא טרחו לספר לנו על זה.

טמפרטורות
הנה תיעוד של טמפרטורת המים ביום שני ה- 23.11.09 שבוצע ע"י תחנת מדידה של המרכז הימי קיסריה. טמפרטורה ממוצעת של 22 מעלות כשהטמפרטורה הכי נמוכה באותו היום עמדה על 19.1 מעלות ב- 07:31 בבוקר (ראו תיבה אדומה). אני מניח שהם מודדים את פני המים. צינת הלילה מקררת את פני המים ומכאן ההבדל המשמעותי בטמפרטורות. בעומק הים הטמפרטורה יציבה לאורך כל שעות היום.
הקישו על התמונה לצפייה בגודל מלא:

שחיות בוקר
בשבועיים האחרונים הבקרים קרים. יום ראשון. ב- 06:00 בבוקר אני ניגש למחשב ובודק במצלמת החוף מצב הים. לרוב הים פלטה. SMS לחשודים המידיים: "8 במים". הצג על סוכת המציל בחוף הצוק מראה 16 מעלות. אני מוצא את עצמי יושב על אחד הכיסאות בבית הקפה שעל החוף, לבוש בשתי שכבות, ממתין בשמש. קררררררר. השמש כמעט ולא מחממת. "איך אני נכנס למים עכשיו?". החבורה מגיעה.
אני מתפשט ונכנס למים. מופתע בכל פעם מחדש. המים חמים יותר מהטמפרטורה החיצונית והכניסה ממש לא דרמטית. להיפך. כיף! טיפ לחיים: אל תרימו ידיים בכניסה למים – תשאירו אותן צמודות בצד הגוף ותנו להם להיטבל במים בכניסה – כשמרימים ידיים תחושת הקור מעיקה יותר…

כשנותנים לכם סוס במתנה אל תבדקו לו את השיניים
יום שלישי. אבישי, עומר ועבדכם במים. אנחנו פותחים מהר ושוחים לכיוון המרינה. המים קרים אבל בהחלט נסבלים. הים צלול מאוד והכי חשוב: שקט וחלק כמו תחת של…
מבט חטוף קדימה ואנחנו מגלים שאנחנו לא לבד: יש מדוזות. לא הרבה אבל הן כאן. קצת מעיק לשחות ולוודא שלא מתקיים מפגש לא רצוי – זה מפריע לריכוז אבל למה להיתפס לקטנות: המים מדהימים, הים חלק, הראות מצויינת ושחייה עם חברים טובים מחפה על היצורים המרגיזים שעד עכשיו לא ברורה לי תרומתם לעולם.
זרמים חמימים עוברים אותנו, הזמן טס. עצירה מול סוכת המציל הצפונית אחרי 1 ק"מ ואנחנו מחליטים להגביר קצב עד למרינה. תרגלנו שחייה צמודה –שחינו צמוד, משפשפים מרפקים בכל תנועה ומזהירים האחד את השני מפני מדוזות קרובות בסימני ידיים מתחת למים. 1:1 אבישי אומר לי כשהגענו חזרה – פעם הוא הציל אותי ופעם אני…

המזח של המרינה
אנחנו עוצרים לנוח במזח של המרינה של הרצליה. בקיץ היינו עוצרים, צוללים, מפטפטים ונחים. בתקופה הזו, למרות להקות הדגיגים והראות המושלמת, אני עומד על אחד הסלעים נפעם מהמראה אבל מתחיל לרעוד מקור. אין זמן למרוח את הזמן. אנחנו מקשקשים כמה משפטים וחוזרים לשחות. 50 תנועות כשאני נושם לימין, 50 לשמאל עד שאני מגיע ל- 300. אני עוצר, מכוון את ה- Tempo Trainer ל- 1.15 וממשיך. כל 300 תנועות אני יורד ב- 5 מאיות. את ה- 300 מטרים האחרונים אני שוחה בקצב של 1.00.

נוהל יציאה
אני מנווט בדיוק לנקודה הכי קרובה למקלחת שעל החוף. ריצה קלה למקלחת, שטיפה במים הקפואים וריצה מהירה לכיוון המגבת. אני מתנגב ומתלבש במהירות. הרעיון הוא לשמור על חום הגוף וחלילה לא להתקרר. יש עוד ימים רבים לשחות וצינון וחום ממש לא באג'נדה שלי החורף הזה. יודעי ח"ן אומרים ששחייה במים קרים מגבירה את החיסון הטבעי. אומרים…

לדפוק ת'מערכת
אין כמו הקפה שאחרי. אני מציץ לשמים ורואה ים של עננים אפורים וכבדים טסים לכיוון השמש. חצי שעה אח"כ אני יושב במשרד וגשם אכזרי מתחיל לרדת. דפקנו את המערכת והספקנו לשחות לפני שהכל נהיה אפור ומגעיל. אין כמו נצחונות קטנים מול אמא טבע.

