אדם התכוון לשחיין בסרטון הזה:
דו-קרב בבריכה
ב- 10 במאי 2009 נפגשו אוסטרליה ויפן לתחרות שנקראית Duel in the Pool: דו-קרב בין שתי מדינות. השחיין היפני בן ה- 19 ריוסקו איריה (
כמה נקודות ששוות הדגשה:
1. רפיון. שימו לב עד כמה הזרועות שלו רפויות.
2. כניסת יד חלקה. כניסת היד למים כמעט ולא 'מטרידה' את המים. מספיק לראות את האוסטרלי במסלול שלידו וכמה מים הוא 'מטריד'/משפריץ. מה שמאפשר כאלו כניסות זה בעיקר רפיון בזרועות.
3. מספר תנועות. בדרך כלל קצב העברת הידיים (ה- Stroke Rate) בסגנון הגב איטי יותר מסגנון החתירה ונגזר מזה אורך תנועה (Stroke Length) ארוך. אולם נראה לי שמספר התנועות שאיריה לקח הוא נמוך מהממוצע: 28 בבריכה הראשונה, 28 בשנייה, 31 בשלישית ו- 34 באחרונה. מדהים.
4. ראש. הקריינים מספרים שהתרגיל האהוב עליו הוא להניח בקבוק חצי מלא על המצח ולשחות מבלי להפיל אותו. הרעיון הוא שכשהראש לא זז ונשאר יציב, השחייה מהירה פי כמה. בנוסף, הראש נמצא גבוה מעל המים ולא שקוע בהם. אני מניח שהציפה שלו מעולה והסיבה לראש הגבוה היא כדי שהרגליים יוכלו לבעוט בדרך האפקטיבית ביותר.
5. Underwater Dolphin Kick. מרחק הגלישה התת מימית שלו לא ארוך ותנועת הדולפין רחוקה מלהזכיר את האפקטיביות של פלפס ולמרות זאת הוא הצליח להדהים במהירות ובסגנונו המלוטש והזורם.
It's the Technique Stupid
שלחתי לאדם את הטקסט והוא העיר הערה חכמה ששכחתי להכניס:
"מדהים גם כמה שהוא יותר רזה וקטן מהמתחרים שלו. מה שבטוח, הוא לא מנצח אותם בזכות כוח פיזי."
כתבתי כאן על שימוש בכוח בשחייה. צפייה בראיון שהוא נותן בסוף הקליפ לא משאירה מקום לספק: הוא לא מנצח את יריביו בזכות כוח פנומנלי…
אדם הזכיר לי נשכחות: בתחילת דרכי עם TI בישראל ספגתי לא מעט עלבונות 'ומחמאות' על הסגנון המלוטש של שחייני TI ועל האפקטיביות המוטלת בספק של סגנון מלוטש. הרבה כלור נשפך לבריכות בארץ מאז וגם קרו לא מעט דברים. בעיקר טובים. כשקראתי את המייל של אדם נזכרתי וחייכתי 🙂