חלזון

לאט. למה שחייה איטית גורמת לשחייה מהירה?

Wisely, and slow. They stumble that run fast
William Shakespeare

בתחילת הדרך של TI בישראל, שמעתי לא מעט את המשפט "TI זה יפה אבל לאט". זה נכון אבל תלוי באיזה שלב בתהליך הלימוד השחיין שנצפה נמצא. כדי לשנות טכניקה או כדי ללמוד שחייה מהתחלה, יש ללמוד לבצע את התנועות לאט. לאורך ציר הזמן, המהירות מגיעה גם מגיעה כתוצאה מהיכולת לבצע את התנועות שבוצעו בהתחלה באיטיות – מהר ומהר יותר. ככל שעברו השנים, יותר ויותר שחיינים הפכו למהירים. כיום, בישראל, יש לא מעט שחייני TI ששוחים מהר אבל כולם התחילו לאט. הפוסט הזה מוקדש למילה משמעותית (אבל לא פופולארית) בשחייה: איטיות.

כמה פעמים מיהרתם כדי לבצע שינויים מהירים בחיים שלכם – שינוי הרגל או לימוד של מיומנות חדשה כשבסופו של דבר נכשלתם? לעיתים קרובות נגמר לנו הדלק או שאנחנו מתייאשים ומוותרים.

במילים פשוטות, הסוד להצלחה מתמצה במילה אחת: איטיות.

לשינוי הקטן, המדורג והאיטי, יש יותר כוח ממה שרוב האנשים מייחסים. זה מסייע ללמוד כל מיומנות, מאומנות לחימה, אומנות ועד מיומנות הפעלת מחשב. הוא מסייע לייצר הרגלים מבוססים. האיטיות עוזרת לאפקטיביות וכמה שזה נשמע אירוני – האיטיות מסייעת להשיג את המטרות מהר יותר.

אם יצא לכם לעסוק בטאי צ'י, אומנות המפורסמת בסדרת תנועות ותנוחות איטיות, הרגשתם את הכוח שבאיטיות. בטאי צ'י, ככל שתתרגלו לאט יותר, כך תהפכו טובים יותר. האפקטיביות של האיטיות באה לידי ביטוי בהפיכת התנועות מושלמות יותר. הגוף מגיב, מסתגל, מטמיע את התנועות הנכונות לזיכרון השריר (Muscle Memory), זיכרון שישאר כשתגבירו את מהירות התנועות.

אפשר להסביר את זה כאילו המוח והגוף יוצרים קצב מסויים דרך החזרה התמידית על התנועות. אם נעים מהר, מאבדים את הקואורדינציה והתנועות הופכות קשות ואף בלתי אפשריות לביצוע. אם נעים לאט, לומדים לנוע בדיוק לפי התנועה הנכונה, המדויקת והתנועה הנכונה מוטמעת. ברגע שהתנועה הנכונה מוטמעת, זה הופך קל יותר. הופך להרגל – טבע שני. הרגל. התנועה מתבצעת גם בלי להיות מודעים לכל ניואנס. כמעט אוטומטית.

כך למעשה נוצר הרגל שבסופו של דבר מתבצע ללא מחשבה. הדוגמה הכי טובה היא נהיגה במכונית – לא פעם המחשבות נודדות אבל הגוף נוהג כמעט ללא בקרה של המוח. מיומנות הנהיגה מתבצעת באופן אוטומטי. המוח והגוף פועלים אוטומטית וזאת בשל שעות ארוכות של נהיגה (תרגול) קודמים.

האוטומטיות הזו מתרחשת ע"י ביצוע/תרגול איטי קודם. אפשר למצוא הרגלים כאלו גם בסוגי ספורט אחרים, סיגול של אורח חיים בריא, אומנות (ציור, פיסול, קדרות), נגרות וקריאה. איטיות היא הסוד למהירות…

כמה סיבות לאפקטיביות של האיטיות:
1. מודעות (Mindfulness). כששוחים לאט ומתפקסים, אפשר לתת תשומת לב לכל התנועות שהגוף מבצע. תשומת הלב, המודעות המוגברת לכל תנועה, בתחילת תהליך הלימוד, אין כמעט פעולה שמתבצעת אוטומטית. על כן, כדי שאפשר יהיה לתת תשומת לב לפרטים קטנים, האיטיות היא כלי מרכזי בדרך להטמעה ולמהירות בהמשך הדרך.
2. ריסון. כשמתחילים שינוי כלשהו, הנטייה הטבעית היא לתקוף אותו חדורים במוטיבציית יתר. לרוב קשה להתמיד ולשמור על רמת מוטיבציה גבוהה (בעיקר כשהתוצאות לא ממהרות להגיע), החשיפה לפציעות גבוהה יותר, וכתוצאה מכך המוטיבציה גוועת במהירות. ריסון תורם לשמירה על התלהבות ואנרגיה לאורך זמן רב. אלו מבטיחים הצלחה ארוכת טווח.
3. ביצוע נכון. כששוחים לאט, לומדים לבצע את התנועות נכון מבלי לתרגל מאבק או לחוש שהטכניקה מתפרקת. הדוגמה הכי טובה היא אומנות לחימה אבל זה כמובן חל במיוחד על סוגי ספורט אחרים שדורשים מיומנות טכנית כלשהי אבל גם על על סוג של פעילות פיזית. בסוף היום כל פעילות היא פיזית ומנטלית.
4. פוקוס. כשמבצעים כל סוג של פעילות לאט, הנטייה היא לעסוק רק בדבר אחד. קשה לבצע מספר דברים במקביל כשעושים משהו אחד לאט – זה לא הולך ביחד. כשמבצעים פעולה אחת, אפשר להגיע לריכוז-פוקוס עמוק יותר, להבדיל מהנטייה לאבד את הפוקוס כשמבצעים כמה משימות במקביל. פוקוס מוביל לאפקטיביות מוגברת.
5. רוגע. לאט זה רגוע. מהר זה עצבני. איטיות מביאה לרוגע וסדר. מהירות, לשחיין לא מיומן מביאה כאוס. שחו לאט ותמצאו את השלווה ובסופו של התהליך את… המהירות.

Watch your thoughts; they become words. Watch your words; they become actions. Watch your actions; they become habits. Watch your habits; they become character. Watch your character; it becomes your destiny
Frank Outlaw

גדי שוחה

שיר על שחייה – Swim

אני יודע… שמעתם שירים טובים יותר. בכל זאת – לא בכל יום יוצא שיר שהנושא שלו הוא שחייה. קבלו:

והנה המילים:
You gotta swim
Swim for your life
Swim for the music that saves you
When you're not so sure you'll survive

You gotta swim
And swim when it hurts
The whole world is watching
You haven't come this far
To fall off the Earth

The currents will pull you
Away from your love
Just keep your head above

I found a tidal wave
Begging to tear down the dawn
Memories like bullets
They fired at me from a gun
Cracking the armour, yeah

I swim for brighter days
Despite the absense of sun
Choking on salt water
I'm not giving in
I swim

You gotta swim
Through nights that won't end
Swim for your family, your lovers
Your sisters and brothers and friends

Yeah you gotta swim
For wars without cause
Swim for these lost politicians
Who don't see their greed is a flaw

The currents will pull us
Away from our love
Just keep your head above

I found a tidal wave
Begging to tear down the dawn
Memories like bullets
They fired at me from a gun
Cracking the armour, yeah

I swim for brighter days
Despite the absense of sun
Choking on salt water
I'm not giving in
I'm not giving in
I swim

You gotta swim
Swim in the dark
There's no shame in driftin'
Feel the tide shifting
And wait for the spark

Yeah you gotta swim
Don't let yourself sink
Just find the horizon
I promise you it's not as far as you think

The currents will drag us away from our love
Just keep your head above

Just keep your head above
Swim

Just keep your head above

Swim

טאי צ'י בחוף

שחייה, TI ועקרונות הטאי צ'י

שחיית חזה

מאת: תמי מושקוביץ, תלמידת TI, נובמבר 2009

ישנו מיתוס כי שחיית חזה הרבה יותר פשוטה ופחות מעייפת משחיית חתירה . בשחיית TI תגלו עד כמה פשוט לשחות חתירה.

אמנם התוודעתי לשחיית TI רק לפני כחודשיים. אבל כמתאמנת ותיקה (למעלה מעשרים שנה) בטאי צ'י, נשביתי כבר בשעור הראשון, כשמיקי המדריך שלי הורה לי לשכב על צידי במים, ולנסות להיות רפוייה עד כמה שאפשר. בתחילה עלה בליבי החשד: מה הקשר בין שחיית חתירה שנראתה לי תמיד כוחנית ודורשת מאמץ גדול לבין רפיון. כשהצלחתי לבצע את התנוחה הזו, הבנתי שהיכולת להרפות ולשחרר היא בעזרתי, אבל עדיין לא האמנתי שאצליח ללמוד לשחות חתירה. כאן אולי המקום לספר שאני שוחה כבר כמעט 70 שנה, רק שחיית חזה וגב. שחיית חתירה נראתה לי תמיד כחלום שלמרות נסיונות רבים לעולם כבר לא יוגשם.

בשעורים הבאים וככל שהתקדמתי בטכניקה של השחייה (עדיין מאד מאד רחוקה מאיזו שהיא שלמות, אם כי מצליחה כבר לעבור ברכות שלמות) הפליא אותי הדמיון שגיליתי וממשיכה לגלות בין שחיית TI והטאי צ'י בו אני מתאמנת.

בין ההגדרות של עקרונות אמנות לחימה רכה ופנימית כמו הטאי צ'י אנחנו מדברים על:
– שחרור ורפיון
– על עוצמה שבאה מבפנים ולא מכוח של שרירים
– לא ממהירות וזריזות, אלא על עבודה איטית
– על זרימה
– על מודעות ודיוק
האם אין אלה אותם עקרונות שאני מנסה להטמיע כשאני שוחה ולומדת TI?

גם בשחייה לפי TI, כמו בטאי צ'י, דורש התרגול בכל רגע להיות ממוקד רק בתנועה עצמה ולא לחשוב באותו זמן על שום דבר אחר. בטאי צ'י אנחנו מבינים שעבודה זו מתרגלת אותנו להיות נוכח לגמרי ברגע הזה בלבד, האם לא כך גם בשחיית TI?

גם ב- TI, כמו בתרגול הטאי צ'י, השחייה נעשית ללא מאמץ, כשהכוונה לא להשתמש בכוח. באימון הטאי צ'י תנועת סיבוב האגן מתרחשת מסביב לאזור, שלפי הסינים הוא מרכז האנרגיה שבגוף ונקרא "טאן טיין". התנועה שבאה מתוך מרכז האגן משפיעה על הגפיים ועל תנועת המותניים והיא מתאפשרת רק כאשר הגוף נמצא ברפיון מלא. ולהרגשתי, כך גם בשחייה לפי TI. אפילו המוטיב המרכזי בטאי צ'י (כמו בחיים) היין והיאנג, בא לביטוי מלא בשחיית ה- TI.

רוב הנקודות החשובות בלימוד הטאי צ'י, זהות כמעט לנקודות החשובות בלימוד שחיית ה- TI:
– בראש ובראשונה להינות מהתהליך, מ"הדרך" כמו שזה נקרא בטאואיזם. לא המטרה היא החשובה. לא כמות הבריכות, אלא השחייה עצמה
– הנסיון להבין את התנועה על כל פרטיה
– הרבה סבלנות
– תשומת לב ומודעות לכל תנועה
– עבודה איטית
– כל תנועה יוצאת ממרכז האגן וממשיכה ברציפות אל התנועה הבאה

המטרה האישית שלי באימון הטאי צ'י היא קודם כל לשמור על בריאותי, ואפילו לשפר אותה ולהנות מעצם הלימוד והתרגול. והנה מצאתי דרך נוספת להגשים את המטרות האלו וזה ע"י לימוד שחיית ה- TI.

תמי מושקוביץ, עוד מעט בת 73. סבתא גאה ל- 9 נכדים כשהגדולה מסיימת שרותה הצבאי בקבע כקצינה. פנסיונרית ב- 10 השנים האחרונות. מורה בבי"ס תיכון, ואח"כ כ- 20 שנה מנהלת עסק לציוד לימודי לבתי ספר. כמו כל פנסיונרית חופשיה, עסוקה מאד! במרכז תחביבי נמצאים משחק הברידג (עם תואר רב אומן), וכמובן הטאי צ'י בו אני מתאמנת ברצינות יותר מ-20 שנה. שוחה שנים רבות, אבל לא חתירה. עסוקה גם בסוגים שונים של התנדבויות כמו: ליווי אנשים החולים במחלות מסכנות חיים ועוד.

קרטה

להצליח לשחות נכון ומהר יותר – פרק 3 ואחרון: Mastery

Only one who devotes himself to a cause with his whole strength and soul can be a true master. For this reason mastery demands all of a person
Albert Einstein

אני רק שאלה
שאלה כזו, רגע הבחירה, מגיע פעמים רבות במשך החיים, לא רק לגבי טניס או סוג ספורט אחר אלא בכל מיומנות שמצריכה לימוד, התפתחות אישית, שינוי. לעיתים אנחנו בוחרים אחרי חשיבה מדוקדקת אולם לעיתים קרובות אנחנו בוחרים באופן רשלני. אדיש. באופן כמעט לא מודע.

החברה המודרנית
בהשפעתה ובעידודה של החברה המודרנית, זו המציעה פתרונות אינסטנט לכל דורש, בהרבה מקרים אנחנו נוטים לבחור בנתיב פעולה שמניב רק את האשליה של הישג, צילו של סיפוק. ברם, הבחירה, גם אם היא לא מודעת, היא עדיין בחירה. בחירה כזו בעצם פוגעת בפוטנציאל הלא ממומש שלנו…

Mastery – הגדרה
קשה למצוא הגדרה מדויקת למונח Mastery (וגם תרגום טוב: מקצוענות/מקצועיות) אבל ניתן לזהות Mastery

ברגע שפוגשים בה. אמנם Mastery באה לידי ביטוי במגוון צורות אבל עונה לכמה 'חוקים' אוניברסליים בלתי משתנים. היא נושאת הרבה רווחים אבל קשה להגדיר אותה כמטרה או יעד אלא יותר כתהליך. מסע. אנו נוטים לחשוב שכדי להיות מאסטר במשהו יש לרכוש כרטיס מיוחד שזמין רק למתי מעט. רק לכאלה שנולדו עם תכונות מולדות, יוצאות דופן באופן קיצוני. אבל לא כך הם פני הדברים. Mastery זמינה לכל דורש, כזה שמוכן להתחיל לפסוע בדרך ולהישאר בה – ללא קשר לגיל, מין או ניסיון קודם!

עקומת הלימוד/ה- Mastery
בעצם, אין דרך לעקוף את תהליך הלימוד. לימוד של כל מיומנות מערב שלבים קצרים של התקדמות, כשבכל שלב יש ירידה קטנה ומישור גבוה במעט מהמישור הקודם. קשה לחזות מראש את העקומה אולם ניתן לחזות את הכיוון הכללי במידה רבה של דיוק. לכן, כדי ללמוד ולהתמקצע במיומנות, כל מיומנות, יש להסכים מראש לבלות לא מעט זמן במישור: להמשיך ולתרגל גם אם זה נראה שאתם לא הולכים לשום מקום.

Learn to love the plateau
איך משיגים את אותה מומחיות? את ה- Mastery המיוחלת. אהממ… הכי פשוט זה לתרגל בהתמדה ובחריצות. לתרגל לשם התרגול עצמו. במקום להיות מתוסכלים מהמישור, אתם לומדים להעריך ולהינות ממנו באותה מידה שאתם נהנים מפרצי ההתקדמות…
Ever since man began to till the soil and learned not to eat the seed grain but to plant it and wait for the harvest, the postponement of gratification has been the basis of a higher standard of living and civilization
S. I. Hayakawa
הצעות מפתות
"איזה מישור ואיזה נעליים?
למה לסבך ולהביא כל מיני תיאוריות בניחוח אמריקאי?
על עיקרון KIS (Keep It Simple) שמעת?
אצלנו זה פשוט: באים, נכנסים למים, נותנים בראש והולכים הבייתה מפורקים. תוך חודש חודשיים כולם שוחים מהר;
יוסי לא שחה מעולם ותוך כמה שבועות אצלי הוא יצא ראשון מהמים;
הכל חרטא כדי למצוץ עוד כסף."
סביר להניח שחלקכם עוד תשמעו את המשפטים הללו ממדריך השחייה או מאמן הטריאתלון התורן. אותו אחד שמציע קיצורי דרך ופתרונות אינסטנט. האמת: זה נשמע מאוד מפתה. בעיקר סיפורי ההצלחה בין לילה. אם המשכתם לקרוא ולהגיע עד לחלק זה, אני מקווה שאתם כבר נזהרים לקנות את הפתרונות והמעשיות הללו. זה לא עבד בשביל אף שחיין ואין סיבה אמיתית שזה יעבוד לכם. תשאלו את פלפס, ת'ורפ, פלגריני וגם את השחיין המהיר ששוחה בנתיב לידכם…

מזון למחשבה
1. לאנס ארמסטרונג רץ מרתון. לאחר שפרש בפעם הראשונה, בשנת 2006 ארמסטרונג השתתף במרתון ניו יורק והצליח לרוץ אותו ב- 3 שעות. זמן לא רע (רק 2% מכל המשתתפים רצו מהר יותר) אבל גם לא מדהים יחסית למכונה האירובית שעשתה היסטוריה בטור דה פראנס. ייאמר לזכותו שהוא לא היה בכושר, סבל משברי מאמץ ולא בדיוק התאמן. אבל בריצה, כמו באופניים, מרכיב הכושר הגופני הוא הדומיננטי, כך גם כוח הרצון והמחשבה והיכולת לסבול. הטכניקה משחקת תפקיד די משני. שנה לאחר מכן הוא התכונן וגילח 13 דקות מהזמן וחצה את קו הסיום בזמן של 02:46 שעות. אני מניח שאם ארמסטרונג היה נרשם למשחה של 10 ק"מ, בהנחה ואין לו ניסיון בשחייה, הוא היה מסיים, אם בכלל, הרחק מאחור. בטח שלא מקדים 98% מהשחיינים. שחייה היא ספורט של טכניקה, כבר אמרתי?
2. ספורט רפיטטיבי. אנחנו מבצעים את אותן תנועות שוב ושוב ושוב – אם חוזרים על אותן התנועות לאורך זמן מתפתח הרגל. מה שעוד קורה זה שלא משתפרים – והרי שיפור יגיע אם נשנה ונטייב את הטכניקה.
3. טכניקה. כמו באומנות לחימה, שח, טניס, גולף, כדורסל, כדורגל ועוד – היכולת לשלוט בספורט-מיומנות היא נרכשת אבל לוקח שנים כדי להפוך למאסטר ובעיקר לתרגל את הטכניקה המיוחדת. אף אחד לא מקבל חגורה שחורה בג'ודו כי הוא התאמן לבד בבית בלי הדרכה, אותו כנ"ל לגבי שח, טניס וכדורסל. זה חל גם בשחייה.
4. טריאתלטים. הרבה טריאתלטים נופלים לבור הזה: הם חושבים ששחייה היא כמו ריצה או רכיבה – Mileage Equals Improvement – זה נכון בריצה, זה לא נכון בשחייה. 'לתפור' בריכות, לשחות הרבה קילומטראז', לעבוד על 'חזק, מהר ועם הרבה כוח' – בשלב מסויים זה כבר לא משפר את המהירות. מה שישפר זה לא עבודה על הכושר אלא תרגול של הטכניקה…
5. כלת פרס נובל הישראלית. ממש אחרי הזכייה של פרופ' עדה יונת התחיל הדיון הלעוס: האם הדור הבא יכול להגיע להישגים כאלה. כמעט בכל הראיונות שהיא נתנה לתקשורת נהינתי לשמוע על התהליך רב השנים, על בניית מסד ידע רחב, על כל העבודה שעשתה לאורך כל חייה כדי להגיע לרגע הזה. האם חברת האינסטנט שלנו יכולה ליצר עוד זוכי פרס נובל? אין לי מושג אבל אני משוכנע שהדרך רצופה בהרבה מישורים ורחוקה מלספק הישגים מיידיים.

סדרת הפוסטים הזו מבוססת על קטע מספרו של ג'ורג' לאונרד שנקרא Mastery. כתבתי על הנושא גם כאן.

To focus on technique is like cramming your way through school. You sometimes get by, perhaps even get good grades, but if you don't pay the price day in and day out, you'll never achieve true mastery of the subjects you study or develop an educated mind
Stephen R. Covey

תהיה רפוי

תהיה רפוי

תהיה רפוי
אני חושב שהמשפט הזה די ממצה את מה שאנו מטיפים אליו בתהליך הלימוד והאימון ובכלל. לאחרונה הפקנו מדבקות-סטיקרים לרכב. הנה דוגמה:

לכל המעוניינים – נא לפנות למשרדי TI לקבלת מדבקה או למדריכים כמובן.